חפירה עברית: דו"ח על הפיכת יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה לכלי פוליטי לסיפוח
31 באוקטובר, 2026תקציבי עתק של חצי מיליארד שקל והכפפה דה-פקטו של יחידת קצין המטה (קמ"ט) ארכיאולוגיה לשר עמיחי אליהו: דוח מקיף של ארגון "עמק שווה" חושף כיצד הפכה היחידה מגוף האמון על הגנת עתיקות על פי הדין הבינלאומי – לזרוע ביצועית ואידיאולוגית של מפעל ההתנחלות וממשלת הסיפוח.
"עמק שווה" מפרסם דו"ח מקיף המתחקה אחר המהפכה שעברה יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי בשנים האחרונות. הדוח, המבוסס על ניתוח מסמכים רשמיים, פרוטוקולים, נתונים תקציביים והתבטאויות פומביות של הדרג הפוליטי וראשי היחידה. הדו"ח משרטט את האופן שבו גויסו העתיקות בגדה המערבית לטובת הרחבת האחיזה בשטח והעמקת הסיפוח הזוחל.
עיקר ממצאי הדו"ח
- פריצת גבולות שיפוט טריטוריאליים והתנגשות מול סמכויות התכנון בשטחי A ו-B
החלטה של הקבינט המדיני-ביטחוני הסמיכה את קמ"ט ארכיאולוגיה לפעול, להכריז על אתרים, ולהוציא צווי הריסה בשטחי A ו-B, שבהם למנהל האזרחי אין שום סמכויות תכנון. מהלך זה סותר באופן יסודי את הסכמי אוסלו ואת המשפט הבינלאומי. - במקום מניעת שוד – חצי מיליארד שקלים הופנו לפיתוח תיירותי
ביולי 2023 אישרה הממשלה תוכנית חירום להצלה, מניעת שוד והרס עתיקות. בפועל, התקציב שתפח מ-120 מיליון ש"ח לסכום חסר תקדים של כחצי מיליארד שקלים, הופנה כמעט כולו לייהוד אתרים. בעוד שרובם המוחלט של המשאבים הועבר לטובת פיתוח תיירותי של עשרות אתרים ארכיאולוגיים , רק כ-5% מהתקציב יועדו לאכיפה ולמניעת שוד. - הכפפה פוליטית בניגוד לדין הבינלאומי
על פי המשפט הבינלאומי והאמנות עליהן חתומה ישראל, קמ"ט ארכיאולוגיה משמש נאמן זמני של נכסי התרבות השייכים לאוכלוסייה המוגנת בשטח הכבוש, ואינו כפוף לממשלת ישראל. הדוח חושף כיצד הועברה היחידה דה-פקטו לאחריותו של משרד המורשת האזרחי. קמ"ט ארכיאולוגיה, בני הר-אבן, הצהיר בגלוי בדיונים בכנסת ובראיונות כי הוא כפוף למשרד המורשת ומכנה את השר עמיחי אליהו "השר שלי", בעוד שהמשרד מציג את היחידה כזרוע ביצוע ישירה שלו. - "חפירה עברית": אידיאולוגיה משיחית בשירות המדע לכאורה
הדוח חושף את חדירתה של האידיאולוגיה המתנחלית אל ליבת העבודה הארכיאולוגית של המנהל האזרחי. אנשי היחידה פועלים תחת המיתוג של מיזם "דרך ארץ מורשת", לובשים חולצות הנושאות את הכיתוב "חפירה עברית" (על משקל 'עבודה עברית'), וראש תחום המחקר ביחידה אף תועד כשהוא מציג חפירות ארכיאולוגיות כ"לוחמה בטרור" ומתגאה בפיילוט של "חפירה על טהרת עבודה יהודית בלבד". - חוסר שקיפות ומניעת ביקורת ציבורית
לצד הכפיפות לגורמים אזרחיים ופוליטיים, היחידה נהנית מהיותה חלק מהמנהל האזרחי כדי להתחמק מחובת שקיפות: תוכניות העבודה לפיתוח כ-150 אתרים מעולם לא נחשפו לציבור, וועדות ההיגוי הבין-משרדיות מתנהלות ללא שיתוף מומחים עצמאיים או נציגים פלסטינים.
הדוח מציג ארבעה מקרי מבחן על האופן שבו משתמשים בארכיאולוגיה כדי לשנות את המציאות הפוליטית בגדה המערבית, כאשר בכל המקרים נעדרת כמעט לחלוטין התייחסות לקהילות הפלסטיניות החיות לצד האתרים:
- סבסטיה: הפקעה של כ־1,800 דונם בסבסטיה וניתוק העיירה מן האתר.
- הר עיבל: הכרזה על אתר עתיקות בשטח B בהר עיבל
- חברון: חפירה בקרקע פלסטינית פרטית בתל רומיידה, הפקעת חלק ממתחם מערת המכפלה וקירוי חצרו.
- פצאיל: השתלטות מתנחלים על בריכה ומעיין שזכתה לגיבוי ולתקציב ממשלתי.
"עמק שווה":
"הדו"ח 'חפירה עברית' מוכיח כי מה שהחל כקמפיין מתואם של ארגוני ימין קיצוני להפחדה סביב 'שוד עתיקות', הפך למדיניות ממשלתית רשמית של סיפוח. מדינת ישראל אינה משתמשת בארכיאולוגיה כדי להגן על העבר – היא מגייסת את העבר כדי להצדיק נישול, אפליה והעמקת הכיבוש בהווה. מהלך זה אינו מוחק רק את זכויותיהם ומורשתם של הפלסטינים, אלא מבודד את קהילת המחקר הישראלית והופך את הארכיאולוגיה הישראלית לשותפה ישירה בהפרת החוק הבינלאומי.