הצעה לעדכון המידע על מבנה האבן הגדול בעיר דוד
20 באוגוסט, 2020פרשנויות למבנה האבן הגדול בעיר דוד: ארמונו של דוד
המלך, מבצר כנעני או מכלול קירות מתקופות שונות?
מבנה האבן הגדול נמצא בחלק העליון של שלוחת העופל, כ100- מטר מדרום למתחם הר הבית. שטח החפירה נמצא ממערב למבנה האבן המדורג SSS) – Structure Stone ,(Stepped הבנוי על המדרון המזרחי של שלוחת העופל ) מספר 3 במפה.1(
אחד המבנים החשובים באתר הארכאולוגי עיר דוד מכונה בספרות המחקר "מבנה האבן הגדול" ((LSS – Large Stone Structureבין חוקרי ירושלים הקדומה שוררת מחלוקת בעניין מועד בנייתו של מבנה זה וזיהויו. הפערים בין הפרשנויות שחוקרים מעניקים למבנה משפיעים גם על השחזור של גודלה של ירושלים בתקופות קדומות, בייחוד בתקופת הברזל 2א 800–1000) לפסה"ן,( שנהוג לזהות עם התקופה שבה דוד המלך הקים את ממלכתו. עם זאת, למרות החשיבות של המבנה, של קביעת המועד לבנייתו ושל תפקידו, השרידים מוצגים כיום בפארק הארכאולוגי עיר דוד על סמך
דעת מיעוט במחקר, המזהה אותו עם ארמונו של דוד המלך. להלן הפרשנויות השונות במחקר והצעתנו לתיקון של אופן הצגת המידע על המבנה בגן הלאומי עיר דוד.
להורדת הדוח כ PDF לחצו כאן
מבנה האבן הגדול התגלה בידי צמד החוקרים הבריטים רוברט מקליסטר וג'ון דנקן בשנת 2.1923 הם האמינו שמצאו שרידים של המצודה היבוסית שדוד המלך כבש במסע לכיבוש ירושלים. בשנת 2005 אילת מזר ביקשה לבחון זיהוי זה לנוכח השערה מוקדמת שלה שמבנה זה הוא הארמון שהפיניקים בני הברית של דוד בנו לכבודו לאחר שכבש את ירושלים3. ואכן, בחפירות במקום בשנים 2007–2006 במימון עמותת אלע"ד ומטעם האוניברסיטה העברית היא מצאה עדויות שלטענתה מאששות את השערתה זו4.מבנה האבן הגדול נמצא בחלק העליון של שלוחת העופל, כ100- מטר מדרום למתחם הר הבית. שטח החפירה נמצא ממערב למבנה האבן המדורג SSS) – Structure Stone ,(Stepped הבנוי על המדרון המזרחי של שלוחת העופל ) מספר 3 במפה.1(
כנגד פרשנות זו יצאו בכירי הארכאולוגים החוקרים את ירושלים הקדומה. להלן נציג את עיקרי תפיסתה של מזר ואת הביקורת עליה.
קטע ממבנה האבן הגדול באתר הארכיאולוגי עיר דוד שבסילוואן
הפרשנות שהמבנה הוא ארמון המלך דוד
על פי הצעתה של מזר, מבנה האבן הגדול ומבנה האבן המדורג היו חלק ממכלול של מערכת עצומת ממדים של ביצורים ומבנים. השערה זו התבססה על גורמים אחדים. ראשית, כלי קרמיקה רבים נחשפו מתחת למבנה והם תוארכו לתקופת הברזל 1 1000–1200) לפסה"ן( – מזר ייחסה את האסופה לתקופת השלטון היבוסי בעיר. לעומת זאת, כלי קרמיקה שנמצאו במכלולים חתומים בתוך המבנה עצמו תוארכו ל1000- לפסה"ן, בסוף תקופת הברזל ,1 שבה, לפי טענתה של מזר, דוד כבש את ירושלים. לאור ממצאים אלה קבעה מזר שבניית מבנה האבן הגדול היא חלק משינוי גדול בארגון העיר, ומזר קשרה שינוי זה עם כיבוש העיר על ידי דוד. מגודלו של המבנה ומהימצאותם של כלי הקרמיקה הסיקה מזר כי היה זה מבנה ציבור חשוב, כלומר מקדש או ארמון המלך. משום שלא ייתכן שמקדש שממדיו כה גדולים ייבנה
לצידו של בית המקדש, מזר הסיקה כי המבנה חייב להיות ארמון המלך. עוד היא טענה כי מבנה האבן הגדול נבנה מחוץ לתחומי החומה שהקיפה את ירושלים לפני תקופה זו. כלומר, לטענתה הוא מלמד על תהליכי הפיתוח הנרחבים בירושלים לאחר שדוד כבש אותה5. כאמור, בכירי החוקרים של ירושלים הקדומה שטחו ביקורת על עמדה זו של מזר. להלן נציג את הביקורות העיקריות.
