ההתנחלות החדשה
6 בספטמבר, 2013מבוא
עמותת אלע"ד – אל עיר דוד (1986) פועלת בעיקר בכפר הפלסטיני סילוואן שנמצא במזרח ירושלים, דרומית לעיר העתיקה והר הבית. מטרת העמותה לייהד את הכפר וליצור התיישבות יהודית קרובה להר הבית. (סילוואן נמצאת במרחק של כמה עשרות מטרים ממסגד אל-אקצא).
מושגים חשובים להמשך
חוק נכסי נפקדים
החוק משנת 1950 התייחס בשלב הראשון לבית או רכוש של אדם אשר במהלך שנת 1947-1948 עזב/ברח/גורש מרכושו ואדמתו והגיע למדינת אויב. רכושו של אותו אדם עובר לרשות המדינה (האפוטרופוס לנכסי נפקדים). החוק במתכונתו המקורית התייחס לרכוש פלסטיני שנעזב/הועזב בשנים של קום המדינה ובעליו נמצא בלבנון, ירדן או סוריה או כל מדינת אויב אחרת. בשנת 1967 עם כיבוש שטחי הגדה וסיפוח כפרים מסביב לירושלים לשטח העיר החוק הוחל על רכוש פלסטיני שבעליו נמצא במדינות אויב. השימוש בחוק במזרח ירושלים נעשה במשורה רבה לכל אורך השנים. בראשית שנות ה 90 הממשלה התירה לעמותות ימניות כדוגמת אלע"ד ועטרת כוהנים לקבל חזקה על בתים ושטחים תוך שימוש ב"חוק נכסי נפקדים" כלומר, שטחים שבעליהם נמצאים בשטח אויב. חשוב לציין שכל הבתים היו מאוכלסים בדיירים (שוכרים, דיירים מוגנים או טוענים לבעלות). לדוגמא: בעל בית או אדמה בסילוואן שחי בירדן בשנת 1967, רכושו עובר לתחום האחריות של האפוטרופוס על נכסי נפקדים. ברוב המקרים ביתו הושכר לתושב הכפר על בסיס דייר מוגן.
אדמות שבאחריות מנהל מקרקעי ישראל
בשנת 1991 העבירה מדינת ישראל נכסי נפקדים בסילוואן לקק"ל; במקביל, הועברו נכסי המקרקעין בבעלות קק"ל ורשויות המדינה בעיר דוד, לידי עמותות ימניות, ללא כל מכרז ובניגוד למינהל התקין. בכך לדעתנו נקבע העיקרון לפיו נכסים בבעלות יהודית בסילוואן יועברו לעמותות ימניות..
האדמות היהודיות בסילוואן
אדמות קק"ל בסילוואן הגיעו אליהם משני מקורות עיקריים:
- אדמות שקנה הברון רוטשילד בתחילת המאה ה 20 לצורך קיומם של חפירות ארכיאולוגיות (ואכן נעשו בהם חפירות בשנות העשרה והעשרים של המאה ה 20).
- אדמות ובתים שקנו יהודי הישוב הישן במאה ה 19 (בית מיוחס) ואדמות ששימשו לבניית מגורים לתימנים בסוף המאה ה 19. אדמות אלו הן חלק קטן מאוד משטח הכפר.
תולדות עמותת אלע"ד בסילוואן
כבר מראשית ימיה, עמותת אלע"ד מתבססת על חוק נכסי נפקדים ואדמות שהיו שייכות ליהודים במאה ה 19 או ראשית המאה ה 20 כמכשיר לקבלת חזקה על בתים ודרך לפנות תושבים פלסטינים מבתיהם ואדמותיהם. אל הבתים הראשונים העמותה נכנסה בשנת 1991. סיפור הכניסה לבית משפחת עאבסי מלמד על דרכי העבודה של העמותה. הכניסה לבית זה מלווה באי חוקיות שנקבעה מאוחר יותר בבית המשפט (ת.א. 019168/91).
