עתירה לבג"ץ: על המדינה לתקצב ולשמר אתרי מורשת שאינם יהודיים
16 במרץ, 2021בתשובה לדרישת 'עמק שווה' לקבוע קריטריונים לתקצוב אתרי מורשת כך שיתאימו גם לאתרים שאינם יהודיים, טען משרד ירושלים ומורשת כי אגף מורשת אמון על שימור מורשת ציונית בלבד ■ 'עמק שווה' ו'האגודה לתרבות ערבית': 'משרד מורשת' לא יכול להתעלם מאלפי שנות היסטוריה ולחשוב ש"העבר" התחיל עם הציונות. ההיסטוריה מתפוררות בשל קריטריונים מפלים
חוקרים והיסטוריונים ערבים לצד הארגונים 'עמק שווה' ו'האגודה לתרבות ערבית' עתרו השבוע לבג"ץ נגד מדיניות מפלה של תקצוב אתרי מורשת על ידי משרד ירושלים ומורשת. בעתירה דרשו הארגונים להוציא צו על תנאי ולהקפיא את הקול הקורא שפרסם המשרד, ובו קריטריונים מפלים שאינם מאפשרים לאתרים היסטוריים שאינם יהודיים להשתתף בקול הקורא לתקצוב אתרי מורשת. לאורך כל אורכו של הקול הקורא נדרשים האתרים להציג את ערכם לפי קשריהם לדמות ציונית או "למקורות".
בתשובה לפנייה של 'עמק שווה' טענה יועמ"ש המשרד כי "המשרד הוקם במטרה לשמר את המורשת הלאומית והציונית של הארץ". כלומר, משרד ירושלים ומורשת עפ"י יועמ"ש המשרד אינו אמון על המורשת של הארץ אלא רק על חלק מסוים ממנה שקשור לעם היהודי.
מהדו"ח 'שימור סלקטיבי' שערך 'עמק שווה' עולה כי משרד ירושלים ומורשת לא הוציא מעולם מכרזים לפיתוח אתרי מורשת לא יהודיים ומתוך 150 אתרים שנכללו ברשימה הראשונית של תוכנית "ציוני דרך" – תוכנית הדגל של המשרד לירושלים ומורשת – אף אתר אינו משקף מורשת שאינה יהודית באופן בלעדי.
תגובת 'עמק שווה' ו'האגודה לתרבות ערבית': אנו חיים בארץ עשירה בהיסטוריה ועדויות לעמים, תרבויות ודתות שונות. חובתו של המשרד למורשת להנגיש, לשמר ולהציג עדויות אלו לציבור בארץ. משרד ירושלים ומורשת אינו 'המשרד למורשת ציונית'. משרד ירושלים ומורשת מתנער מעמים ותרבויות אחרות שעיצבו את הארץ כאילו אינם חלק מההיסטוריה שלה. מאות אתרים שאינם מספרים סיפור יהודי בישראל נמצאים במצב פיזי חמור המחייב שימור ותחזוקה שוטפת, אחרת ייעלמו מהנוף לעד. עימם מתפוררת גם ההיסטוריה של הארץ. אנו פונים לבית המשפט על מנת לעצור את האפלייה הממוסדת באמצעות הקול הקורא והקריטריונים המפלים. לתושבי הארץ מגיע להכיר גם את העבר של עמים אחרים שחיו וחיים בארץ. מורשתם היא חלק מורשתנו.