הפרשנות שהמבנה הוא מצודה יבוסית
ביקורת ראשונה הציגו עמיחי מזר מהאוניברסיטה העברית ואברהם פאוסט מאוניברסיטת בר-אילן. שניהם קיבלו את ההנחה שמבנה האבן הגדול ומבנה האבן המדורג מהווים מבנה אחד, אולם הם תיארכו את הקמת המבנה לתקופה מוקדמת יותר – לתחילת תקופת הברזל .1 לטענתם, העושר הרב של כלי הקרמיקה שנמצאו, המתוארכים לתקופת הברזל 1 ונחשפו בתוך מבנה האבן הגדול, מלמד כי לא ייתכן שהמבנה נבנה רק בסוף תקופת הברזל .1 לאור זאת הם מסיקים שהמבנה לא הוקם בירושלים לאחר כיבוש העיר על ידי דוד אלא היה חלק ממערכת הביצורים היבוסית של ירושלים, כהשערה המקורית של מקליסטר ודנקן6.
פסילת הפרשנות שמבנה האבן הגדול הוא מבנה אחד
ישראל פינקלשטיין, דוד אוסישקין, זאב הרצוג ולילי זינגר-אביץ מאוניברסיטת תל-אביב טענו שמצב ההשתמרות של הקירות שנחשפו במבנה האבן הגדול היה גרוע ולכן השחזור שלהם כחלק ממבנה אחד שגוי. עוד הם טענו כי רבים מהלוקוסים שמזר טענה שהיו חתומים, ועל כן נתפסו כאזורים שאפשר לתארך במדויק, נפגעו למעשה מפעולות בנייה מאוחרות יותר, ולפיכך אין לראות בהם מקור מהימן לתיארוך. זאת ועוד, הם מצאו עדויות לכך שהן מבנה האבן המדורג והן מבנה האבן הגדול לא נבנו כמכלול אחד אלא הם מהווים יחד מערך ביצורים שנבנו שוב ושוב במשך כמה מאות שנים, לפחות מאז תקופת הברזל 1 (1200-1000 לפסה"ן) ועד התקופה ההלניסטית (63–332 לפסה"ן).
ביקורת של חופרי עיר דוד
שניים מחופרי עיר דוד בעשורים האחרונים, רוני רייך מאוניברסיטת חיפה ואלי שוקרון מרשות העתיקות, טוענים גם הם שהתיארוך של מזר והבנתה את מבנה האבן הגדול כמשנה את אופי העיר שגויים7. הם מבססים את טענותיהם על מבנים וקירות שנחשפו בשטחי עיר דוד ומעידים על התפתחות העיר בתקופה מאוחרת יותר – תקופת הברזל 2ב (המאה השמינית לפסה"ן8.)
אופן הצגת האתר הארכאולוגי
כפי שהוצג כאן, קיים מגוון גדול של דעות באשר למועד בנייתו של מבנה האבן הגדול ולתפקידיו. לעומת זאת, בעלון המבקרים ובשלט ההסבר הניצב ליד מבנה האבן הגדול כמעט שאין תזכורת למנעד פרשנויות זה, אלא הם מביאים את הפרשנות של מזר ומציגים את המבנה כארמונו של דוד המלך.
לכאורה בעלון המידע ובשלט ההסבר מוזכר שאין מסקנה חד-משמעית בעניין תיארוך הקמתו של המבנה ותפקידיו. לדוגמה, הכותרת של שלט ההסבר מעמידה את מסקנותיה של מזר בספק) איור 1). עם זאת, אף שבשלט נכתב כי "קיימים חוקרים החולקים על התאריך והזיהוי" של מזר, אין הוא מספק הסבר חלופי. המחסור במידע על המחלוקת בעניין התיארוך והזיהוי של מבנה האבן הגדול בולט עוד יותר בעלון המידע: אין בו שום אזכור, אף לא עמום, לביקורת של חופרי עיר דוד על מסקנותיה של מזר, והשערתה מוזכרת כפרשנות היחידה למועד בנייתו של מבנה האבן הגדול.