להלן הסיפור על השתלטות בית משפחת עבאסי בסילוואן כפי שמתאר זאת העיתונאי מירון רפופורט:
מיכל בארי מספרת באותה שיחה המתועדת בארכיון על אחד התרגילים העקומים האלה. בארי שם עין על בית משפחת עבאסי שנמצא ליד מעיין השילוח. הוא חשב שאפשר יהיה אולי להכריז עליו כעל נכס נפקד, ואז להחרים אותו ולהעבירו לידי המדינה. "דוידל'ה לקח כרטיס של מדריך טיולים מחבר שלו, שם תמונה שלו, שם את הכובע ואת התג, ותקופה ארוכה היה לוקח תיירים מדומים לסיור", סיפרה בארי. "לאט לאט הוא התיידד עם עבאסי… באיזשהו שלב עבאסי התחיל להזמין אותו, וזה מה שהוא (דוידל'ה, מ"ר) רצה". התרגיל הצליח. בתחילת שנות ה-90 הכריז האפוטרופוס לנכסי נפקדים, אולי גם בהסתמך על מידע שהעבירה לו אלעד, על ביתו של עבאסי כנכס נפקד. הנכס הועבר לידי אלעד, ועבאסי מצא את דוידל'ה, מדריך התיירים המדומה והידיד המדומה, מתיישב לו בתוך הבית, בעוד הוא, עבאסי, מגורש ממנו. מאוחר יותר, כשהעניין התפוצץ, התברר בוועדת קלוגמן (ועדה שהוקמה אז בראשות מנכ"ל משרד המשפטים), כי עורכי הדין של אלעד ושל עטרת כהנים הם שהביאו לאפוטרופוס את התצהירים המעידים.
בשנת 1992 עמותת אלע"ד יחד עם אריאל שרון, שר השיכון דאז, מתכננים בניית 200 יחידות דיור בסילוואן. בשטח העתיקות של עיר דוד. רשות העתיקות מתנגדת נחרצות בטענה שהבניה תגרום להרס וחיסול האתר הארכיאולוגי והרעיון נופל.
באותה השנה מקימה ממשלת רבין ועדת בדיקה ממלכתית בראשותו של מנכ"ל משרד המשפטים דאז, חיים קלוגמן, ובספטמבר 1992 הגישה ועדת קלוגמן את ממצאיה לממשלת ישראל. בין השאר, קבעה הועדה שהשתלטותן של עמותות המתנחלים על הנכסים במזרח ירושלים, ובכלל זה עמותת אלע"ד, לוותה בשימוש שיטתי בתצהירים כוזבים, שימוש לרעה בחוק נכסי נפקדים, העברה בלתי חוקית של נכסים בבעלות ציבורית לידי גופים אידיאולוגיים והעברה שלא כדין של כספי ציבור בהיקף של עשרות מיליוני שקלים לידי העמותות.
להלן חלק מדו"ח קלוגמן:
- הנכסים הוכרזו כנכסי נפקדים על סמך מידע שסיפקו אנשי העמותות ועל סמך תצהירים שנחתמו על ידי עו"ד של העמותות. האפוטרופוס לנכסי נפקדים לא בדק את אמיתות התצהירים, את זהותו ומהימנותו של המצהיר, לא ביקר בנכסים, לא בדק האם הם כרוכים בפינוי משפחות, ולא אפשר לטעון טיעוני נגד (14 ב).
- אותרו נכסים הניתנים לרכישה ע"י העמותות הנ"ל ובסופו של דבר נרכשו זכויות (הנכס) על ידי העמותות, במימון כספי המדינה ( 12 ב).
- הזכויות בנכסים יועדו רובן ככולן לקבוצה מצומצמת של עמותות אשר קיימת זיקה בניהן, הן במטרותיהן והן בנפשות הפועלות בהן (11 א).
- לא נערך כל מכרז למסירת הזכויות בנכסים, ונמנע מעמותות או פרטים אחרים, בין יהודים ובין ערבים, מלהתמודד על רכישת הזכויות (11 ג).
- קשר ברור בין העמותות לחברות המנהלות את הפרוייקטים, והחברות המבצעות את הרכישה. חברת עמידר מבצעת את התשלום קיזוז חוב לעמידר עקב הוצאות משפטיות לצורך מימוש נכסים (12 ה 1,2). אנשי העמותה מאשרים תשלומים לחברות שונות כמו לחברת השמירה, סחר בקרקעות ועוד (12 ה 3, 4).
