דו"ח חדש חושף הפערים בתקצוב אתרי מורשת יהודיים לשאינם יהודיים
5 בינואר, 2021משרד ירושלים ומורשת לא הוציא מעולם מכרזים לפיתוח אתרי מורשת שאינם יהודיים ■ בשנת 2019 לא תיקצב המשרד אף אתר שאינו יהודי ■ בתוכנית הלאומית 'ציוני דרך' אין אף אתר שאינו יהודי באופן מובהק ■ רק 8% מאתרי המועצה לשימור אתרים מייצגים סיפור היסטורי שאינו יהודי
דו"ח חדש של עמק שווה, שימור סלקטיבי – חקיקה, מדיניות ותקצוב של אתרי מורשת המזוהים עם מיעוטים בישראל בוחן את מדיניות התקצוב של אתרי מורשת בישראל. בחלקו הראשון, הדו"ח בוחן את מערכות החוקים, הפרויקטים הממשלתיים, המימון לאתרים וחלוקת התקציב הממשלתי. החלק השני מציג את עבודות השימור בשנים האחרונות בשלוש ערים מעורבות: באר שבע, רמלה ויפו.
הדו"ח מעלה מספר ממצאים המלמדים על הפער בין ההשקעה באתרי מורשת המזוהים עם המורשת של עם ישראל לעומת שימור של אתרי מורשת המזוהים עם תרבויות מיעוטים בישראל. בין השאר ניתן לציין את הנקודות הבאות:
■ מערכת החוקים המסדירה את ההגנה על אתרים ארכיאולוגיים והיסטוריים בישראל מכילה "חורים" רבים שמאפשרים לתעדף תקצוב אתרי מורשת יהודיים על פני אתרי מורשת לא יהודיים.
■ משרד ירושלים ומורשת לא הוציא מעולם מכרזים לפיתוח אתרי מורשת לא יהודיים.
■ מתוך 150 אתרים שנכללו ברשימה הראשונית של תוכנית "ציוני דרך" – תוכנית הדגל של המשרד לירושלים ומורשת – אף אתר אינו משקף מורשת שאינה יהודית באופן בלעדי.
■ בין שנת 2016-2011 היה התקציב של מחוז המיעוטים במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל בין הנמוכים מבין מחוזות המועצה באופן עקבי.
■ מתוך 166 אתרים המוצגים באתר האינטרנט של המועצה לשימור רק 13 (כ-8% מכלל האתרים) מייצגים מורשת לא יהודית.
הדו"ח בוחן שלושה מקרים של ערים מעורבות:
רמלה: למרות חשיבותה ההיסטורית של רמלה אין תוכנית סדורה לשימור ופיתוח אתרי המורשת הנמצאים בעיר. רבים מהמבנים ההיסטוריים ברמלה המלמדים על חשיבותה בתקופה המוסלמית הקדומה עומדים מוזנחים ללא תוכניות ברורות לפיתוח שלהם.
באר שבע: יוצאת דופן בכך שקיים בה מאמץ לקדם שימור של אתרי מורשת המייצגים מגוון רחב של תרבויות ואמונות.
יפו: בראשית שנות ה-2000 מתחמים היסטוריים רבים ביפו עברו שימור כחלק מתהליך פיתוח מחודש של העיר. למרות שמדובר באתרים שסימלו את יפו כעיר פלסטינית מרכזית עד 1948, על פי רוב התעלמו ממורשת זו.
לדו"ח המלא לחצו כאן