חפירה ארכיאולוגית אקדמית בחסות אוניברסיטה ישראלית בגדה המערבית
26 ביולי, 202226/07/2022
אתמול (25/7/2022) התחילה חפירה ארכיאולוגית בחסות אוניברסיטת בר אילן באתר הארכיאולוגי תל תבנה (ח' תבנה). החפירה המתוכננת בניהולו של ד״ר דביר רביב עתידה להתקיים בין התאריכים: 25/7/22-19/8/22. אנו מוצאים מספר בעיות מהותיות, חוקיות ואתיות, בתוכנית לקיום חפירה זו המעלות תהיה בדבר המוטיבציה לקיומה ומחייבות עצירתה באופן מיידי.
תל תבנה (המזוהה על ידי פרוייקט זה כתל תמנת-חרס) הינו אתר ארכיאולוגי בן כ-100 דונמים (לפי נתוני המנהל האזרחי). לפי מספר חוקרים נטען כי מדובר במקום קבורתו של יהושוע. האתר נסקר מספר פעמים על ידי ארכיאולוגים ישראלים ונמצאו בו שרידים של אתר רב שכבתי משמעותי. אולם, האתר לא נחפר מעולם בחפירה ארכיאולוגית סדורה ומתודולוגית.
מאז תפסה ישראל את הגדה המערבית, אזור זה מוגדר כאזור הנמצא תחת כיבוש צבאי ומצוי תחת הוראות הדין הבינלאומי בדבר תפיסה לוחמתית. הוראות אלו מגבילו את פעולת הכוח הכובש להגנה בלבד על נכסי תרבות. המשמעות הינה שאסור לקיים חפירות ארכיאולוגיות שאינן חפירות הצלה. כאמור, החפירה המתוכננת בתל תבנה אינה חפירת הצלה ומשכך עשויה לעמוד בניגוד להוראות החוק הבינלאומי.
האתר נמצא על אדמותיהם, הפרטיות והציבוריות, של תושבי שלושה כפרים פלסטיניים – דיר ניזאם, בית רימא ונבי צלאח – ובסמיכות גדולה גם לכפר עאבוד. אדמות אלה משמשות את תושבי האזור לחקלאות, לרעייה ובאזור קיים מעיין המשמש את התושבים לשתייה והשקיה. ביצוע פעולה ארכיאולוגיות בשטח פרטי, גם אם השטח מוכר כאתר ארכיאולוגי, מחייב יידוע הבעלים וקבלת רשותם מראש. כניסה לשטח פרטי ללא רשות בעליו הנה בבחינת פלישה פלילית, לא כל שכן ביצוע פעולות העלולות לגרום נזקים למקרקעין ולנטוע בהם ועלולות להיות גורם למניעת גישתם לאדמותיהם כפי שקרה וממשיך לקרות ברחבי הגדה.
בעלי הקרקע ותושבי המקום מתנגדים לקיום החפירה בשטחי התל, וזו עשויה להשליך על אורחות חייהם, זכות התנועה שלהם וזכויות הקניין שלהם במקרקעין האמורים. אולם, עמדה זו כלל אינה נלקחת בחשבון.
השאלה העומדת על הפרק נוגעת למרחב הפעילות הלגיטימי של מדינת ישראל והאקדמיה הישראלית בתוכה. חפירה אקדמית במהותה הינה פעולה יזומה שנועדה לשרת מוטיבציה מדעית-אקדמית. היא אינה נעשית מכוח הנסיבות בדומה לחפירת הצלה ולפיכך אינה נותנת מענה או משרתת את הקהילה סביב האתר. כל ניסיון "למשול" באתרים ארכיאולוגים שאינם בתחום הריבוני הישראלי הוא בהכרח מעשה פוליטי. בנוסף, טענות, בדבר ״שוד עתיקות״ אינן צריכות לשמש עילה לפעולה מדינית, ואין להסוות פעולה מדינית כפעולה ארכיאולוגית. טשטוש ההבדל בין שמירה על מורשת לפעולות של התנחלות וסיפוח מסכנת את עתיד הארכיאולוגיה כולה, והופך אותה ל"קרדום לחפור בו".
שני הארגונים, חקל ועמק שווה, פנו לכלל הגורמים המעורבים באופן ישיר על מנת להציג בפניהם את טענות אלו. עד כה, היחיד שהתייחס לטענות הינו ד״ר רביב, עימו אנו נמצאים בחילוקי דעות קשים באשר לקיום הפרוייקט. המנהל האזרחי, קמ״ט ארכיאולוגיה, המועצה הארכיאולוגית, אוניברסיטת בר אילן ורשות העתיקות טרם הגיבו לפנייתנו בדבר הצורך המיידי בביטול החפירה. כמו כן, גם חה״כ מוסי רז פנה ליו״ר המועצה להשכלה גבוה – השרה יפעת שאשא-ביטון, ולמיטב ידיעתנו גם טרם קיבל תשובתה.
אנו מאמינים כי די בטיעונים הללו על מנת לבצע בחינה מחודשת בנוגע לקיום החפירה בתל תבנה, למנוע את קיומה של חפירה זו ולשמר את מעמדה המקצועי הגבוה של הארכיאולוגיה בישראל, וזאת תוך שמירה על הוראות הדין הבינלאומי וזכויותיהם של תושבי השטח הכבוש.
| עו"ד קמר משרקי-אסעד, מנכ"לית שותפה | אלון ארד, מנכ״ל |
| חקל: ברית להגנה על זכויות אדם | ארגון עמק שווה |