- נציגי העמותות ישבו בועדה כמנהלי פרויקטים בישיבות בהן הוחלט לאשר להם מתן כספים וסמכויות – הן כמנהלי פרוייקט, כמאלסים וכמפקחים על חברות השמירה. לרבות פיקוח ואישור הוצאותיהן הכספיות שמומנו מכספי המדינה (12 ה 6).
- כסף שיועד לעולים חדשים ולמשפחות במצוקה הועבר לעמותות (13 ב)
- בסילוואן הועברה סמכות ייצוג המדינה לחברת "עמידר". עמידר פעלה בשטח בהנחייה ישירה של משרד הבינוי והשיכון, ללא פיקוח המשרד, על פי נוהלים והסדרי בקרה לקויים (15 ה). החברה לא נהגה לבדוק בשטח את הנכסים אותם השכירה לעמותות. החברה לא ניסתה לאמת את תיאורו הפיזי של הנכס, מיקומו, שטחו, גובה דמי המפתח ועוד. החברה סמכה בעניין זה על מנהלי הפרויקטים (14 ד).
אלע"ד לאחר דו"ח קלוגמן
בשנת 1994 עמותת אלע"ד והעומדים בראשה מאושמים בפגיעה בעתיקות. התעלמות מצווי הפסקת עבודה והמשך בניה והרס עתיקות ביודעין (פ.א. 16340/94). במשך השנים העמותה קונה ומשתלטת על בתים בכל הדרכים העומדים לרשותה. כך נרכש בית בשנת 1995, עוד בית ב 1996 וכך הלאה.
בשנת 1997 נחתם הסכם בין רשות הגנים לעיריית ירושלים על העברת האחריות על הגן הארכיאולוגי "סובב חומות ירושלים" ש"עיר דוד" חלק ממנו. במקביל מינהל מקרקעי ישראל מעביר את השטחים שברשותו בסילוואן לידי עמותת אלע"ד. מדובר בשטחים שקנה הברון רוטשילד לצורך חפירות ארכיאולוגיות בראשית המאה ה 20 ובשטחים שהיו בעבר בבעלות היהודית.
בשנת 1998 מוגש כתב אישום כנגד עמותת אלע"ד והעומד בראשה בגין פגיעה בעתיקות, הרס בזדון והתעלמות מצו הפסקת עבודה שהוצא ע"י רשות העתיקות למרות זאת ועל אף יידוע העירייה בכתב האישום העירייה מחליטה לאפשר לאלע"ד לתחזק ולשמור על הגן הארכיאולוגי "עיר דוד".
פרופ' יורם צפריר, ראש המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית, ואיתו קבוצת ארכיאולוגים, מגישים בג"ץ כנגד ההחלטה למסור לגורם פרטי את ניהול האתר הארכיאולוגי של "עיר דוד". רשות העתיקות מתנגדת אף היא להעברת אתר בעל חשיבות רבה כל כך לעמותה פרטית. לדעתה ניהול אתר ארכיאולוגי שכזה צריך להיות בתחום אחריותה של חברה ממשלתית. כמו כן הרשות יוצאת נגד עמותת אלע"ד אשר כנגדה יש תיק בבית משפט על פגיעה בעתיקות ובעברה תכננה בנית שכונה בת 200 יחידות דיור בשטח העתיקות של "עיר דוד". תכנון, שישומו היה מביא להרס חסר תקדים של האתר הארכיאולוגי. החלטת בית המשפט מעכבת את קבלת האחריות המלאה של האתר לידי עמותת אלע"ד.
אלע"ד והשימוש בארכיאולוגיה
בשנת 2005 נחתם הסכם בין אלע"ד לרשות הטבע והגנים ותפעול האתר עבר לידי עמותת אלע"ד. המפתחות של נכסים לאומיים, היסטוריים וארכיאולוגיים בעיר דוד וברחבי האגן ההיסטורי של העיר העתיקה – מהמנהרה ההרודיאנית שמתחת לרכס ארמון הנציב, דרך מרכז מבקרים ביער השלום ובאבו תור ועד לעמק המלך בצפון האגן ההיסטורי – נמסרו, תרתי משמע, לידי עמותת אלע"ד.
