נייר עמדה על התוכנית להצלה, לשימור, לפיתוח ולמניעת שוד והרס עתיקות באתרי מורשת באזור יהודה והשומרון ובקעת הירדן
13 ביולי, 202313/07/2023
בגדה המערבית ממופים כ-6,000 אתרים ארכיאולוגיים מתוכם כ-3000 אתרים עברו תהליך "הכרזה" (תהליך רישום אתרים באופן מלא ברישומי הרשויות). המשמעות היא שכמעט בכל כפר או ישוב קיימים שרידים ארכיאולוגיים והיסטוריים בהיקפים שונים המחייבים פיקוח ארכיאולוגי על מנת למנוע פגיעה לא הכרחית באתרים. האתרים הארכיאולוגיים ברחבי הגדה מהווים חלק מרכזי מהמורשת של המרחב ומהווים מקור התייחסות לזהות לאומית, מקומית, דתית ולעיתים גם משפחתית ואישית.
להורדת נייר העמדה כקובץ PDF לחצו כאן
הרס אתרים היא בעייה כאובה בכל המזה"ת, כולל בתחומי ישראל, באזורים הניתנים לשליטתה ובתחומי הרש"פ, כאשר הבעיות העיקריות הן פיתוח מואץ וקונפליקטים. מאות אתרים בשנה נפגעים מבנייה וסלילת דרכים, ומאות אתרים נפגעים בלחימה ומבניית תשתיות צבאיות. אין מתעלמים מכך שאתרים נהרסים ונשדדים בגדה המערבית. אולם הרס אתרים אינו צריך לשמש עילה לפעולה מדינית, ואין להסוות פעולה מדינית כפעולה ארכיאולוגית. טישטוש ההבדל בין שמירה על מורשת לפעולות של התנחלות וסיפוח מסכנת את עתיד הארכיאולוגיה כולה, והופך אותה ל"קרדום לחפור בו".
ביום ראשון, ה-16.7.2023 תובא לאישור הממשלה התוכנית ל״הצלה, לשימור, לפיתוח ולמניעת שוד והרס עתיקות באתרי מורשת באזור יהודה ושומרון ובקעת הירדן״ (להלן התוכנית). בדברי ההסבר של התוכנית נטען (ללא הבאת נתונים או גיבוי מחקרי) כי כשליש מתוך 3,000 אתרי העתיקות המוכרזים בשטח הגדה המערבית (באזורים B ,A ו-C) נמצאים תחת איום של הרס בשל פעולות פגיעה על ידי פלסטינים. התוכנית מציעה שורה של צעדים שתכליתם, לכאורה, למנוע פעולות אלו של הרס ולאפשר את הפיתוח התיירותי של מספר אתרי עתיקות בגדה המערבית. בין השאר, צעדים אלה כוללים את הפעולות הבאות: להציל, לשמר ולשקם אתרים ארכיאולוגיים שנהרסו, להגביר פעולות של פיקוח ואכיפה כדי למנוע פגיעה באתרים ארכיאולוגיים, פיתוח כלכלי של תשתיות תיירות מורשת, הצלה ושימור של ארמונות החורף החשמונאים, פיתוח שילוט לאורך כביש 60 המפנה לאתרי עתיקות בגדה המערבית, פעולות לחיבור הקהילה למורשת של המרחב, וקידום של מחקר ופרסומים מדעיים.
עמדת עמק שווה:
כשסמוטריץ' אחראי על המנהל האזרחי ועוצמה יהודית מחזיקה במשרד המורשת משמשים כצפוי האתרים הארכיאולוגיים ככלי נשק שמכוון לסיפוח השטחים באמצעות התנחלויות תיירותיות בגדה המערבית וחיזוק השליטה הישראלית בה. מתוך כ- 120 מיליון השקלים שהקצתה הממשלה לתכנית ה״חירום להגנה על אתרי העתיקות״ בשטחים רק 10 חלק קטן מופנה למניעת שוד, ורובו המכריע של התקציב מיועד לייהוד וסיפוח הגדה המערבית באמצעות תיירות בניגוד מוחלט להסכמי אוסלו והדין הבינלאומי. לאור ההיכרות עם הממשלה הנוכחית אי אפשר לשלול שהתכנית היא עוד מרכיב בשאיפתה של מדינת יהודה למחוק את הסכמי אוסלו, את פתרון שתי המדינות ולהקים תיאוקרטיה מקראית ולכן ראוי שהצעה מופרעת שכזו תידחה על הסף.
