הודעה לעיתונות כמה הערות על ההצעה להכיר בחברון כאתר מורשת עולמית בסכנה
5 ביולי, 2017המאבק הדיפלומטי על ההכרה בחברון כאתר מורשת עולמי בסכנה מגיע לישורת האחרונה. ההצבעה תתקיים ביום שישי בוועדת המרכז למורשת עולמית של אונסק"ו. יש כאן מאבק דיפלומטי מעניין. מצד אחד ברורה לכל חשיבותה הדתית וההיסטורית של מערת המכפלה. גם לעיר העתיקה של חברון יש מאפיינים ייחודים כעיר בת אלפי שנים, שעד היום שומרת על רבעים שלמים שנבנו לפני מאות בשנים, רובם בתקופה הממלוכית. אולם הפלסטינים עשו כמה טעויות בהכנת התיק על חברון:
– הם לא הסבירו מה הם האתרים והמבנים שהשתמרו בעיר העתיקה.
– אין מספיק יצוג לכל שכבות הישוב ולהיסטוריה של חברון הרומית, הביזנטית והמוסלמית הקדומה
– תל רומיידה, שנמצא במרחק של פחות משני ק"מ ממערת המכפלה ובשטחו שרידים של ראשית העיר חברון; מהתקופה הכנענית, ממלכת יהודה, התקופה הלניסיטית ועוד, לא נכלל בשטח המוצע להכרזה.
– הפלסטינים מזכירים את קדושת מערת המכפלה ליהודים ולנוצרים ולכן אין המקרה דומה למאבק על ירושלים באונסק"ו כאשר הכותל המערבי לא הוזכר בקשר לחשיבותו לעם היהודי. אולם נראה שהיה עליהם לרחיב ולהדגיש את חשיבותה של חברון ליהדות. התייחסות ראויה ורחבה יותר למסורת היהודית בחברון, הייתה עוזרת לפלסטינים לקדם את עניינם.
– כדי שאתר יוכר כאתר מורשת בסכנה חייבת להיות לכך תמיכה של שני שליש מחברי הוועדה. בועדה חברות 21 מדינות ולא בטוח שיש לפלסטינים את הרוב הדרוש. אילו הפלסטינים היו מציעים את חברון כאתר מורשת עולמית (ללא התואר "בסכנה") היה להם הרבה יותר קל לזכות בהצבעה. אולם תהליך כזה דורש הכנה יותר ממושכת וחברון לא היתה עולה להצבעה בוועדה הנוכחית.
ובינתיים, גם ישראל לא ישבה בחיבוק ידיים. היא הריצה קמפיין דיפלומטי נגד ההכרה בחברון, והשתמשה בטענה שהפלסטינים מתעלמים מהמורשת היהודית בחברון. ישראל מנעה ממשלחת מקצועית בינלאומית ובלתי תלויה להגיע לשטח שנמצא בשליטה ישראלית בחברון ולבחון את האתר.
ישראל גייסה את ארה"ב לתמוך במאבקה על חברון וזה יכול להשפיע על תוצאות ההצבעה ביום שישי.
אם הפלסטינים יפסידו בהצבעה ביום שישי חלק מהאחריות יש לזקוף לחובתם. נכון שישראל הקשתה ולחץ אמריקאי בהחלט משפיע על מדינות רבות, אבל ניתן להניח שהתנהלות זו הייתה צפויה. אם הייתה הכנה ראויה של תיק חברון ועבודה יסודית ואולי קצת איטית יותר, נראה שלפלסטינים היה קל יותר לקבל את ההכרה הראויה.
מעניין יהיה לראות האם ישראל תגיב רק בביקורת כנגד אונסק"ו על התעלמות מהקשר היהודי לחברון או גם בצעדים אופורטיביים בשטח.
תמיד יש פוליטיקה בהחלטות מסוג זה, אבל בחברון הפוליטיקה והסכסוך פוגעים בכל חלקה טובה. על שני הצדדים היה להסכים שיש להכיר בחברון כאתר מורשת עולמית, ומכוון שהעיר בגדה המערבית ההכרזה צריכה היתה להיות תחת פלסטין. המציאות הנוכחית אינה טובה לעתיקות ולמורשת התרבותית והחומרית של עיר, וגם לא למי שחי לצידן ומוקיר אותן.