החפירות הארכאולוגיות בתל רומיידה שבחברון – עדכון
16 באפריל, 2014כזכור, החל מחודש ינואר 2014 מתקיימת חפירה ארכיאולוגית בתל רומיידה שבחברון.[1] בחודש הראשון נערכה החפירה בשטח המכונה 52 (ראו מפה מצורפת). לאכזבת החופרים התברר, שברוב השטח סלע האם גבוה מאוד וכמעט לא נמצאו שרידים עתיקים. החפירה עוד לא פורסמה, אולם מביקורים בשטח נראה שעיקר הממצא הוא שרידי מתקנים חקלאיים וחלקי קירות עתיקים. שרידים אלו אינם בעלי חשיבות יוצאת דופן בחפירות ארכיאולוגיות, ולכן סביר להניח ששטח זה לא יהווה אטרקציה תיירותית בפארק הארכיאולוגי המתוכנן בתל רומיידה.
נוסף על כך נחשפו בשטח מספר קברים מוסלמיים. קברים אלו הוסרו במהלך החפירה הארכיאולוגית. ללא פרסום מסודר של החופרים לא נוכל לדעת את תאריך כרייתם של הקברים, אולם סגנונם לא מתיר מקום לספק לגבי זיהוים כקברים מוסלמיים.
בימים אלו מתקיימת החפירה הארכיאולוגית בחלקה 53 (ראו מפה). בחלק גדול מהשטח לא נחשפו שרידים ארכיאולוגיים. מתוך המעט שנחשף ניתן לזהות חלקי קירות ומתקנים חקלאיים. בחלק המזרחי של חלקה 53 נחשף מבנה גדול, המתוארך על ידי החופרים לתקופה הרומית הקדומה (המאה הראשונה לפנה"ס). עד כה, זהו המבנה המרכזי שנחשף בחפירה. המאה הראשונה לפנה"ס מזוהה כתקופת בית שני בתרבות היהודית. זוהי אחת התקופות החשובות בתולדות עם ישראל והציבור מגלה בה עניין רב.
ככל הנראה החפירה עתידה להסתיים כמה שבועות אחרי חג הפסח. המיעוט היחסי של הממצא מאפשר לחופרים לסיים את חפירת שני השטחים מהר מן המתוכנן. השלב הבא של הפרויקט יהיה ניקוי שרידים ארכיאולוגים שנחשפו בחפירות הקודמות שנערכו בתל (בשנות ה-60 וה-80 של המאה ה-20). בשטחים אלו נמצאו שרידים ארכיאולוגיים בעלי חשיבות רבה לתולדות חברון הקדומה. כך למשל נמצא קטע מחומת העיר מתקופת הברונזה התיכונה (מאות 17-18 לפנה"ס) ועדויות למבנים מתקופת הברזל (מאה 10-11 לפנה"ס). תקופות אלה מזוהות עם ימי האבות ועם ממלכות יהודה וישראל בהתאם. על פי המסופר בתנ"ך קבע דוד המלך את בירתו בחברון במשך כשבע שנים, עד כיבוש ירושלים. לשרידים מתקופה זו יש כמובן חשיבות ביצירת פארק ארכיאולוגי בעל משמעות היסטורית.
מיעוט הממצא הארכיאולוגי בשטחים 52 ו 53 מחייב את יוזמי הפארק להתמקד בשטחים שנחפרו בעבר. בניגוד לחלקות 52 ו-53, המזוהות כשטח שבבעלות יהודים, לא ברור למי שייכים השטחים שנחפרו במאה ה-20. אם יוכיחו הפלסטינים ששטחים אלו הם בבעלותם, הם יוכלו למנוע את המשך החפירה לעבר אדמותיהם. עם זאת אנו מסופקים אם מתנחלי חברון יוותרו בקלות על המשך החפירה.
לסיכום, אפשר לומר שהחפירה הארכיאולוגית בתל רומיידה לא הניבה ממצאים יוצאי דופן כפי שאולי קיוו החופרים או המתנחלים. נראה שעתידו של הפארק הארכיאולוגי תלוי במאבק בעניין הבעלות על שטחי החפירות מן המאה ה-20. אף על פי כן יש להטיל ספק באפשרות שתוכניות המתנחלים השתנו. אפשר להעריך שמבחינתם, פיתוח הפארק הארכיאולוגי הוא עדיין המטרה המרכזית.
אפריל, 2014
© עמק שווה )חל“צ( | info@alt-arch.org | www.alt-arch.org
[1] נ' חסון, "המדינה מממנת יוזמה של מתנחלי חברון להקים פארק ארכיאולוגי בתל רומיידה", הארץ, 9 בינואר 2014
חזרה למעלה