הודעות לתקשורת
10 באוקטובר, 2013סכנת התמוטטות בעיר העתיקה, רח' קראמי – השלכות שימוריות ופוליטיות
לפני כשבועיים התגלה שמקבץ בתים ברובע המוסלמי בעיר העתיקה של ירושלים נמצאים בסכנת התמוטטות. בעקבות זאת הוחלט על פינוי שמונה משפחות מבתיהם. האזור הנפגע מזוהה כשכונת מגורים שראשיתה בתקופה הממלוכית. במציאות שבה אין תוכניות שימור מסודרות לבתים העתיקים ברובע המוסלמי, והרשויות הישראליות מזניחות חלקים נרחבים מן העיר העתיקה, הסדקים, הבורות והשברים בקירות אינם מפתיעים כלל. על מנת להגן על העיר העתיקה של ירושלים כאתר מורשת עולמית יש צורך בעבודה שוטפת ומשותפת בכל חלקי העיר ועם כלל התושבים.
ביום רביעי, 11 בספטמבר 2013 דווח על התמוטטות במקבץ בתים ברח' קראמי שברובע המוסלמי. הבתים ממוקמים בין רח' הגיא/אל-ואד לרח' חאן אל-זית, במתחם שרובו נבנה בתקופה הממלוכית והוסיף להיבנות בתקופה העות'מאנית. בין הבתים שנפגעו אפשר לזהות מדרסה מן התקופה האיובית-ממלוכית (המאות ה-14-12), המשמשת כיום למגורים. כתוצאה מהפגיעה בבתים הוחלט על פינוי שמונה משפחות; שבע פלסטיניות ואחת של מתנחלים.
בעקבות סכנת ההתמוטטות הודיעה עיריית ירושלים לדיירים שעליהם לדאוג לחיזוק קירות המבנים. מכיוון שהבתים מוכרזים כמבנים עתיקים, ועל סמך היקף הפגיעה, יש צורך בהשקעה של מאות אלפי שקלים לחיזוקם ולשמירת צביונם כמבנים עתיקים.
מקרים של פעירת בורות, סדקים וסכנת התמוטטות התרחשו פעמים רבות בעיר העתיקה בשנים האחרונות (בחודש אוגוסט דווח על בור שנפער בבית ברח' השלשלת) לרוב לא בהיקף שדרש הוצאת משפחות מבתיהם. לפיכך המקרה ברח' קראמי אינו ייחודי.
רוב המבנים בעיר העתיקה מזוהים כמבנים עתיקים. לרוב אלו הם מבנים שהוקמו בתקופה העות'מאנית ולעיתים אף בתקופות קדומות יותר (חלקם מזוהים כצלבנים, מן המאה ה-12, או בני התקופה האיובית, המאה ה-13, או מהתקופה הממלוכית – המאות ה-16-13). לצורך הגנה על מבנים עתיקים כאלו יש צורך בעבודות שימור וחיזוק מתמשכות ומקיפות. עבודות אלו צריכות לכלול לא רק מבני ציבור כמו חומת העיר העתיקה, או מבני דת, אלא מאות בתי מגורים הממוקמים ברובם ברובע המוסלמי והנוצרי.
כבר ב-1982 הכריזה אונסק"ו על העיר העתיקה של ירושלים כאתר מורשת עולמית הנתון בסכנה. ההכרזה מדגישה את הצורך בעבודות חיזוק מקיפות על מנת לשמר את הבתים העתיקים בעיר. אף על פי כן, ולמרות הכרתן של הרשויות הישראליות בסכנות ההתמוטטות המאיימות על מבנים בעיר העתיקה, מעולם לא התבצעה תוכנית כוללת להגן על חלקים נרחבים של המבנים הנמצאים בסכנה ולשמר אותם. הבתים המייצגים תקופות מוסלמיות שונות, שרובם משמשים את האוכלוסייה הפלסטינית הענייה של העיר, לא עמדו במרכז התעניינותם של הגופים הישראלים הרלוונטיים.
במצב שנוצר ברח' קראמי ייתכן שרשות העתיקות תדרוש לבצע חפירת הצלה לפני בנייה מחדש או חיזוק המבנים, מכיוון שרק חפירה מסודרת יכולה ליצור בסיס איתן לבנייה שתחזיק מעמד לאורך זמן. הדרישה ההוגנת לקיים חפירה ועבודת שימור מסודרת למבנים תייקר את עלויות הבנייה. ההנחה היא שהאוכלוסייה הפלסטינית, שרובה דלת אמצעים, לא תוכל לממן שיפוץ הכרוך בעלויות גבוהות. במקרה זה ייתכן שעמותות המתנחלים יפעלו לנכס לעצמן את המבנים, אם על ידי מימון חפירה ארכיאולוגית שתאפשר להם נוכחות מתחת למבנים הקיימים, ואם ברכישה ו/או פעילות משפטית לקבל אחיזה בבתי התושבים המפונים.
להערכתנו, הפתרון הטוב ביותר לטיפול בנזקים ברח' קראמי הוא מעורבות של גורמים בינלאומיים. מבחינת עבודות השימור הנדרשות, נראה שרק צוות מומחים בינלאומי יכול להתמודד עם היקף העבודה הדרוש. נוסף על כך, כדי להגן על האינטרסים של התושבים ולמנוע את התחזקות המתנחלים, נראה שמידה מינימלית של מעורבות גופים ישראליים תוכל להניח את דעתם של התושבים וליצור תנאים לשיתוף פעולה בין התושבים לבין הגופים המקצועיים – שיתוף פעולה שהוא תנאי ראשון לעבודות שימור מוצלחות.
חזרה למעלה