עדכונים: הרכבל מתקדם. גיא בן הינום ממשיך להוות זירה של עימות

8 באוקטובר, 2026

לאחר שנים של עיכובים פורסמה הודעה לתקשרות לקידום הקמת הרכבל בירושלים

בהתפתחות מדאיגה ביותר, הרשות לפיתוח ירושלים (הרל״י) פרסמה הודעה כי הרשות מתכננת להתקשר בחוזה עם חברה איטלקית, שתשמש יועצת להקמת פרוייקט הרכבל ממתחם התחנה הראשונה בשכונת בקעה במערב ירושלים אל מרכז מבקרים המנוהל בידי מתנחלי עמותת אלע״ד, המתוכנן לקום בכניסה לסילוואן/עיר דוד, מול שער האשפות. ההודעה על הכוונה להתקשר בפטור ממכרז עם חברה בשם ROPES: Ropeway Engineering פורסמה בידי הרל״י ב־14 בספטמבר, בעיצומה של תקופת חגי תשרי.

חברת ROPES GmbH (הרשומה באיטליה בשם Ropes S.r.l.) היא חברת ייעוץ להנדסת רכבלים שבסיסה בדרום טירול, איטליה. החברה מספקת שירותי חישוב תוואי, ניתוח סטטי ובטיחותי, ביקורת והסמכה, תכנון תחבורה ותכנון כולל בסביבות הרריות ועירוניות. היא משתייכת לקבוצת Ropeway Project Group, רשת של שש חברות, ובהן גוף הבדיקה המוסמך WPK Austria, שנכון לאוקטובר 2026 דיווחה על השלמת יותר מ־50 פרויקטים של רכבלים ברחבי העולם, בטורקיה, בהודו, בגרמניה ובמקומות נוספים.

התפתחות זו מגיעה ארבע שנים לאחר שבג״ץ אישר את תוכנית הרכבל ב־2022, אף שקודמה בהליך תכנוני חריג ועוררה התנגדות ציבורית נרחבת מצד אנשי מקצוע ישראלים בתחום המורשת, מתכננים ואדריכלים בעלי שם עולמי. ככל הידוע לנו, בתקופה שחלפה מאז התעכב מימוש הפרויקט, לפחות בחלקו, משום שאופיו הפוליטי הרתיע חברות זרות מלהשתתף בו.

יש לבחון את התפתחות זו גם לאור ממצאי ועדת החקירה הבינלאומית העצמאית של האו״ם משנת 2025 בנוגע לשימוש בארכאולוגיה ובתיירות לקידום מפעל ההתנחלויות במזרח ירושלים, ובפרט בסילוואן ובעיר דוד. הדבר רלוונטי במיוחד לנוכח תוואי הרכבל המתוכנן וחיבורו לאתרים אלה. נוסף על כך, חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק משנת 2024 קבעה כי ״ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, והמשטר הקשור אליהן, הוקמו ומתקיימים תוך הפרת המשפט הבינלאומי״. בית הדין קבע גם כי על כל המדינות מוטלת חובה שלא להכיר כחוקי במצב הנובע מנוכחותה הבלתי חוקית של ישראל בשטח הפלסטיני הכבוש, לרבות מזרח ירושלים, ולא להעניק סיוע או תמיכה לשימור מצב זה.

בית הדין הבהיר עוד כי חובה זו כוללת את חובתן של המדינות החברות ״שלא להכיר בשינויים כלשהם באופיו הפיזי או בהרכבו הדמוגרפי, במבנהו המוסדי או במעמדו של השטח שישראל כבשה ב־5 ביוני 1967, לרבות מזרח ירושלים״. לפיכך עליהן ״להימנע מקיום קשרים כלכליים או מסחריים עם ישראל הנוגעים לשטח הפלסטיני הכבוש או לחלקים ממנו, העלולים לבסס את נוכחותה הבלתי חוקית בשטח״, וכן ״לנקוט צעדים למניעת קשרי מסחר או השקעות המסייעים לשימור המצב הבלתי חוקי שיצרה ישראל בשטח הפלסטיני הכבוש״ (סעיף 278).

