נייר עמדה – באוויר ומתחת לאדמה – פרויקט הרכבל והשפעתו על האגן ההיסטורי של ירושלים

12 ביוני, 2017

בישיבת הממשלה שהתקיימה ביום ירושלים (ה 28 למאי 2017) הוחלט לאשר את הקמתו של רכבל תיירותי שיוביל ממערב העיר לסילואן/עיר דוד ואזור הכותל. בשלב הראשון הוקצו במשרד התיירות כ15 מיליון שקל לקידום תוכנית הרכבל עד קבלת אישור בניה.[1] הקמת הרכבל תחזק את אתר התיירות "עיר דוד" שבכפר סילואן, ותחזק את המהלך שמובילה הממשלה: להפוך את סילואן לנקודה שדרכה זורמים מיליוני מבקרים בשנה לכותל ולעיר העתיקה. הרכבל הוא חלק בלתי נפרד משלל פרויקטים ארכאולוגים-תיירותיים שמקודמים בצורה חסרת תקדים באגן ההיסטורי של ירושלים.

 

 לקריאת קובץ PDF: נייר עמדה – באויר מתחת לאדמה

 

התוכנית להקמת רכבל שיחבר בין שכונת בקעה ואבו טור לשער האשפות פורסמה כבר לפני יותר משנתיים[2], אולם רק לאחרונה היא אושרה באופן רשמי על ידי ממשלת ישראל. כדי לקדם את אישורה שונה התוואי המקורי והתחנה בהר הזיתים לא תוקם כרגע. התוכנית הנוכחית היא שהרכבל יסתיים בסילואן.

ההנחה היא שבעתיד תנסה הממשלה לממש את התוכנית המקורית ולהאריך את הרכבל אל הר הזיתים ואולי לתחנות נוספות במזרח ירושלים.

נראה שתחנתו הסופית של הרכבל תמוקם במתחם קדם. הרכבל ומסלולי המנהרות הנחפרים ללא הרף תחת בתי סילואן, ותחת חומות העיר העתיקה ייצרו ציר כניסה חדש והומה, מעל ומתחת לכפר סילואן.

 

 

הרכבל, מרכז קדם והמנהרות

בהודעת הממשלה נכתב: "הקמת רכבל תיירותי למרחב ירושלים הקדומה". המונח ירושלים הקדומה מתייחס לאתר "עיר דוד" שבסילואן, שכאמור "מרכז קדם" הצמוד לו, תהיה התחנה האחרונה של הרכבל.

מרכז קדם שמקדמת אלע"ד, יהיה מרכז התיירות הגדול ביותר בעיר העתיקה. הוא עתיד להבנות על גבי חפירה ארכאולוגית של חמישה דונם ויכלול שבע קומות ו-15,000 מ"ר של שטחי מסחר ותיירות. ישוכנו בו מוזיאון התנ"ך ותהיה בו קומת המחשה של הממצא הארכאולוגי, כפי שמפרשים ומציגים אותו מתנחלי אלע"ד. [3]

מתחם קדם אושר בוועדות התכנון, רק לאחר התערבות פוליטית גסה של מנכ"לית משרד המשפטים שדרשה דיון חוזר וביטלה את החלטת וועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובניה.[4]

להחלטת הממשלה למקם את התחנה הסופית של הרכבל במרכז קדם יש גם משמעות כלכלית – מימון ממשלתי של הבניין או חלקים ממנו.

המתחם עתיד להתחבר באמצעות מסלולי תיירות תת קרקעיים ועיליים  לאתרי תיירות וגנים ארכאולוגים נוספים. כבר עכשיו אתר העתיקות הנמצא במקום בו עתיד להיבנות מתחם קדם (מס' 2 במפה), מתחבר במנהרה תחת החומה (מס' 10 במפה) למרכז דוידסון (מס' 6 במפה) שבעיר העתיקה, למרכז המבקרים עיר דוד, ולבריכת השילוח הנמצאת בדרום שכונת סילואן.

רבות נכתב על חפירת מנהרות תת קרקעיות מתחת לבתי הכפר סילואן והעיר העתיקה. פרויקט זה, שמובילה רשות העתיקות, ביוזמת עמותת אלע"ד ובתמיכה ממשלתית, מתרחב כל הזמן ועתיד לכלול מסלול הליכה בתוואי רחוב רומי ברוחב 8 מ' לפחות, ובאורך של כחצי ק"מ לפחות. תווי הליכה ראשי זה כבר נחנך בשם "דרך עולי הרגל" והוא ידמה עליית מתפללים להר הבית. בנוסף יכלול המסלול מוקדי תיירות ומסחר תת קרקעיים, בבעלות אלע"ד.

 

 

השפעות ומסקנות

להקמת הרכבל יש היבטים נופיים, תחבורתיים, כלכליים, תרבותיים ופוליטיים.