תקציב המובא להחלטת הממשלה הוא כ-120 מיליון ש"ח, אולם בחינה של מדיניות הממשלה הנוכחית מעלה כי כלל התקציב המוקצה לפרוייקטים בתחום המורשת בשטחים עולה על 150 מיליון ש"ח. בחלוקות הבאות (במליוני שקלים):
| טרם ניתן מספר סופי | 491 (07.05.2023) | החלטת ממשלה מס׳ | ||||||||
| מרכז מורשת עתיקות | ארמונות החשמונאים (יריחו) | תוכנית ה"חירום" | פיתוח גן לאומי סבסטיה | פרוייקט | ||||||
| 2024 | 2025 | 2024 | 2023 | 2025 | 2024 | 2023 | 2025 | 2024 | 2023 | שנים |
| משרדי ממשלה | ||||||||||
| 2 | 2.1 | 2.1 | 2 | 2 | 2 | תיירות | ||||
| 4.5 | 0.75 | 0.75 | הגנת הסביבה | |||||||
| 1 | 1 | 1 | 1 | 1 | 1 | תרבות וספורט | ||||
| 5 | 0 | 6 | 1 | 7 | 16 | 16 | 2 | 2 | 2 | מורשת |
| 1.5 | 1.5 | 0.5 | 0.5 | 0.5 | חוץ | |||||
| 1 | 1.5 | התיישבות ומשימות לאומיות | ||||||||
| 1.5 | 1.5 | 2 | 0.8 | 0.6 | 0.6 | תפוצות | ||||
| 1 | 0.6 | 0.4 | חדשנות מדע וטכנולוגיה | |||||||
| 1 | 1 | 1 | כלכלה ותעשייה | |||||||
| 5 | 6 | 1 | 8 | 15 | 15 | ביטחון / מנהא"ז | ||||
| 0.45 | תחבורה | |||||||||
| 1 | הסברה | |||||||||
| 10 | 1 | 14.5 | 4.5 | 18.95 | 34.6 | 36.1 | 12.8 | 9.45 | 9.75 | סה"כ שנתי |
| 20 | סה"כ ארמונות החשמונאים | 89.65 | סה"כ תוכנית החירום | 32 | סה"כ סבסטיה | |||||
| 151.65 | סה"כ מורשת שטחים | |||||||||
הבעיות המרכזיות בתוכנית:
- חלוקה בעייתית של התקציב: בדברי ההסבר נטען שעיקר הפגיעה באתרים נגרמת "כתוצאה משוד עתיקות, בנייה בלתי חוקית באתרים ארכיאולוגיים ומדיניות מכוונת מצד גורמים עוינים למדינת ישראל". עם זאת, רק 10 מיליון ש"ח מתוך התקציב של התוכנית נועדו לקדם טיפול בבעיה קריטית זו. שאר התקציב יושקע בפיתוח תשתיות תיירות, הצבת שילוט, הקמת מרכזי מבקרים ומוזיאונים, וסלילת דרכי גישה לאתרים. ניכר שמנצלים את התוכנית על מנת לקדם פיתוח בשטחי ציבור על מנת לקבוע עובדות בשטח באמתלה של שמירה על מורשת.
