שתי עתירות לבג"ץ בעניין תל שילה – כנגד אישור תוכנית הבנייה ולהפסקת ניהול האתר על ידי המתנחלים
9 באוקטובר, 201511 אוקטובר 2015
לאחר שבאוגוסט 2015 אישרה ועדת התכנון העליונה של יו"ש בניית 11,000 מ"ר בתוך שטח האתר הארכיאולוגי של תל שילה, עתר עמק שווה לבג"ץ נגד הבנייה המיועדת. אנו טוענים שיישום התוכנית יהווה פגיעה חסרת תקדים באתר ארכיאולוגי בן אלפי שנים לטובת אינטרסים פוליטיים של המתנחלים באזור. עתירה זו מתווספת לעתירה שהגיש ראש עיריית קריות יחד עם ארגון עמק שווה ו"יש דין" נגד ניהול האתר על ידי העמותה הפרטית משכן שילה.
רקע
תל שילה נמצא סמוך להתנחלות שילה, בין שכם לרמאללה. מזרחית לשילה נמצאים המאחזים "אש קודש" ו"עדי עד", שבהם מרוכזים צעירים המכונים "נוער הגבעות". בשנים האחרונות ניכרים מאמצים להפוך את האתר הארכיאולוגי לעוגן תיירותי מרכזי, שימשוך אליו מבקרים רבים. חוויית המבקר באתר תל שילה מתבססת בעיקר על הסיפור המקראי, וקובעת ללא עוררין, ובניגוד לשיח הארכיאולוגי המדעי, שכאן שכנו בוודאות המשכן והיישוב המקראי. כך נבנה סיפור שמציג את המקום כערש הקדום של העם, מקום שאי אפשר לנתק אותו מבחינה טריטוריאלית וסימבולית מישראל.
במארס 2014 הוגשה לוועדת התכנון והבנייה של המנהל האזרחי תוכנית לבניית מרכז תיירות באתר הארכיאולוגי תל שילה. העבודות במקום החלו עוד לפני אישור התוכנית, ורק פנייתנו ליועץ המשפטי של המנהל האזרחי הביאה להפסקתן. מיד לאחר מכן התפרסמה ע"י המנהל האזרחי תוכנית מתאר חדשה לתל שילה. התוכנית המוצעת (מס. יוש/205/15) על ידי המועצה האזורית מטה בנימין התמקדה בפיתוח התיירותי של התל וסביבותיו בהיקף של יותר מ-300 דונם. התוכנית, המתירה בנייה של 11,000 מ"ר, כוללת אמפיתיאטרון, אולם אירועים, מרכזי מסחר ותיירות, מלונית, חניונים ועוד.
בסיס העתירה
בעתירת עמק שווה, שהגיש עו"ד איתי מק, אנו טוענים שמדובר בתוכנית שערורייתית לבנייה בתוך תל עתיקות, שקודמה ברשויות התכנון במִנהל האזרחי באופן רשלני ובניגוד לשכל הישר. השורה התחתונה היא שהתוכנית, אם תאושר, עתידה להפוך תל ארכיאולוגי למרכז מסחרי ומוקד בילויים, כאשר בין התוכנית לבין המורשת התרבותית הגלומה בשרידים הארכיאולוגים במקום אין כל קשר. התוכנית עתידה לשנות לבלי הכר את אופי האתר הארכיאולוגי, ולפגוע בחלק ניכר מהשרידים הארכיאולוגיים במקום. מדובר בהיקף בנייה חסרת תקדים בתוך אתר ארכיאולוגי.
כך, למשל, בהוראות הבנייה לתוכנית מיועד שטח של 1,000 מ"ר לאולם אירועים ו-500 מ"ר לאולם כינוסים, מרכז מבקרים בשטח 1,400 מ"ר, חקלאות תיירותית בשטח 900 מ"ר, מתחם מסחרי תיירותי בשטח 800 מ"ר ועוד מסחר תיירותי בשטח 900 מ"ר, פינת חי בשטח של 300 מ"ר, מחסנים ולוגיסטיקה בשטח של 400 מ"ר, מלון של 60 חדרים בשטח של 4,850 מ"ר. כמו כן מצוינת בתוכנית הקמת רפת, דיר, מפעל בוטיק, סטודיו, ובית מלאכת אומן. לגבי חלק גדול מהמבנים הנ"ל כלל לא קיימים בתכנית נתונים על מיקומם הספציפי ושטחם.
