מרכז התיירות ב'בית המעיין' הוא שלב נוסף בהפיכת שטחי חפירה ארכיאולוגית למתחמים בשימוש המתנחלים בכפר סילואן

27 בינואר, 2014

בימים אלו הפקידה עמותת אלע"ד את התוכנית לבניית מתחם תיירות מעל 'בית המעיין' שבכפר סילואן (עיר דוד). התוכנית כוללת אישור בנייה קיימת והכשרת שטח שישמש את המבקרים באתר 'עיר דוד', תוך חיבור בין שטחי חפירה מופרדים זה מזה. שטח הבנייה המתוכנן הוא עד 1,200 מ"ר. 'בית המעיין' הוא אתר מרכזי בחפירות 'עיר דוד', למרות שהוא נמצא מחוץ לשטח הגן הלאומי 'סובב חומות ירושלים – עיר דוד'. על פניו אין הצדקה להקמת מרכז תיירותי מחוץ לגן הלאומי, אך החפירה הארכיאולוגית משמשת אמצעי מרכזי להצדקת הכללתו של המקום באתר 'עיר דוד'.

'בית המעיין' (מס' 7 במפה המצורפת) הוא מבנה עתיק הבנוי מעל למעיין המרכזי של הכפר סילואן, הנקרא עין אום אל-דרג', או מעיין הגיחון. המעיין והמבנה נמצאים בצומת מרכזית המקשרת את האתר 'עיר דוד' לטיילת של נחל קדרון והר הזיתים. המבנה ממוקם בין טיילת הקדרון מצפון, שכונת אל בוסתן מדרום (מס' 14 במפה), ושטחי חפירות ותיירות כדוגמת פיר וורן (מס' 6) ושטח G ממערב (מס' 4). מעל חניון גבעתי (מס' 2) עתיד לקום מתחם תיירות מרכזי, המכונה 'מתחם קדם'. כאשר בוחנים את מיקום החפירות ומרכזי התיירות המתוכננים, מתקבל רצף לכל אורך הגבול הצפוני של הכפר סילואן. כך יוצרים החפירות הארכיאולוגיות ומסלול התיירות הפרדה בין הכפר לבין העיר העתיקה בירושלים והר הבית/חראם א-שריף.

מעיין הכפר סילואן שימש במשך מאות בשנים כמקור המים של התושבים ומאוחר יותר כמקום בילוי לילדים והוריהם. המעיין מזוהה כמקום קדוש ליהדות ולנצרות, ולכן הוחלט להחריג אותו מן הגן הלאומי. מאז שנת 1995 מתקיימת במקום חפירה ארכיאולוגית, הממושכת ביותר שנערכה בירושלים, והשטח הופקע מן הכפר לצורכי המתנחלים ואתר התיירות 'עיר דוד'.

בשטח החפירה המכונה 'בית המעיין' נחשפו שרידי מגדלים וחומות מראשיתה של העיר ירושלים, מתקופת הברונזה התיכונה 2 II – המאה ה-17-18 לפנה"ס. שרידים אלו הם עדות חשובה לראשיתה של ירושלים כעיר בעלת שלטון מרכזי.[1] מעל שכבה זו נמצאו חרסים ושרידים מתקופת הברזל ומן התקופות המוסלמיות המאוחרות (התקופה הממלוכית והתקופה העות'מאנית).[2]

במהלך השנים הופיעו בתקשורת ידיעות על גילויים שונים באתר החפירות. הפרסומים התמקדו במבנים מתקפות הברונזה התיכונה, לצד גילויים המזוהים עם ממלכת יהודה, כדוגמת שבר חרס ועליו כתובת בעברית קדומה, צלמיות וחפצים אחרים המתוארכים לתקופה זו.[3] פרסום הגילויים בתקשורת הוא חלק מן האמצעים שנוקטים המתנחלים והרשויות הישראליות כדי לזכות בתמיכה ציבורית ופוליטית לחפירות באתר. כך קל יותר לשווק לציבור את הצורך במתחם תיירות במקום, למרות שלמען החפירות הארכיאולוגיות עדיף להימנע מבנייה עליהן.

בשנים האחרונות אנו עדים למקרים רבים שבהם משמשים שטחי החפירה בסיס לבנייה. נוסף על תוכנית 'מתחם קדם', העתיד לקום בשטח חניון גבעתי, יש לציין את 'בית הליבה', העתיד לקום ברחבת הכותל המערבי, על גבי שטח חפירות ארכיאולוגיות; את החפירות בגשר המוגרבים כשלב לפני הקמת גשר חדש; עכשיו מצטרף אל כל אלה מתחם תיירות נוסף בסילואן.[4]