- מימון מחקר ופרסומים מדעיים: התוכנית קובעת שיושקעו 4 מיליון ש"ח בפיתוח בסיס נתונים על המצב הארכיאולוגי הקיים בשטח ולקידום של פרסומים מדעיים על אתרים ארכיאולוגיים בגדה המערבית. בהתאם לפרוטוקול הראשון של אמנת האג (1956), עליה ישראל חתומה, הכוח הכובש מחוייב להימנע מהתערבות ופגיעה באתרי מורשת הנמצאים באזור תחת תפיסה לוחמתית (כיבוש), אלא אם כן פעולה זו נועדה לקדם בצרכיהם של האוכלוסיה הכבושה. מכאן, שהעידוד של מחקר ארכיאולוגי מהווה הפרה מהותית של דברים אלה. בשל מצב חוקי זה, במשך שנים חוקרים ישראליים ובינלאומיים העובדים בכל זאת בשטחי הגדה המערבית מנועים מלפרסם את מחקריהם בכתבי עת בינלאומיים, משום שאלה מסרבים להפר את הדין הבינלאומי. רק לאחרונה הוחלט לבטל את השתתפותו של ארכיאולוג מאוניברסיטת אריאל בכנס בקופנהאגן. חפירה שאינה מתפרסת מהווה נזק כפול לאתר ולמחקר הארכיאולוגי שכן החפירה עצמה הינה פעולה הרסנית וללא פרסומה כל המידע שיושג בחפירות אלו יילך לאיבוד.
- התעלמות מהסכמים מדיניים שישראל חתומה עליהם: בהסכמי אוסלו ב', שנחתמו בשנת 1995 בין ישראל לרשות הפלסטינית הוחלט לחלק את הגדה המערבית. בשטח A ו – B האחריות על הנושאים האזרחיים (ארכיאלוגיה ומורשת בתוכם) הועברה במלואה לרש"פ. לעומת זאת, בשטח C לישראל יש אחריות אזרחי. עם זאת, ניכר לאורך החלטת הממשלה ודברי ההסבר שהתוכנית אינה מבחינה בין השטחים השונים ובחלוקת הסמכויות הנובעת מהבדלים אלו. ניכר שכוונת הממשלה, כמו ההחלטה בעניין סבסטיה, כפי שהתבטא בעבר שר המורשת ופעל כבר קמ"ט ארכיאולוגיה (לדוגמא לאחרונה בהר עיבל), לפעול במודע ובמכוון בניגוד להסכמי אוסלו והדין הבינלאומי.
- הצגה חד צדדית של המורשת של המרחב: התוכנית יוצרת מצג שווא כאילו שאתרי המורשת היחידים בגדה המערבית הם אתרי מורשת יהודיים. תפיסה זו עומדת בניגוד גמור למחקרים רבים המלמדים על אתרי המורשת הפלסטיניים הרבים הקיימים בכל שטחי הגדה המערבית שנפגעים באופן תדיר על ידי פעולות שונות. תוכנית זו חייבת לקדם התייחסות גם לצורך זה של הפלסטינים.
הדרך הראויה לשמירה על עתיקות, שהיא אינטרס משותף של כל תושבי האזור, מבוסס על מספר פעולות ועקרונות מחייבים:
- מדינת ישראל חייבת לחזור ולממש את האמנות הבינלאומיות וההסכמים עליהן ישראל חתומה ולחזור לקיים דיאלוג עם ארגונים בינלאומיים כגון אונסק״ו.
- מדינת ישראל חייבת לשמור על ההפרדה בין רשות העתיקות בשטחי מדינת ישראל וקמ״ט ארכיאולוגיה בגדה המערבית ומניעת זליגה של פעילות ארכיאולוגית לתחומי הגדה המערבית.
- מדינת ישראל חייבת לבצע פעולות להגברת שיתוף הפעולה האזורי ומחויבות הדדית לשמירה על עתיקות – הקמת מנגנון המאפשר שיתוף מלא של הרשויות הפלסטיניות ובראשן אגף העתיקות הפלסטיני בקבלת ההחלטות, בפיקוח ובפעילות בשטח.
- מדינת ישראל חייבת להשוות את חוקי הסחר בעתיקות לנורמות המקובלות בעולם ובפרט באזור המזרח התיכון – קרי איסור סחר של פריטים.
- מדינת ישראל חייבת לפעול בשקיפות מלאה של כל הפעילות הארכיאולוגית הישראלית בגדה – לוודא קיומם של סטנדרטים אקדמיים מקובלים ובעיקרם חופש מידע אודות כל פעילות הקמ״ט בגדה המערבית.