כמו כן אין הסבר לכפילויות בשימושים. למשל, למה יש צורך הן באולם כינוסים בשטח 500 מ"ר והן באולם אירועים בשטח 1,000 מ"ר, למה יש צורך הן במתחם מסחר תיירותי בשטח 800 מ"ר והן במסחר תיירותי בשטח 900 מ"ר. למה יש צורך הן בפינת חי בשטח של 300 מ"ר והן ברפת ובדיר? לצד הפגיעה שכל בנייה מסבה לאתר העתיקות, כל המתקנים המוזכרים בשטח זה אינם נחוצים לאתר עתיקות ואין קשר כלשהו בינם לבין האתר.
עתירה נוספת נגד ניהול תל שילה על ידי עמותת "משכן שילה" ומועצה אזורית מטה בנימין:
ניהול האתר תל שילה מתבצע על ידי עמותת "משכן שילה", שהוקמה לשם כך ב-2010. זאת, למרות שאין לעמותה זו כל הסמכה לנהל בפועל את האתר. למרות שאין כל הרשאה ובסיס חוקי לפעילות העמותה, בין השנים 2011-2013 הסתכמו הכנסותיה מתפעול האתר בכ-3.5 מיליון שקל.
עמותת משכן שילה מפעילה את האתר תוך הצגתו כאתר יהודי שבו יתר התקופות הן זניחות או משניות. אף אירוע שהעמותה קיימה עד כה לא נועד לאוכלוסייה המקומית הפלסטינית, גם לא לאנשי הכפר קריות, שהאתר הופקע מאדמתם, ושכניסתם אליו אסורה על פי הוראות המפקד הצבאי.
בעתירה לבג"ץ של עמק שווה ו"יש דין", יחד עם ראש מועצת הכפר קריות, ניזאר מוחמד דיב מחמוד, אנו דורשים לבטל את הסכמי שיתוף הפעולה בין העמותה למנהל האזרחי ולא לאפשר לעמותה או למועצה להיות אחראית על ניהול או פיתוח האתר. בעתירה התקדימית נטען כי יש לבטל את ההסכמים מכיוון שמדובר בניצול אתר ארכיאולוגי לצרכים פוליטיים, תוך פגיעה בחוק הבינלאומי ובזכויותיהם של תושבים פלסטינים.
משמעות התוכנית לאתר ולאזור
תל שילה הוא האתר הארכיאולוגי החשוב ביותר מדרום לשכם. הארכיאולוגיה שבו צריכה להיות נגישה ומיועדת לכלל הציבור, כולל תושבי המקום הפלסטינים, ולא לשמש את המתנחלים והמועצה האזורית חבל בנימין ככלי פוליטי להצגת העבר כשייך כמעט בלעדית לעם ישראל ולחיזוק הריבונות הישראלית באזור. תוכניות הפיתוח של התל יהוו פגיעה חסרת התקדים בעתיקות ויעידו על אוזלת ידה של קמ"ט ארכיאולוגיה במנהל האזרחי וחוסר יכולתה להגן על הארכיאולוגיה מפני תוכניות פוליטיות שאין להן אח ורע באתרים ארכיאולוגים בתוך ישראל.
השימוש הפוליטי בתל ובעתיקותיו כאמצעי לחיזוק ההתנחלויות והמאחזים באזור, אינו מקרה יחיד. מקרים דומים מוכרים מאתרים נוספים בגדה המערבית כגון סוסיא, עיר דוד ועוד.
לקריאת דו"ח עמק שווה על תל שילה (חורבת סיילון) לחץ כאן.