מבחינה תחבורתית יש היגיון רב בתחבורה באמצעות רכבל. בעיית נגישות לערים היסטוריות קיימת בעוד מקומות בעולם. ערים אלו מתאפיינות במערכת רחובות צפופים, שתחבורת רכבים ואוטובוסים מזהמת ופוגעת במונומנטים שבהן. במובן הזה, רכבל הוא פתרון תחבורתי שיש לו יתרונות אקולוגים ויכולת שינוע מאסיבית.

הפגיעה הנופית בעיר העתיקה עוד לא ברורה דיה ונוכל לעמוד על היבט זה כאשר תוצג תוכנית מסודרת. אולם כבר עכשיו ישנה ביקורת מקצועית רחבה של אדריכלים ומתכננים על התוכנית לבנות בניין בגודל קניון, קרוב כל כך לחומות וכמעט עד גובהן בתוך מה שנקרא "החגורה הירוקה" שסובבת את ירושלים התיקה. ביקורת נשמעה גם על כך שהרכבל יהפוך את ירושלים למעין דיסנילד ממוסחר בטעם רע ויפגום בקו הרקיע המפורסם והיפה שלה.

מבחינה כלכלית, יצירתו של נתיב תחבורה חדש עם יכולת הנעה של כ 3,000 איש בשעה אל ומחוץ לעיר העתיקה הוא פרויקט שיניב רווחים עצומים! למי שמעצב וקובע את מסלול הביקור ואת התחנות השונות יש השפעה כלכלית על ההכנסות של כל הגורמים הכלכליים שפועלים בעיר העתיקה. נראה שהמרוויחות העיקריות יהיו עמותת אלע"ד, שעיר דוד ומרכז קדם בשליטתה, והקרן למורשת הכותל, שמנהלת את "מנהרות הכותל", שנראה שרבים מהמבקרים יגיעו אליהן.

 הגעה של מאות אלפים באמצעות רכבל ומנהרות לעיר העתיקה מאפשרת שליטה בחווית הביקור. התיירים לא ינועו בתוך מרקם עירוני סואן ומגוון (כמו שקורה כיום כשמגיעים לכותל דרך הסמטאות והשווקים של העיר העתיקה) אלא "ישפכו" לאתרים בתשלום, שמציגים נרטיב "סגור" שמעוצב על פי תפיסות לאומיות-דתיות, שמתבססות כביכול על ממצא ארכאולוגי ומעלימות את החלקים הלא יהודיים בעבר של ירושלים. הנוכחות והסיפור של פלסטינים במזרח ירושלים והעיר העתיקה בכלל וסילואן בפרט, "נעלמים" כשצועדים מתחת לאדמה בתוך "מציאות תקופת בית שני" או כשבאים מן האוויר, הישר לתוך מרכזי תיירות והסברה.

לכן, אנו רואים את היוזמה של ממשלת ישראל להקים רכבל כיוזמה פוליטית שמטרתה לחבר את הכפר סילואן בציר תיירותי למערב העיר. כדי למתן ביקורת ולחץ בינלאומיים הסכימו יזמי הרכבל לוותר (לעת עתה) על התחנה בהר הזיתים. מאותה סיבה מוצגת התחנה שתהיה ב"מרכז קדם" כתחנה של שער האשפות, שתפקידה להקל מתפללים להגיע לכותל.

נראה שאיש לא העלה על דעתו לצור תחנה שתנגיש עבור מתפללים מוסלמים את חראם אה שריף. (אגב, אנו מנחשים שמעט מאד פלסטינים ישתמשו ברכבל).

הרכבל הוא דוגמא נוספת לפרויקט המוצג לציבור כתיירותי, אלא שבפועל המשמעות העיקרית שלו פוליטית – לחזק את האחיזה הישראלית במזרח ירושלים. הקמתו, יחד עם חפירת מנהרות בעיר העתיקה ובסילואן, והקמת מרכז קדם, תיצור מציאות חדשה בירושלים. המבקרים, התושבים, הפלסטינים והישראלים, ימצאו עצמם בעיר עתיקה אחרת מזו המוכרת היום. זו תהיה עיר עתיקה הרבה יותר ישראלית ויהודית מבחינה פיזית ונארטיבית. עיר שבמנהרותיה וממבט הציפור בה אפשר לשכוח בקלות את ההווה הפלסטיני ואת הצורך בפשרה טריטוריאלית באגן ההיסטורי שלה.

 

[1] החלטת ממשלה מס' 2681, 28 למאי 2017

 

[2]  נ. חסון, "עיריית ירושלים מחדשת פרויקט שנוי במחלוקת להקמת רכבל לעיר העתיקה – במעורבות עמותת אלע"ד", הארץ, 5 למרס 2015

[3]  הממשלה החליטה לבנות את 'מתחם קדם' בסילואן, 10 לדצמבר, 2013,

[4] הודעה לעיתונות: מכה קשה ליוזמת אלע"ד וראש העיר בבניית מתחם קדם, 8 ליוני, 2015