עדכון – שינוי חוק גנים לאומיים ושמורות טבע
15 בינואר, 2018או מה קורה כשעמותת אלע"ד נחושה לבנות בסילואן
התיקון לחוק: ביום רביעי ה 10 לינואר נדונה בוועדת הפנים של הכנסת הצעת החוק – תיקון לחוק גנים לאומיים ושמורות טבע (1997). התיקון, שעבר בכנסת בקריאה טרומית, מציע שגן לאומי בו חיים תושבים יוגדר גן לאומי עירוני, ושבגן מסוג זה יתאפשר לתושבים להגיש תכנית בנייה למטרות מגורים. כיום, שטחים המוכרזים גנים לאומיים או שמורות טבע נמצאים באחריות רשות שמורות הטבע (רט"ג) והבניה בהם היא כמעט תמיד ביוזמת רט"ג ולצרכיה. תושבים החיים בשטח גן לאומי או שמורת טבע מנועים מלבנות, למעט במקרים מאוד חריגים. מניעת הבניה מבוססת על ההנחה שההכרזה על גן לאומי או שמורת טבע נועדו לשמור על ערכי הנוף וההיסטוריה ולהגן מפני בניה ופיתוח. מנגד, התושבים החיים בשטח גן לאומי סובלים משלמים מחיר בגלל הגבלות הבניה והפיתוח.
לכאורה, התיקון לחוק נותן מענה ראוי לתושבים ולשמירה על ערכי הגן הלאומי. אולם, כאשר בוחנים את החוק לעומק רואים שזהו חוק שנועד לעזור למתנחלי סילואן שבגן הלאומי "סובב חומות ירושלים". אלע"ד מיישבת מתנחלים בסילואן מתחילת שנות ה 90 . סילואן היא אחת השכונות היחידות בשטח ישראל שמוכרזות כגן לאומי. בגדה המערבית יש עוד מקרים כאלו. מתנחלי סילואן הם היהודים היחידים בישראל שחיים בשטח גן לאומי.
רקע על הכרזת הגן הלאומי סובב חומות ירושלים: גן לאומי סובב חומות ירושלים הוא גן לאומי שנוי במחלוקת מראשיתו. לפני הכרזתו בשנת 1974 קבע מתכנן מחוז ירושלים דאז שיש להכריז על שטח זה כשטח ציבורי פתוח. הגדרה זו הייתה מאזנת בין הצרכים השונים: שמירה על העתיקות וההיסטוריה, צרכי התושבים. כל הגורמים ידעו שהכרזה על השטח כגן לאומי תכלא את התושבים תחת חוק רשות הטבע והגנים (בזמנו רשות הגנים) ושאין לצפות שגוף האמון על שמירה על ערכי היסטוריה ונוף, יוכל לטפל בצרכי התושבים. אך לחצים פוליטיים, ובראשם לחץ מצד ראש העיר דאז טדי קולק, הובילו להכרזת השטח כגן הלאומי.
הפתרון לבעיה כבר קיים בחוק: לרט"ג יש את האפשרות והיכולת להעביר הליך מסודר בוועדות התכנון והבניה ולגרוע שטחים משמורת הטבע או הגן הלאומי לטובת בניה ופיתוח. הליך גריעת שטחי גנים לאומיים נעשה כבר עשרות שנים. ב-20 השנים האחרונות היו 35 מקרים של גריעת שטחים משמורות טבע וגנים לאומיים, בשטח כולל של כ-4,218 דונמים. כ-%80 מהשטחים שנגרעו מגנים לאומיים היו לצורך בנייה בישובים שונים. [1] גם בסילואן אפשר לגרוע את השטח הבנוי משטח הגן הלאומי ובכך לפתור את הבעיה.
הצעת החוק כאינטרס של המתנחלים: להבנתנו, הצעת החוק של עמותת אלע"ד וח"כ נורית קורן מהליכוד נועדה לאפשר למתנחלי סילואן היהודים לבנות למגורים ובמקביל להמשיך את עבודת האכיפה של רט"ג, בעיקר מול הפלסטינים. כיום בכל פעם שתושבים פלסטינים בסילואן בונים גדר, מרחיבים פתח או נטעים עץ הגינה, אנשי רט"ג יכולים על פי חוק לאכוף את תקנות ולהרוס בנייה, להטיל קנסות ועוד. אם שינוי חוק גנים לאומיים היה עובר בכנסת לעמותת אלע"ד היה את הכסף, הקשרים והיכולת הבירוקרטית לקדם בניה למגורים, בעוד שהתושבים הפלסטינים היו מתקשים מאוד לממש זכות זאת. אנו מעריכים שבמקרה ששינוי החוק הבנייה בסילואן היתה על פי האינטרסים, העמדות האידאולוגיות והתוכניות של ממשלת ישראל ועיריית ירושלים.
מה הוחלט בוועדת הפנים: בדיון בוועדת הפנים בכנסת הייתה התנגדות גורפת מצד כל גורמי הממשלה כולל משרד המשפטים להצעת שינוי החוק. הטענה המרכזית היתה שלשינוי זה יהיו הלשכות רוחב שיפגעו בשמירה על גנים ושמורות טבע בכל ישראל. יו"ר הועדה, דוד אמסלם, החליט לזמן פגישה לקידום הסדרת שכונת המגורים בעיר דוד. הצעת חוק הוקפאה עד שיערך ברור בנושא. מטרת הפגישה שמקדם אמסלם היא למצוא דרך לקדם תכנית בניה למתנחלי אלע"ד בסילואן שתהייה מקובלת גם על רט"ג. למרות ששינוי חוק גנים לאומיים נבלם, נראה שהבנייה למתנחלים תקודם בערוצים אחרים ושמטרתו של המהלך הושגה. הלחץ על הרשויות הופעל והן משנסות מותניים לעזור בקידום בניה ליהודים בסילואן.
עמדת עמק שווה: התיקון לחוק הוא מיותר ולא יעזור לתושבי סילואן הפלסטינים. כפי שציינו, הפתרון למצוקת הבנייה כבר קיים בחוק – גריעת השכונה משטח הגן הלאומי. הגריעה תאפשר בנייה לכל התושבים ולא לבתים ספורים. לדעתנו זהו הפתרון הסביר והמתבקש.
[1] ש. ספקטור בן ארי, גריעת שטחים משמורות טבע, גנים לאומיים ושמורות יער, הכנסת – מרכז המידע והמחקר, ינואר 2016, עמ' 5