טיוטת ההסכם הישראלי-פלסטיני למורשת הארכיאולוגית: חידוש הדיון על אתרי העתיקות בירושלים

2 באוקטובר, 2014

מסמך זה מציע תוכנית לניהול אתרי עתיקות באגן ההיסטורי של ירושלים. המסמך מבוסס על שיתוף פעולה בין ישראלים לפלסטינים, במאמץ לחזק את הקולות המתונים משני הצדדים. מעורבותם של גופים מקצועיים ושל קובעי מדיניות הינה חיונית ליישומה ולהצלחתה של התוכנית.

רקע 

בעשור האחרון חלה החרפה מטרידה במאבק על אתרים היסטוריים ומקודשים בירושלים. תופעה זו מגבירה את המתחים הקשורים בסכסוך הישראלי-הפלסטיני ומאיימת על הסיכויים לפתרונו בדרכי שלום. החפירות הארכיאולוגיות והפיתוח התיירותי הנלווה להן הפכו לאמצעי מרכזי לחיזוק ההתנחלויות והאחיזה הישראלית בעיר העתיקה ובשטחים הסמוכים לה. ההגנה על המורשת התרבותית של ירושלים דוחקת עוד יותר על רקע המגעים הפוליטיים המדשדשים בין ישראלים ופלסטינים ומעורבותן הגוברת של קבוצות קיצוניות באתרי מורשת, במטרה לקדם את סדר-יומן הלאומני והדתי.

מבט מחודש: עקרונות לניהול האגן ההיסטורי של ירושלים 

לאור המצב, אנו, ב"עמק שווה", מאמינים שמן ההכרח לקיים דיון מקיף על ניהול ושימור העתיקות בירושלים, דיון שיעסוק בקשר ההדוק של אתרים אלו לזהות ולמורשת המקומיות. דיון כזה לא יתעלם מצורכיהם של ישראלים, פלסטינים ובעלי עניין נוספים, יכבד את צרכיהם ויתחשב בהם.

על מנת ליצור גישה חדשה לניהול המורשת הרב-תרבותית של האגן ההיסטורי של ירושלים, מציע ארגון "עמק שווה" לקדם את טיוטת ההסכם הישראלי-הפלסטיני על המורשת הארכיאולוגית באגן ההיסטורי של ירושלים.

טיוטת הסכם זו נוסחה ב-2009 על ידי ארכיאולוגים פלסטינים וישראלים, מובילים בתחומם ומומחים למורשת, פלסטיניים וישראליים, והיא דנה באופנים שבהם יש להתייחס למורשת התרבותית בישראל ובגדה המערבית. אימוץ עקרונותיה של טיוטת הסכם המורשת הארכיאולוגית הפלסטינית-הישראלית באתרי העתיקות המקודשים באגן ההיסטורי בירושלים, יקדם את היציבות בין שני הצדדים וימנע תביעות אידיאולוגיות על אתרים ארכיאולוגיים מטעם הקיצוניים שבהם. כמו כן, ניתן יהיה לשתף בדיון קשת רחבה של בעלי עניין, שקולותיהם טרם נשמעו.

המלצות בסיסיות מתוך טיוטת ההסכם הפלסטיני-ישראלי:

• ההתייחסות לאתרים ארכיאולוגיים תהיה שוויונית ולא תעדיף זיקה דתית, אתנית, לאומית או תרבותית כלשהי.
• על אתרים ארכיאולוגיים להיות נגישים לציבור כולו, ללא אפליה.
• יוטל איסור על הרס אתרים ארכיאולוגיים בגלל זיקתם הדתית או התרבותית.
• שני הצדדים יידרשו ליטול חלק בוועדה מקצועית, אשר תייעץ בעניינים הנוגעים למורשת התרבותית המשותפת.

הצעדים הבאים

יש לעבד את טיוטת הסכם המורשת הארכיאולוגית הפלסטינית-הישראלית כך שתתאים לצורכיהם של האתרים ההיסטוריים בירושלים. תמיכתם של מומחים ישראלים ופלסטינים למורשת תרבותית, ישראלים ופלסטינים, ושל קובעי מדיניות וארגונים בין לאומיים (אונסק"ו ואיקומוס[1]), הינה חיונית להפעלת לחץ על ממשלת ישראל, לקבל את טיוטת ההסכם ולקדמה הלאה. בעזרת מעורבותם של הגורמים הנ"ל, ישמש ההסכם בסיס לכינוסה של ועדת מומחים ישראליים, פלסטיינים ובינלאומיים (ארכיאולוגים, ארכיטקטים, מתכנני ערים ואחרים). הוועדה תבצע פעולות כגון:

• בחינת הגבולות ההיסטוריים של ירושלים כאתר מורשת עולמית.
•  ניסוח המלצות מפורטות להגנה על אתרים קדומים בכל האגן ההיסטורי של ירושלים.
• הבטחה לכך, שכל השכבות הארכיאולוגיות הרלוונטיות והמורשות התרבותיות המגוונות הנחשפות בחפירות, יוצגו לקהל הרחב על פי הנורמות והקווים המנחים הבינלאומיים.

חשיבות פוליטית

שיתוף הפעולה בין אנשי מקצוע פלסטיניים, ישראליים ובינלאומיים בענייני מורשת תרבותית, על בסיס טיוטת הסכם מורשת ארכיאולוגית פלסטינית-ישראלית, יוכל לתרום רבות להפגת מתחים בין הצדדים, ואף ליצירת סביבה שתעודד פתרון פוליטי בירושלים. חשוב לציין, שלמרות התייחסותה של תוכנית הניהול למציאות הנוכחית בירושלים, אנו מאמינים שהיא ראויה להיכלל בכל הסכם מסגרת על פתרון כולל. בעוד שהפלסטינים יזכו להכרה ולמעורבות במורשת של ירושלים, תוכנית זו תכלול גם הכרה בינלאומית במורשתו של עם ישראל בירושלים.

קבוצת עבודה ארכיאולוגית ישראלית פלסטינית

קבוצת העבודה, שפעלה בין 2005 ל-2009, התגבשה כדי לעדכן את נתוני הממצאים הארכיאולוגיים בישראל ובפלסטין, במטרה להקל על משא ומתן עתידי בין שני הצדדים על ניהולם של אתרים אלה. היעד העיקרי של הקבוצה היה דיון רב-צדדי ככל האפשר על תפקיד הארכיאולוגיה בסכסוך הישראלי-הפלסטיני. תוצר חשוב אחד של דיוניה של קבוצה זו היה מסמך משותף, המונה המלצות לניהול מורשת ארכיאולוגית בישראל ובפלסטין בהסכם כולל עתידי, שיקבע את מעמדה של ירושלים כאתר מורשת עולמי.

למידע נוסף אנא הקישו כאן

מפה של אזור המורשת העולמית כפי שהצענו בירושלים, אנא הקישו כאן

• ירושלים

אונסק"ו האגן ההיסטורי חפירות ארכיאולוגיות ירושלים העתיקה שימור חזרה למעלה