שלט ההסבר של מבנה האבן הגדול
קטע מעלון עיר דוד המתאר את מבנה האבן הגדול
הצעה חלופית להגשת המידע למבקרים באתר
לנוכח הפרשנויות השונות אנו חושבים כי יש לעדכן את עלון המידע ואת שלט ההסבר ולכלול בהם מידע על מגוון הפרשנויות העיקריות למבנה והסברים על המשמעות שלהן. העדכון המוצע יתרום בשתי דרכים חשובות. ראשית, הוא יאפשר היכרות מעמיקה יותר של המבקרים בעיר דוד עם ההיסטוריה של אתר מורשת חשוב זה. אנו מציעים להציג את דעות החוקרים המזהים את ראשית המבנה עם התקופה היבוסית והמשמעות של עדות זו לגודלה של העיר ולעוצמתה בעת ההיא. כמו כן, ראוי לציין שיש חוקרים החושבים שהמבנה שימש בתקופת ממלכת יהודה אבל שוללים את האפשרות ששימש בימי דוד ושלמה. בכך יינתן משקל לשלבי הקיום הרבים של המבנה ושל עיר דוד בכללותה. שנית, הצגת המחלוקות בעניין תיארוך המבנה תאפשר לחשוף את המבקרים לשיקולים העומדים בפני ארכאולוגים כאשר הם מבקשים לתארך מבנה או אתר, לזהות אותו ולקבוע למה שימש. ההדגשה של שתי הנקודות הללו תעמיק לא רק את ההיכרות של המבקרים עם ההיסטוריה של ירושלים הקדומה אלא גם עם תהליך העבודה הארכאולוגית.
אנו בעמק שווה נשמח לסייע במהלך.
[1] מאז נחפר לראשונה, מבנה האבן המדורג עומד במרכזה של מחלוקת בנוגע למידת מהימנות התנ"ך ביחס לגודלה של ממלכת ישראל המאוחדת בימי מלכותו של דוד המלך. לסקירה מקוצרת על המחלוקות לגבי תיארוך מבנה זה עם הפניה למקורות קריאה נוספים: Gadot, Y., Uziel, J. 2017. The Monumentality of Iron Age Jerusalem Prior to the 8th Century BCE. Tel Aviv 44(2): 136-137.
[1] Macalister, R.A.S, Duncan, J.G. 1926. Excavations on the Hill of Ophel, Jerusalem 1923-1925. Manchester: Palestine Exploration Fund.
[1] Mazar, E. 1997. King’s David Palace, Biblical Archaeological Review 23: 50-57, 74
[1] מזר, א' 2006. האמנם גילינו את ארמון המלך דוד? חידושים בחקר ירושלים 11: 16-7.
[1] מזר, א' 2007. החפירות בעיר דוד – מרכז המבקרים (2007-2006), חידושים בחקר ירושלים 13: 26-7.
[1] מזר, א' 2006. ביצורי ירושלים באלף השני לפנה"ס לאור החפירות החדשות בעיר דוד, חידושים בחקר ירושלים 13: 21-28.
[1] Faust, A. 2010. The Large Stone Structure in the City of David: A Reexamination. Zeitschrift des Deutschen Palästina-Vereins 126(2): 116-130; Mazar, A. 2010. Arcaheology and the Biblical Narrative: The Case of the United Monarchy. In Kratz, R.G., Spieckermann, H. (eds) One God – One Cult – One Nation: Archaeological and Biblical Perspectives. Berlin and New York: De Gruyter, pp. 29-58.
[1] לסקירה של ממצאי החפירות ניתן לקרוא כאן Reich, R. 2011. Excavating the City of David: Where Jerusalem’s History Began. Jerusalem: Israel Exploration Society.
[1] Reich, R., Shukron, E. 2008. The Date of City Wall 501 in Jerusalem. Tel Aviv 35(1): 114-122.
(צ“חל) שווה עמק © | www.alt-arch.org | info@alt-arch.org
ממומן בשיתוף האיחוד האירופי.
דו“ח זה הופק בסיוע האיחוד האירופי. התכנים הכלולים בדו“ח הם באחריות הבלעדית של ארגון עמק שווה ואין
לראותם כמשקפים בהכרח את עמדת האיחוד האירופי.