באוגוסט 2005 מקציבה ממשלת ישראל סכום של 50 מיליון ₪ בשנה במשך שמונה שנים לתכנית לטיפוחו ולשימורו של האגן ההיסטורי מסביב לעיר העתיקה. חלק משמעותי מתוכנית זו מבוצע בשיתוף ובמעורבות עמותת אלע"ד, שנהנית מקידום מטרותיה גם על ידי התכנית הממשלתית. פבנוסף, במסגרת פעילותה,.אלע"ד מעבירה כספים לרשות העתיקות לצורך מימון חפירות רבות היקף ויקרות של רשות העתיקות בעיר דוד. אלפי חיילי צה"ל בעיר דוד וסביבתה מודרכים על ידי אלע"ד.
בפעילות זו, ניכרות מספר מגמות חדשות הראויות לציון: 1. מרכז הכובד של פעילותה של אלע"ד הועבר מקבלת חזקה על בתים לתפעול אתרים בעלי חשיבות לאומית והיסטורית. 2. ניכר ניסיון מחושב מצד אלע"ד לשוות לעצמה צביון ממלכתי. מהאתר האינטרנט של אלע"ד, נעלם כמעט כליל הכינוי אלע"ד. הפרסומים של העמותה יוצאים במשותף עם גורמים ממלכתיים, ומתקיימים כנסים במשותף עם גורמים ממלכתיים ואקדמיים.
שטחים ציבוריים שאפשר להפקיעם מרווחת הכלל (שטחי משחק, שבילים, כבישים וכד') הופכים לאתר חפירה. ובהמשך לחלק מהגן הלאומי. שטחים אלו מגודרים וסגורים לתושבים. הפקעת השטחים מקשה על הליכה לגני ילדים, מסגד, בתים פרטים וכד'. דוגמאות בולטות: בריכת השילוח, שטח החפירות שנקנה על ידי רוטשילד, מגרשים ריקים.
באפריל 2006 מפונה משפחת ע'וזלן מביתה על פי החלטת ביהמ"ש העליון. משפחת ע'וזלן הצילה את התושבים היהודים של הכפר סילוואן במאורעות תרפ"ט. באותו היום, נכנסו אנשי אלע"ד לראשונה אל מספר יחידות דיור בשכונת א-טור שברכס הר הזיתים. מבנה בשכונת אבו-תור שיועד למרכז לשיקום לאנשים בעלי מוגבלויות נפשיות הועבר לאלע"ד.
בסיורים המודרכים בעיר דוד, הן אלה המיועדים לאזרחים והן אלה המיועדים לחיילים שאין בידיהם לבחור את מדריכיהם, מצוירת לפי דעתנו ותפישתנו המקצועית כארכיאולוגים, תמונה צרה וחד-ממדית של ההשתלשלות ההיסטורית בעיר דוד. דגש מרבי מונח על תקופת בית דוד, וזו נקשרת באופן רציף עם תקופת בית שני וחידוש היישוב היהודי בימינו. העיר הקודמת לזו של דוד מוזכרת כבדרך אגב; ימי דוד ושלמה מודגשים – למרות הדלות הרבה של ממצא ארכיאולוגי מתקופות אילו. סיפורה של העיר מחורבן הבית השני במאה הראשונה לספירה ועד למאה הי"ט – מוזכר באופן מינורי לדעתנו, ואף תושבי הכפר אינם מקבלים את המקום המגיע להם, לדעתנו.
תייר בביתך: ארגון עצרות המוניות שבהם מוזמנים פוליטיקאים ואישי ציבור ל"חיזוק ירושלים". אירועי חגים יהודיים (סוכות, פסח, יום ירושלים וכד') שהופכים לסוג של הפנינג המוני, כחלק מחיזוק הקשר היהודי למקום. תושבי המקום מתקשים לצאת מבתיהם וכל יציאה מהכפר עורכת שעות.
הבהרה
אתר זה אינו עוסק בעבירות פליליות, ואין באמור בו ולעיל כדי לייחס לעמותת אלע"ד ו/או לכל גוף אחר מעשים פליליים ו/או בעלי אופי פלילי ומעולם לא היתה כוונה כזו, בעלי האתר מצרים אם הובן אחרת.