 

הרכבל המתוכנן בירושלים: התפתחויות ורקע

התוואי המתוכנן, באורך 1.4 קילומטרים, יחבר את מתחם התחנה הראשונה במערב ירושלים להר ציון ויסתיים במרכז המבקרים קדם המתוכנן: מרכז תיירות בשטח של 16,500 מ״ר שמקדמת עמותת המתנחלים אלע״ד בכניסה לסילוואן ולאתר עיר דוד, מול שער האשפות של העיר העתיקה. כ־15 עמודים, שגובהם יגיע עד 26 מטרים, יישאו את הקרוניות מעל גיא בן הינום ומעל בתי הפלסטינים בשכונת סילוואן. הקיבולת המוצהרת של הרכבל היא כ־3,000 נוסעים בשעה.

 

החלטת הממשלה לקדם את הקמת הרכבל (החלטה 2681) התקבלה כחלק מתרגיל יחסי ציבור של נתניהו בישיבת ממשלה שנערכה במנהרות הכותל במאי 2017, לציון 50 שנה ל״שחרור העיר ואיחודה״. באוגוסט אותה שנה אמר ראש עיריית ירושלים דאז, ניר ברקת, כי מטרת הפרויקט היא לעודד את המשתמשים בו ״להבין מי באמת בעל הבית של העיר״.

התוכנית השנויה במחלוקת קודמה בידי משרד התיירות והרל״י, באמצעות הקמת מסלול תכנון ייעודי שנתפר לתוכנית זו באופן ספציפי בוועדה לתשתיות לאומיות (ות״ל). בניגוד להליכי תכנון רגילים, הקמתו של מסלול זה מנע במידה רבה כל דיון מעמיק בהתנגדויות הציבור. לתוכנית הוגשו יותר מאלף התנגדויות. שבעים אנשי רוח, ארכיאולוגים ואדריכלים ישראלים חתמו על הצהרה פומבית נגד התוכנית, ו־27 אדריכלים בעלי שם עולמי שלחו מכתב לממשלת ישראל ובו קראו לה לעצור את הפרויקט, שיכפיף את הנוף ההיסטורי של ירושלים לאינטרסים פוליטיים קצרי טווח וישנה באופן דרמטי את אגן העיר העתיקה, אשר ״מהווה נכס מורשת של האנושות כולה״. בין החותמים היו אדריכלים בעלי שם עולמי כמו סנטיאגו קלטרווה, תום מיין, פיטר אייזנמן, רון ארד ומשה ספדיה. בכתבה בניו יורק טיימס על פרויקט הרכבל כינה אותו האדריכל הישראלי הנודע משה ספדיה ״פגיעה שערורייתית לחלוטין בעיר רגישה״.

במסגרת ההתנגדות לפרוייקט ארגון עמק שווה כינס קבוצה של פעילים וארגונים המתנגדים לרכבל והקים את ״הקואליציה לשמירה על האגן ההיסטורי״. תושבי סילוואן, עמק שווה, אדם טבע ודין והקהילה היהודית הקראית עתרו נגד התוכנית, אך במאי 2022 דחה בג״ץ את העתירות ונתן אור ירוק לפרויקט. למרות הניצחון המשפטי, מימוש הפרויקט נתקל בקשיים, ובראשם הכישלון להבטיח את ההשתתפות של חברות בינלאומיות הדרושה להוצאת התוכנית על הפועל. ב־2024 דווח כי החברה הצרפתית CNA והחברה השווייצרית Histec Engineering פרשו מהפרויקט. ככל הנראה הסיבה לכך שפרשו הייתה לחץ בינלאומי שהופעל עליהן להימנע ממעורבות בפרויקט המפר את הדין הבינלאומי ביחס להתנהלות בשטח הנמצא תחת תפיסה לוחמתית.

