הודעה לעיתונות: הרחבת אזור התפילה בכותל לתוך הגן הארכיאולוגי היא נזק ארכיאולוגי ופוליטי
1 בפברואר, 20161 לפברואר 2016
החלטת ממשלת ישראל להרחיב את שטח התפילה בכותל לתוך האזור הארכיאולוגי, כדי לאפשר שטח תפילה ניפרד לזרמים הקונסרבטיבים עתידה לפגוע באחד מאתרי העתיקות החשובים בעיר העתיקה. ההחלטה מפרה את הסטטוס קוו הדתי, מחזקת את החרדים ופעילותם בכותל המערבי ומנהרותיו, ואת המתנחלים בניסיונם לקבל לידיהם את השליטה בגן הארכיאולוגי דוידסון. מאחורי ההחלטה, שמוצגת כמו פשרה שתתן לכל הצדדים פתרון לצרכיהם, מסתתרים אינטרסים צרים של קבוצות כוח דומיננטיות בממשלה. ואילו הציבור הרחב, העתיקות והמורשת הרב תרבותית של ירושלים יפגעו בעקבות תקדים זה.
'עמק שווה' פנה ליועץ המשפטי לממשלה ולגורמים המעורבים ודרש שתוכנית ההרחבה של הכותל תעבור בוועדות התכנון והבניה כדי שתהייה חשופה לדיון ולהתנגדות ציבורית.
להלן כמה מהנקודות הבעייתיות בהחלטת הממשלה:
- ההחלטה יוצרת תקדים שבו אתר עתיקות הופך לאתר תפילה ולאתר קדוש. מדובר בהפרה של החלטה שהתקבלה ב 1967 שעל פיה אזור הכותל המערבי ייועד למתפללים, ואזור הכותל הדרומי ייחפר ע"י ארכיאולוגים ויציג לציבור את תולדות העיר באמצעות השרידים יוצאי הדופן שהתגלו בו מימי בית שני ועד לתקופות המוסלמיות. הקדשת המקום היא חלק מתהליך הקדשה של אתרים לא דתיים, בעיקר אתרים ארכיאולוגים, שלו אנו עדים בשנים האחרונות גם במנהרות הכותל המערבי, באתר 'עיר דוד' שבסילואן ועוד.
- החלטת הממשלה היא הפרה של הסטטוס קוו הבין דתי בירושלים. הרחבת רחבת הכותל המערבי לתוך הגן הארכיאולוגי משמעותה הרחבה של האזור היהודי – דתי שלמרגלות הר הבית/חרם א-שריף לכיוון דרום. גורמים בינלאומיים אינם בקיאים במחלוקות בין הזרמים ביהדות ומבחינתם הרחבת אזור התפילה היא הפרת הקיים עד כה בעיר העתיקה. גורמים אלו יטענו בצדק שכמו שהמוסלמים והנוצרים מסתפקים בשטחי התפילה שהוקצו להם, כך גם על היהודים לנהוג למרות מחלוקותיהם.
- בימים אלו נידונה בבית המשפט העליון עתירה של המדינה נגד העברת הניהול של הגן הארכיאולוגי דוידסון לידי עמותת אלע"ד. מדובר בגן הארכיאולוגי שבתחומו החליטה הממשלה להקים את רחבת התפילה השוויונית. הטיעון המרכזי של פרקליטות המדינה בבית המשפט הוא שאין להעביר את ניהול מרכז דוידסון לידי אלע"ד כל עוד אין החלטת ממשלה בנושא רחבת התפילה. עד כה התנגדו הקונסרבטיבים להעברת הניהול של הגן הארכיאולוגי לידי אלע"ד כי טענו שיש להגיע תחילה להסכם איתם. עכשיו, כשישנה החלטה בנוגע למקום בו יתפללו אנו צופים שהמדינה תאפשר את העברת הניהול של הגן הארכיאולוגי לידי עמותת המתנחלים. עוד בנושא: "ההשלכות המפתיעות של ההחלטה ההיסטורית על הכותל".
