עתירה לבג"ץ בדרישה להסדיר את מעמדן הדתי של מנהרות הכותל המערבי
7 בדצמבר, 2016עמק שווה הגיש הבוקר (יום ב' ה 5 לדצמבר) עתירה לבג"ץ כנגד שר הדתות בעניין קדושת מנהרות הכותל המערבי הנמצאות תחת הרובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים. העתירה מבוססת על אישור בכתב של לשכת שר הדתות שבו נכתב שמנהרות הכותל מוכרזות כאתר קדוש ליהודים בלבד. זאת למרות שאחד מפתחי המנהרות יוצא אל הויה דולורוזה, מקום קדוש לנוצרים ולמרות שחללים רבים נחפרו מתחת למבני דת מוסלמים ונוצרים. בעשור האחרון, רשות העתיקות חופרת מאות מטרים רבועים של חללים תת קרקעיים ובכך מרחיבה לאין שיעור את שטח מנהרות הכותל. על פי חוק העתיקות, חפירה באתר קדוש מחייבת התכנסות ואישור על ידי וועדת שרים. התכנסות ואישור שכזה מעולם לא ניתנו. ההכרה בחללים התת קרקעיים כקדושים רק ליהודים היא בעלת השלכות פוליטיות בינלאומיות וארכיאולוגיות.
בעתירה אנו דורשים לצמצם את השטח המוכרז כקדוש לעם היהודי ולקבוע גבולות להכרזה. במציאות הנוכחית האחריות על אתרי העתיקות של ירושלים נמצאת בידי הרבנות הראשית והארכיאולוגיה היא כלי להוספה והרחבה של מקומות הקדושים ליהודים.
בעשור האחרון מנהרות הכותל הוא פרויקט החפירה הארכיאולוגי המרכזי בעיר העתיקה. ההחלטה לקדש את העיר התת קרקעית שנחפרת רק לדת היהודית משמעותה קידוש ליהדות של מבנים מתקופות שונות, החל מתקופת בית שני ודרך מבנים רומיים-פגאניים, ביזנטיים וצלבנים, ממלוכים ועות'מאניים. כל זה קורה באין מפריע תחת בתי תושבי הרובע המוסלמי.
חוק העתיקות (סעיף 29ג') אינו מאפשר חפירה ארכיאולוגית באתר קדוש ללא אישור וועדת שרים. על פי החוק הוועדה שאמורה להחליט על חפירה במקום קדוש צריכה להיות מורכבת משרת התרבות, האחראית על רשות העתיקות, שר הדתות ושרת המשפטים. רשות העתיקות היא הגוף המרכזי (אם לא היחיד) שחופר את החללים התת קרקעיים של מנהרות הכותל. בהסתמך על תשובת המשרד לענייני דת מ 6 לנובמבר 2016 המנהרות מוכרות כמקום קדוש, למרות שוועדת השרים לא התכנסה מעולם לדון באישור החפירות הארכיאולוגיות.
לקריאת העתירה: Tunnels court petition
לסיכום
להבנתנו, החפירות משמשות אמצעי לפיתוח רובע תת קרקעי מתחת לעיר העתיקה והמדינה פועלת לקדש אותו ליהדות אך אינה מוכנה לעשות זאת בדרך החוקית והאחראית של כינוס ועדת שרים. יש להפריד בין הפעילות הארכיאולוגית לאחריות הדתית בעיר העתיקה ולמנוע מהרבנות הראשית להיות זו שממונה על עיצוב ושימור אתרי העתיקות בירושלים.
רקע על מנהרות הכותל
בשנת 1969 החלה, ביזמת משרד הדתות, חפירה של מנהרה לאורך הכותל המערבי, מתחת לשטח הבנוי והמאוכלס של הרובע המוסלמי, הנושק להר הבית/חראם א-שריף. חפירה זו נמשכה עד לראשית שנות ה-90. אף שנעשתה בחסות משרד ממשלתי, נחשבה חפירה זו במשך שנים למפעל מחתרתי, משום שאגף העתיקות (הגוף שקדם לרשות העתיקות) לא העניק לה רישיון ואין כל תיעוד של ממצאי החפירה.
בשלב הראשון של החפירה לא נפער פתח יציאה, והמבקרים נכנסו ויצאו דרך פתח אחד, סמוך לרחבת הכותל. בשנת 1993 הסתיימו העבודות להארכת מנהרת הכותל עד לויה דולורוזה שברובע המוסלמי, אולם פריצת פתח היציאה נדחתה עד לשנת 1996. פתיחת המנהרה גררה הפגנות אלימות וקרבות ירי בין ישראלים ופלסטינים ברחבי הגדה, שבהם נהרגו עשרות ונפצעו מאות. עם שוך הקרבות, החלה הקרן למורשת הכותל להשתמש ביציאה הצפונית של המנהרה כדי לאפשר את הגדלת מספר המבקרים במנהרת הכותל. כך הרחיבה הקרן למורשת הכותל את השטח שבאחריותה עד ללב הרובע המוסלמי.
מאז שנת 2007 נערכות חפירות ארכיאולוגיות בתוך מנהרות הכותל וחפירות נוספות בחללים המשתרעים בין רחוב הגיא (גבול מערבי) ומנהרות הכותל (גבול מזרחי). . שטח החפירות נאמד במאות מטרים רבועים. בחפירות נחשפו שרידים כמעט מכל תקופה חשובה בתולדות העיר: חמאם גדול מהתקופה הממלוכית (חמאם אל-עין), מבנים מהתקופה הצלבנית, שרידים מהתקופה הביזנטית שחלקם נבנו במקור בתקופת אליה קפיטולינה (שמה של ירושלים בתקופה הרומית המאוחרת), שרידים מהתקופה הרומית הקדומה ועוד.
למידע נוסף על פרויקט המנהרות של העיר העתיקה לחץ כאן.