בינתיים, ביולי 2023, הודיעה עיריית ירושלים כי תפקיע 10,000 מ״ר לצורך הפרויקט, ובהם שטחים נרחבים השייכים לתושבים פלסטינים מסילוואן. עו״ד סאמי ארשיד, המייצג את תושבי סילוואן הפלסטינים במאבק נגד ההפקעות, אמר:

״זהו הפרויקט המיותר ביותר בתולדות העיר. תושבי סילוואן והעיר העתיקה, כמו רוב המומחים בארץ ובעולם, רואים בו סכנה חמורה למורשת העירונית של העיר. הפקעת נכסים ובתים תגרום פגיעה קשה בתושבים, וזאת כדי להקים פרויקט מגלומני שפוגע בהיסטוריה, במורשת העירונית ובנוף של העיר העתיקה בירושלים וסביבתה.״

ב־2025 הצטרף משרד התחבורה למשרד התיירות בקידום הרכבל. אומדן העלות החדש שסיפקה חברת נתיבי ישראל, החברה הלאומית לתשתיות תחבורה, עמד על 473 מיליון ש״ח, יותר מפי שניים מהתקציב המקורי של הפרויקט.

תגובת עמק שווה: כפי שהדגשנו שוב ושוב, הפרויקט מאיים על הקהילות הפלסטיניות בסילוואן ועל הנוף ההיסטורי של ליבת ירושלים. לאורך השנים לא הצליחו מתכנניו להוכיח כי הרכבל ייתן מענה לצורך תחבורתי כלשהו וברור לכל כי המניע המרכזי של הפרויקט הוא לבסס את אחיזת המתנחלים בסילוואן ובאזורים הסמוכים, כחלק מהמאמץ לדחוק את הפלסטינים מהאגן ההיסטורי ולעצב מחדש את נופה התרבותי של ירושלים.

באופן ממוקד יותר, הפרויקט נועד להסיט את תיירות הולכי הרגל מהמסלולים המקובלים דרך הרובע המוסלמי והרובע הנוצרי, לעקוף את דרכי הכניסות ההיסטוריות דרך שער שכם ושער יפו, ולנתב מבקרים דרך אתר ״עיר דוד״ בסילואן שבשליטת המתנחלים.

אם תמומש, התוכנית תדחק את הרובע המוסלמי והרובע הנוצרי לשוליים ותעמיד את כלכלתם בסכנת קריסה. ביסוד היוזמה עומד הרצון לערער את אופייה הרב־תרבותי והרב־דתי של ירושלים, המגדיר אותה זה אלפי שנים, ולהפוך את האגן ההיסטורי למרחב הנשלט בידי חזון אולטרה־לאומני ומדיר של העיר.

לאור זאת, עמק שווה קורא לאנשי מקצוע בישראל ובחו״ל:

• לקרוא לעצירה מיידית של הפרויקט ההרסני הזה, המאיים על הנוף ההיסטורי הרב־תרבותי של העיר, הקדוש ליהודים, למוסלמים ולנוצרים ברחבי העולם, ופוגע פגיעה קשה בחיים הפלסטיניים בעיר.
• לקרוא לישראל לכבד את חובותיה על פי המשפט הבינלאומי ואת התחייבויותיה כלפי הקהילה הבינלאומית, ולכבד את הערך האוניברסלי יוצא הדופן של האגן ההיסטורי של ירושלים.
• לדרוש חשיפה מלאה של תוכניות הפרויקט והוצאותיו עד כה — יותר מ־30 מיליון ש״ח — והסבר מדוע נבחרו קרוב ל־50 ספקים ללא מכרז.

2. מסיק הזיתים בוואדי רבאבה/גיא בן הינום

בשבת, 3 באוקטובר 2026, החלו משפחות פלסטיניות במסיק הזיתים השנתי בגיא בן הינום/ואדי רבאבה, ושבו לחלקות שהן מעבדות זה דורות. אדמות אלה נתונות כעת להשתלטות מואצת של עמותת אלע״ד ורשות הטבע והגנים (רט״ג). עמק שווה ליווה את המשפחות כדי לתעד את המסיק.