להעברת הגן הארכיאולוגי דוידסון לידי אלע"ד יהיו השלכות פוליטיות רבות. אלע"ד תתקדם בתוכניתה לחבר את סילואן לעיר העתיקה מבחינה תיירותית ותודעתית, ולייהד את הממצאים הארכיאולוגים המגוונים בדוידסון כפי שהיא עושה בגן הלאומי 'עיר דוד'. שליטה של המתנחלים בפינה המערבית –דרומית של מתחם הר הבית מסוכנת ובחינות רבות שמפורטות בפרסום עמק שווה הפעילות הארכיאולוגית בעיר העתיקה ומקומה במאבק הפוליטי והדתי (פרק 2).
- בשטח בו עתידה להיבנות רחבת התפילה השוויונית נחשף רחוב המתוארך לתקופה הרומית הקדומה – ימי בית המקדש השני, בית מרחץ ביזנטי ומבנים של הלגיון הרומי כמאפיה, בית מרחץ ועוד. כמו כן, נחשפו במקום מקוואות מים ומבנים. ממצאים ארכיאולוגים אלו מלמדים אותנו רבות על תולדות העיר בתקופת בית המקדש ולאחר חורבנו. למשל, המאפייה שנחשפה מחזקת את ההשערה שהלגיון הרומי ישב למרגלות הכותל המערבי. בית המרחץ הביזנטי מהווה עדות למרכזיות המקום בתקופה זו. העובדה שבית המרחץ המשיך לפעול גם בתקופה המוסלמית הקדומה, מעידה על המשכיות יישובית ותרבותית, למרות חילופי השלטון והדת. שרידים ארכיאולוגים אלו צריכים להיות חשופים לציבור וחלק מרכזי בהצגת תולדות העיר לציבור הרחב. פגיעה בשרידים והסתרתם היא פגיעה במורשת של העיר.
- ירושלים היא אתר מורשת עולמי. תולדותיה ועתיקותיה שייכות לא רק ליהודים. על ישראל לקחת בחשבון גם את מיליוני האנשים בעולם, שאינם יהודים, ומתעניינים בשרידי העבר שלה. בניית רחבת תפילה יהודית מעליהם מחזקת את התחושה שישראל מתייחסת בחוסר כבוד ובכוחנות לאומית לנכסי תרבות עולמיים. ההחלטה מאתמול נותנת גושפנקא רשמית לתהליך ארוך ועקבי שהפקיע את רחבת הכותל מידי הציבור הרחב ונתן אותה, עכשיו במוצהר ובגלוי, לחרדים. הקרן למורשת הכותל היא הגוף שקובע את סדרי ההתנהלות ברחבה, ומי שאינו מזדהה עם הערכים היהודים האורתודוקסים, מרגיש את עצמו מנוכר למקום. היטיב לנסח זאת י' אטינגר ב'הארץ': ההסדר בכותל מחזק את החרדים והרפורמים ומחליש קבוצות אחרות".
- חשוב לשים לב שהקרן למורשת הכותל, שמקבלת את תקציביה ישירות ממשרד ראש הממשלה, מקדמת בנייה חסרת תקדים באזור רחבת הכותל (למשל בבית שטראוס ובבית הליבה) ותחת הרובע המוסלמי (בבית הכנסת אוהל יצחק ובמנהרות הכותל). פרויקטים אלו מרחיבים את הנוכחות והנרטיב הדתי אורתודוקסי באתרי עתיקות ומורשת ששיכים לכלל הציבור הישראלי ואף למוקירי ירושלים ברחבי העולם.
לסיכום, ההחלטה של הממשלה מאתמול נדמת כמו ניסיון לחלק את הצלע המערבית של מתחם הר הבית למספר מצומצם של קבוצות בעלות כוח פוליטי שנתניהו חפץ ביקרן: חרדים, מתנחלים, ארגונים יהודיים פרוגרסיבים בארה"ב. כרגיל, על חשבון האינטרס הציבורי הרחב, ובניגוד לדעת הקהל הערבית והבינלאומית. בימים הקרובים נלמד את החלטת הממשלה ונבחן כיצד נוכל לאתגר אותה, כך שלא תפגע בצביונה ההיסטורי של ירושלים, שחשוב שישמר לטובת כולם.
חזרה למעלה