לראשונה מזה כ 35 שנה: צווי הפקעה לאתרי עתיקות בגדה המערבית
9 בספטמבר, 2020המנהל האזרחי פרסם צווי הפקעה לאתרי העתיקות דיר סמעאן ודיר קלעה הנמצאים צפונית-מערבית לרמאללה ■ שני האתרים נמצאים בבעלות פלסטינית פרטית ובצמוד להתנחלויות ■ עפ"י הצו ההפקעה נעשית לצורך שימור ושמירה על האתר הארכיאולוגי.
ביום שישי האחרון פרסם המנהל האזרחי צווי הפקעה לשני אתרים ארכיאולוגיים בגדה המערבית הנמצאים בבעלות פלסטינית פרטית ובצמוד להתנחלויות. האתר דיר סמעאן צמוד להתנחלות לשם ונמצא בבעלות של תושבים מהכפר א-דיכ. האתר דיר קלעה נמצא בצמוד להתנחלות פדואל ושייך לתושבים מהכפר דיר בלוט. שני האתרים מאופיינים בהשתמרות מרשימה של שרידים ארכיאולוגיים מהתקופה הביזנטית.
שימור אתרים ארכיאולוגים אינו חיוני כמו הצורך להפקיע אדמות לסלילת כביש או מבני ציבור, לכן מדובר בהחלטה חריגה שכמוה איננו מכירים רבות. המקרה האחרון והיחיד למיטב ידיעתנו שבו הופקעו אדמות לטובת שימור ארכיאולוגי של אתרים היה בסוסיא ב 1986. אז היה מדובר בבית כנסת עתיק אותו ביקשו לשמר.
ההחלטה הנוכחית להפקיע את האדמות לצורך שימור ארכיאולוגי תמוהה משתי סיבות מרכזיות:
- בדיר סמעאן, ביקש בעל האדמה לשמר ולפתח את האתר. המנהל האזרחי יכול היה לפתח אותו עם התושבים ולטובתם אך העדיף הפקעה ודחיקה שלהם מאדמתם.
- החוק הבינלאומי מחייב את הכוח הכובש לדאוג לעתיקות לטובת הקהילה המקומית. בגדה המערבית המשמעות של הקהילה המקומית היא הפלסטינים. לא נראה שזו מטרת ההפקעה מאחר והפקעתם של האתרים תהפוך את המתנחלים לנהנים היחידים מהם.
הסבר אפשרי לשאלה מדוע בחר המנהל האזרחי דווקא במסלול של הפקעה הוא קרבתם להתנחלויות והעובדה שהפקעתם תרחיק את הנוכחות הפלסטינית מהשטחים הנושקים להתנחלויות שהתרחבו בשנים האחרונות.
תגובת עמק שווה: בשנתיים האחרונות אנחנו עדים ללחץ הולך וגובר של עמותות המתנחלים על המנהל האזרחי ועל קמ"ט ארכיאולוגיה להרחיב את השימוש באתרים ארכיאולוגיים לדחיקת הפלסטינים משטחי C. בעוד שבסוסיא היה בית כנסת וניתן היה להבין את המוטיבציה מאחורי ההפקעה הבחירה להפקיע שני אתרים ביזנטיים שעומדים על תילם יותר מאלף שנה תמוהה ומעידה על התחזקות מגמה זו וכל על התחזקות השפעתן של עמותות המתנחלים על קמ"ט ארכיאולוגיה.
רקע:
דיר סמעאן: ראשית האתר ככל הנראה בתקופה הרומית המאוחרת, מאה שניה לספירה, אז שימשה כבית חווה. המתחם ממשיך לתקופה הביזנטית ובמאה השישית לספירה הוא מגיעה לשיאו. במרכזו נבנית כנסיית מבזיליקה (בשטח של 40 X 40 מ'). כיום, ניתן למצוא עדיין חלקי עמודים, עיטורי צלבים על אבנים ושרידי קירות מרשימים. בחלק גדול מרצפת המתחם עדיין ניתן לראות את שרידי הפסיפס. במקום ישנן כמה בריכות אגירה חצובות בסלע ומתקנים חקלאיים. על השכבה הביזנטית, נבנו מבנים בודדים בתקופה המוסלמית. דיר סמעאן היה חלק מההתיישבות החקלאית באזור בתקופה הביזנטית ולאחריה.
בשנת 2014 החלה להיבנות שכונה חדשה כחלק מההתנחלות לשם. השכונה הקיפה את האתר הארכיאולוגי וכיום אפילו לבעלי האדמה, המתגוררים בכפר א-דיכ, קשה להגיע למקום. בפועל, הקמת ההתנחלות סביב האתר יצרה מצב של הפקעה דה פקטו ונראה שהשלב כרגע הוא הפקעה דה יורה.
סרטון על האתר: https://emekshaveh.org/he/deir-saman/
דיר קלעה: האתר תועד כבר במאה ה 19 על ידי חוקרים בריטיים. באתר נמצאו חווה חקלאית וכניסה המתוארכים לתקופה הביזנטית. גם באתר זה ניתן לראות השתמרות של הקירות לגובה כמה מטרים, סיתות עיטורי צלב באבנים וכן שרידי מגדל שזוהה כמגדל שמירה. באתר נמצאה רצפת פסיפס מרהיבה המעוטרת עיטורים גאומטריים ומוצגת כיום בחצר מוזיאון השומרוני הטוב שבדרך יריחו. האתר נמצא צמוד להתנחלות פדואל והגישה אליו היא מהכביש של ההתנחלות. על מנת להגיע לאתר לא מההתנחלות יש ללכת בשבילי עפר. מדיר קלעה ניתן להשקיף על המרחב כולו מסביב ועל מישור החוף של ישראל.