קמפיין תודעה כוזבת של המתנחלים: האתר הארכיאולוגי בהר עיבל לא נפגע
6 בספטמבר, 2023מחלקת העתיקות של הרשות הפלסטינית סימנה את האתר הארכיאולוגי ואישרה את התוכנית ■ גבולותיו של האתר לפי מחלקת העתיקות הפלסטינית הן החומה החיצונית שלו ■ המנהל האזרחי עצר את העבודות בשטח B ואף החרים טרקטור לכאורה בניגוד לסמכויותיו ■ 'עמק שווה': מטרת הפייק שמפיצים המתנחלים הוא לשנות את המצב הפוליטי, להכניס את המנהל האזרחי לפעול בשטח B ולקדם סיפוח ארכיאולוגי של האתר
בשבוע האחרון מפיצים המתנחלים ידיעות כוזבות לפיהן הרשות הפלסטינית החלה בעבודות בנייה על שטח האתר הארכיאולוגי בהר עיבל (תל בורנט), אולם העבודות שהחלו הן לסלילת כביש גישה לאתר, והשכונה שעתידה לקום אינה על שטח האתר הארכיאולוגי. המבנה הקדום וסביבתו ישומרו במסגרת התוכנית.
אתר הר עיבל הוא מתחם קדום אשר נוסד מעט לפני שנת 1200 לפני הספירה בהר עיבל. האתר, אשר נחפר על ידי ד"ר אדם זרטל בשנות ה-80 בסיועה של המועצה האזורית שומרון, זכה לפרסום ציבורי (אך לא אקדמי) עקב זיהויו בידי זרטל כמזבח מימי ראשית התנחלות שבטי ישראל. זיהוי זה נדחה על ידי מרבית הארכאולוגים וחוקרי המקרא, ואף ייחוסו של האתר למתיישבים ״ישראלים״ הועמד בסימן שאלה.
כמו מאות אתרים ארכאולוגיים אחרים בשטחי הגדה המערבית, האתר של הר עיבל נמצא מאז חתימת הסכמי אוסלו בשטח B, תחת אחריותו החוקית המלאה של אגף העתיקות של הרשות הפלסטינית ומחוץ לתחום סמכותו של המנהל האזרחי וקצין המטה הישראלי לארכאולוגיה, החולש על שטחי C של הגדה בלבד.
בספטמבר 2019 ערכה הוועדה לענייני אתרים היסטוריים של הרשות הפלסטינית בדיקה לקראת הכרזה על האתר כאתר מורשת לאומי פלסטיני. עיריית עצירה א שמאלייה, הסמוכה לאתר, קראה אף היא לתושבים להתגייס לטובת המהלך. בתגובה לכך ערך ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן כנס חירום בניסיון למנוע את המהלך וקרא לממשלת ישראל להתייחס לאתר כשטח C. בתגובה לדרישתו של דגן הגיב המנהל האזרחי בתקשורת כי המנהל ״אחראי לאתרי מורשת בשטחי C בלבד. האתר המצוין נמצא בשטח B, אשר תחת אחריות הרשות הפלסטינית".
בשנים האחרונות מתנחלים ושותפיהם בזרמים הקיצוניים של הקהילה הנוצרית אוונגליסטית דורשים בעלות על האתר ואף פועלים באופן המנוגד, לכאורה, לחוק המקומי והבינלאומי ופוגעים בו. באופן זה, בדצמבר 2021 ופעם נוספת בקיץ האחרון, פעלו מתנחלים בידיעת ואף בסיוע קמ״ט ארכיאולוגיה לבצע חפירה ללא רישיון ולהוציא מהאתר כמות גדולה של עפר לצורך סינון בהתנחלות שבי שומרון.
מאמצי המתנחלים השתלמו והאתר לא הוכרז כאתר מורשת פלסטיני. לאחרונה אושרה תוכנית לבנות שכונת מגורים סביב האתר שגבולותיה כאמור אינן על שטח האתר הארכיאולוגי עצמו אשר הוחרג מתהליך הבנייה (סומנו כ-8 דונמים). ייתכן ובמצב שהאתר היה מוכר כאתר מורשת התוכנית לא הייתה יוצאת לפועל. אולם, גם תוכנית זו עברה את תהליך האישור ברשות העתיקות הפלסטינית. למרות כל זאת, במהלך הימים האחרונים המנהל האזרחי פעל לעצור את העבודות ואף להחרים כלי עבודה, בחריגה מוחלטת מסמכותו.
תגובת 'עמק שווה': המפגש בין ארגוני התנחלות, חוקרים אוונגליסטים, וארכאולוגים ישראלים בהר עיבל, חושף כיצד הארכאולוגיה והארכאולוגים משמשים כ"חמורו של משיח". זהו מקרה נוסף בו משתמשים המתנחלים בידיעות כוזבות ובטיעוני ״שמירה על מורשת״ כדי לרוקן את הסכמי אוסלו מתוכן, לפגוע בסמכותה של הרשות הפלסטינית ולקדם את מטרת העל – סיפוח.
אין להתעלם כי הרס אתרים כתוצאה מפיתוח, מלחמות ושוד היא אכן בעיה כאובה במזרח התיכון כולו, בתחומי ישראל, באזורים הניתנים לשליטתה, וגם בתחומי הרשות הפלסטינית. אולם, הרס זה אינו צריך, או יכול, לשמש עילה לפעולה מדינית, ואין להסוות פעולה מדינית כפעולה שמירה על מורשת.
לצד זאת, נציין כי יתכן שהפלסטינים למדו פרק בהילכות פיתוח בסמוך לאתרי עתיקות ממדינת ישראל עצמה: בשנים האחרונות אישרה רשות העתיקות הישראלית תוכניות פיתוח נרחבות ליד ומעל אתרים ארכאולוגים חשובים כמו תל יבנה, תל בית שמש, תל אסוויר, מוצא ואחרים. אלה נחפרו בהרחבה בחפירות הצלה על מנת לאפשר בנייה מאסיבית שהביאה, הלכה למעשה, להריסתם.