תל סבסטיה – סימנים למאבק פוליטי על עתידו
16 בנובמבר, 201516 לנובמבר 2015
תל סבסטיה הנמצא ליד שכם, בצמוד לכפר הפלסטיני סבסטיה, עומד במוקד העניין של המתנחלים והמנהל האזרחי בשנתיים האחרונות. כך למשל אנו עדים לעליה חדה במספר המבקרים היהודים במקום. בנוסף, ישנן תוכניות של אוניברסיטת אריאל לקיים באתר חפירות ארכיאולוגיות. לצד פעולות אלו, כחלק מתהליך הפיכתו לגן לאומי בתשלום, רשות הטבע והגנים משקיעה משאבים רבים בשימור האתר. המאבק על סבסטיה הוא מרכזי בחיזוק הנוכחות הישראלית בשומרון ובמימוש השאיפה לחזור להתנחלות חומש שפונה על ידי ישראל בשנת 2005.
האתר הארכיאולוגי סבסטיה נמצא צפונית-מערבית לעיר שכם, בדרך לג'נין, בשטח הכפר סבסטיה. בעוד התל הארכיאולוגי נמצא בשטח C, הכפר ומגרש החניה למבקרים נמצאים בשטח B. האתר משמש אתר תיירות מרכזי לפלסטינים ואדמותיו שייכות לתושבי הכפר. בשנת 1970 האתר הוכרז כגן לאומי 'שומרון' על ידי רשות הטבע והגנים. בעשור האחרון כמעט ולא הייתה בו פעילות או נוכחות של גופים ישראלים. אולם, בשנתיים האחרונות, ובעיקר בחודשים האחרונים, אנו עדים לעליה במספר קבוצות המתנחלים המגיעות לביקורים באתר כמעט על בסיס שבועי (ולפעמים יותר מפעם בשבוע). ההגעה למקום היא בקבוצות ומחייבת תיאום וליווי של הצבא.
על האתר הארכיאולוגי
האתר הארכיאולוגי של סבסטיה מזוהה עם העיר שומרון שהייתה בירת ממלכת ישראל במאות 9-8 לפנה"ס. בחפירות באתר נחשף מבנה מרשים המזוהה כארמון מלכי ישראל (עומרי ואחאב). בצמוד לשרידים אלו נחשפו שרידים ייחודיים מהעיר בתקופה ההלניסטית (מאה 1-2 לפנה"ס). חלק משמעותי מהשרידים מתוארך למאה הראשונה לפנה"ס כאשר העיר נבנתה מחדש על ידי הורדוס. בין מפעלי הבנייה שלו בעיר ניתן למנות מקדש, תיאטרון, איצטדיון ועוד. העיר המשיכה להתקיים גם בתקופה הרומית המאוחרת והביזנטית, אז הגיעה כנראה לשיא גודלה. לאחר מכן העיר המשיכה לתקופות הערביות והצלבנית. ממצאים מעניינים מתקופות אלו התגלו בשטח הכפר של ימינו. בסבסטיה, גם בשטחים שלא נחפרו ישנה השתמרות יפה וניתן לזהות בקלות את שרידי המבנים העתיקים. מהתל שנמצא בראש ההר, (460 מ' מעל פני האדמה) יש תצפית מרהיבה ממנה נשקף נוף הררי, כפרים פלסטינים וחלקות אדמה מעובדות.
העניין הפוליטי בסבסטיה
הצגת האתר כבירת ממלכת ישראל הקדומה תוך הדגשת הקשר בין ממלכת לישראל לעם ישראל כיום מהווה מוטיב חשוב ברצון של המתנחלים לחזק את שליטתם באתר. מיקומו האסטרטגי, המשקיף להרי מערב שכם ובקרבת ההתנחלות חומש שפונתה בשנת 2005 בהתנתקות הן סיבות נוספות למוטיבציה של המתנחלים לשלוט באתר. התל נמצא בצמוד לאוכלוסייה פלסטינית וההתנחלות היהודית היחידה הקרובה היא שבי שומרון. התנחלויות אחרות בסביבה הן יצהר, הר ברכה והמאחז גבעות עולם. השימוש באתר הארכיאולוגי מאפשר לקבוע עובדות בשטח על ידי השתלטות על הקרקע של האתר הארכיאולוגי, יצירת עוגן תיירותי שיגביר את הנוכחות של מבקרים ישראלים וכדי לעצב את העובדות הארכיאולוגיות לסיפור שתפקידו לקבע בתודעה הישראלית את סבסטיה כמקום בעל חשיבות עצומה למורשת היהודית בארץ. הנרטיב האמוני שבעזרת הארכיאולוגיה מוצג כהיסטורי נועד לחזק את הטענה של הימין שסבסטיה היא ארץ אבות שלא ניתן לוותר עליה בכל הסכם פוליטי.
סבסטיה ואוניברסיטת אריאל
למחלקה לארכיאולוגיה וללימודי ארץ באוניברסיטת אריאל יש תפקיד מרכזי במאמץ של הימין בישראל לעשות שימוש פוליטי בארכיאולוגיה בגדה המערבית. האוניברסיטה מעורבת בחפירות בתל שילה, תל רומיידה שבחברון ובשנה האחרונה החלה להתארגן לחפירה עתידית בסבסטיה. בכך תהפוך אוניברסיטת אריאל (האוניברסיטה הישראלית היחידה שממוקמת מחוץ לגבולות הקו הירוק) לגוף האקדמי המוביל את רוב החפירות הארכיאולוגיות בשטחים. מועד החפירה בסבסטיה לא פורסם אבל הכוונות הוכרזו בצורה רשמית על ידי מרצי החוג.
רשות הטבע והגנים (רט"ג)
בשנת 1970 הכריזה רט"ג על האתר הוכרז בסבסטיה כגן לאומי ששטחו כ 214 דונם ונתנה לו את השם קרא 'תל שומרון'. בשנתיים האחרונות, ביוזמת רט"ג, רשות העתיקות החלה בעבודות שימור של החומה והמגדלים מהתקופה ההלניסטית-רומית. כמו כן, נעשו עבודות ניקוי והסדרה באזור התיאטרון הרומי. אנשי המנהל האזרחי אמרו לתושבי סבסטיה שיש תוכניות לגדר את האתר ולגבות תשלום בכניסה אליו. נאמר להם שמורי הדרך מהכפר יוכלו להמשיך ולעבוד באתר ותושבי הכפר לא יצטרכו לשלם. כרגע העבודות באתר נעשות בקצב איטי ולא סדיר ולא ברור מתי רט"ג מתכוונת לגדר את האתר ולשנות את תנאי הכניסה אליו.
סיכום
המאבק על השליטה בסבסטיה מהווה מאבק אסטרטגי של המתנחלים על השליטה בגדה המערבית בכללותה. בשנים האחרונות ניתן להבחין בניסיון גובר של רשויות ישראליות שונות להגביר את הנוכחות שלהן באתר. ניסיון זה בא לידי ביטוי בין השאר בכוונת רט"ג לגדר את האתר, בתוכניתה של אוניברסיטת אריאל לקיים באתר חפירות, ובהבלטה של השרידים באתר המיוחסים לממלכת ישראל. לטענתנו, הפיכתה של סבסטיה למוקד של מחקר ושל תיירות משמשים להמשך חיזוק של נרטיבים המדגישים את הקשר של העם היהודי לחבל ארץ זה ופועלים לקעקוע המורשת הפלסטינית במרחב, לצד השתלטות פיזית על חבלי ארץ.
חזרה למעלה