לאחר כמה שעות הגיעו למקום מתנחלים, מלווים בשוטרים ובפקח של רט״ג. הם עצרו את המסיק, החרימו כ־50-60 קילוגרמים של זיתים שנמסקו, וזימנו שישה מבני המשפחות הפלסטיניות ועובד של עמק שווה לחקירה בחשד ל״פגיעה בגן לאומי״. הפקח טען כי הקרקע הועברה לידי המדינה מכוח חוק נכסי נפקדים, וכי מיקומה בתוך הגן הלאומי סובב חומות ירושלים מקנה עילה למנוע מהמשפחות למסוק את הזיתים שלהן.

ביום ראשון, 4 באוקטובר 2026, התייצב דובר עמק שווה לחקירה ומסר את גרסתו.
אירוע זה הוא חלק מדפוס רחב יותר של מאמצים ישראליים לשבש את מסיק הזיתים ברחבי מזרח ירושלים והגדה המערבית, תוך פגיעה בפרנסה הפלסטינית, ערעור מסורות תרבותיות והפיכת עיבוד אדמות שעברו מדור לדור לעילה להדרה ולהפללה.

האדמות שבהן התקיים המסיק מעובדות זה דורות בידי משפחות מסילוואן, ובמקרה זה משפחת סומרין. ב־2020 החלו עמותת המתנחלים אלע״ד ורשות הטבע והגנים בעבודות פיתוח להרחבת פרויקט עיר דוד, במה שמכונה כיום ״החווה בגיא״ – מעין חווה חקלאית ברוח המקראית. לגבי חלק מהחלקות החלו הליכים מכוח חוק נכסי נפקדים, ואילו חלקות אחרות ״הושאלו״ באמצעות מנגנון המכונה ״צווי גינון״, המאפשר לרשויות להשתמש בקרקע בבעלות פרטית לצרכים ציבוריים.

בשש השנים האחרונות החווה ה״מקראית״ התרחבה על פני כל חלקו המזרחי של הגיא, בעוד הפלסטינים נדחקים ממנו יותר ויותר. בשנים קודמות הצליחו המשפחות למסוק את הזיתים שלהן, אך הדיכוי האגרסיבי של המסיק השנה והזימון לחקירת משטרה שבא בעקבותיו מסמנים הסלמה חריפה. צעדים אלה מצטרפים לאמצעים הרסניים אחרים נגד תושבי סילוואן והשכונות הסמוכות, שנועדו לדחוק אותם מבתיהם ומאדמותיהם.

לרקע נוסף על הפרויקטים שמובילים המתנחלים בגיא בן הינום/ואדי רבאבה, ראו כאן.

 

תגובת עמק שווה: האירוע האחרון בגיא בן הינום/ואדי רבאבה ממחיש שוב כיצד המתנחלים והרשויות פועלים יד ביד כדי לצמצם את המרחב הפלסטיני ולעצב מחדש את האגן ההיסטורי של ירושלים כפארק שעשועים מקראי.

זהו חלק מתהליך רחב יותר של דחיקה, ניכוס והפרת זכויותיהן של קהילות פלסטיניות. במקרה האחרון אנו עדים גם לניסיון להטיל אימה על ארגוני חברה אזרחית המבקשים לפקח ולהגן על קהילות פלסטיניות מפני הפעולות הברוטליות של המתנחלים והרשויות. העילות לזימון המוסקים לחקירה מופרכות במיוחד, שכן המשפחות הללו מטפלות בעצים ומוסקות אותם זה דורות.

ניסיונות הרשויות הישראליות והמתנחלים לשנות את אופיו של הגיא הם מתקפה על מרקם החיים בעיר ועל נופה הרב־תרבותי והרב־דתי. מאמצים אלה נשענים על חוקים דרקוניים כגון חוק נכסי נפקדים, שבג״ץ אמר כי לא היה עומד בביקורת שיפוטית אילו נחקק כיום.

• תקשורת

גיא בן הינום גן לאומי סובב חומות ירושלים האגן ההיסטורי הרכבל לכותל מתנחלים רשות הטבע והגנים תיירות