הודעה לעתונות – מדוע נופלות אבנים מהכותל המערבי
5 באוגוסט, 2018למי שייכת האבן? לישראל או לווקף המוסלמי? ואיך כל זה קשור למאבק על הסטטוס קוו בהר הבית/חרם – א-שריף?
ביום שני ה 23 ליולי נפלה אבן מהכותל המערבי. האבן הייתה ממוקמת ליד קשת רובינסון באזור המכונה "הרחבה השוויונית". נפילתה גררה האשמות, חששות ודיונים בנוגע לשאלה מה גרם לכך – חפירות ישראליות, חפירות של הווקף וכד'.
ראשית יש להבהיר כי נפילות אבנים ממבנים עתיקים אינן דבר חריג והן מתרחשות מעת לעת. וודאי שאין זו הפעם הראשונה שאבנים נופלות מהכותל או מקירות וחומות בעיר העתיקה. בשנות ה 90 של המאה ה 20 היו כמה מקרים של נפילות אבנים מהכותל המזרחי של הר הבית/חרם א-שריף. בשנת 2007 נפלו אבנים מחומת העיר העתיקה בקרבת השער החדש. בעקבות האירוע החלה עבודת שימור לכול אורך החומה. עבודות שנמשכו עד שנת 2012.
עבודות השימור שנעשו לאורך חומת העיר העתיקה הן חלק מעבודות תחזוקה שוטפות המתקיימות במטרה לשמור על מבנים עתיקים, ובכותל המערבי מבצעת רשות העתיקות עבודות שימור מדי שנה.
במסגרת הסכמים בין ישראל לירדן נקבע כי הקיר המזרחי והדרומי של הר הבית/חרם א-שריף יהיו באחריות ירדן ולכן שימור הקירות וטיפול בנפילות אבנים בכתלים אלו מטופלים על ידה. לא נופתע אם הווקף המוסלמי או ירדן ידרשו את האבן לחזקתם מכיוון לשיטתם הכותל הוא חלק מחרם א-שריף. האם לפנינו תקרית דיפלומטית בגלל אבן שנפלה?
במציאות הפוליטית-דתית-חברתית של העיר העתיקה בירושלים, עבודות השימור אינן יכולות להקיף את כל המבנים הנמצאים בסכנה, ואף לא את המרכזיים שבהם. אולם, הצורך לתחזק את המבנים העתיקים, מושפע גם מהשינויים בשטח. תנועת תיירים, תחבורה לעיר העתיקה וממנה וגם עבודות הפיתוח המתקיימות באופן שוטף באזור, משפיעים על שימור האתרים.
בקרב נאמני הר הבית נשמעו טענות על אחריות הווקף המוסלמי לנפילת האבן. לטענתם היעדר תחזוקה נאותה של מתחם ההר גורמים לסדקים ונזקים לאבנים. גופים אלו דורשים מישראל לקחת אחריות על שימור כל קירות המתחם. צעד שמשמעותו הפרת הסטטוס קוו בהר הבית/חרם א-שריף.
החפירות הארכיאולוגיות שישראל מבצעת בכל רחבי העיר העתיקה משנות את פני השטח של העיר העתיקה ובעיקר את מה שמתחתיו. ממש מתחת לאבן שנפלה שבוע שעבר מבצעת ישראל חפירות ארכיאולוגיות במנהרות בצמוד לקיר המערבי של הר בבית.
ודאי שהחפירות התת קרקעיות הצמודות לכתלים וליסודותיהם לא עוזרות ליציבות הקירות בני אלפי השנים. מצד שני, אין שום הוכחה לכך שהחפירות הן אלו שגורמות לנפילת אבנים.
המסקנה העיקרית מתקרית האבן היא שכל עוד ישראל, ירדן, הפלסטינים ושאר בעלי העניין באזור יפעלו בנפרד בעיר העתיקה, ללא תיאום וללא יכולת להגיע להסכמות בנוגע להגנה ושימור אתרים קדושים ועתיקים, נמשיך לשמוע על קירות מתפוררים ועל מפגעים בטיחותיים ואחרים.
מכיוון שבאגן ההיסטורי/קדוש הכל פוליטי, גם הפתרון לשימור ותחזוקת העתיקות הוא פוליטי וכרוך בהכרה של כל הצדדים בזכויות של כמה צדדים במתחם ובעיר. לסיכום נראה שגם האבנים וגם מי שעומד מתחתן, צריכים שישראל, ירדן והפלסטינים ידברו בניהם.