הודעה לעיתונות: הגשת התנגדות לבניית בית הליבה ברחבת הכותל המערבי
1 בספטמבר, 2015הדיון בהתנגדויות בוועדה המחוזית של ירושלים יתקיים ביום ראשון הקרוב, ה-6 לספטמבר
31 לאוגוסט 2015
עמק שווה הגיש התנגדות לבניית 'בית הליבה' ברחבת הכותל המערבי (מס' 8 במפה המצורפת). אנו טוענים שהבניין המיועד יפגע בעתיקות הייחודיות שנחשפו במקום, באופייה ההיסטורי של ירושלים העתיקה ובמרחב הציבורי של רחבת הכותל. בית הליבה הוא אחד משורת פרויקטים שמקדמת הקרן למורשת הכותל ועמותות המתנחלים. הפרויקט המיועד הוא חלק מהמאבק הפוליטי של קבוצות ימין על ירושלים העתיקה שכולל את תוכניות הבניה בסילואן של מתחם קדם על ידי עמותת אלע"ד, גשר המוגרבים ובית שטראוס ברחבת הכותל על ידי הקרן למורשת הכותל ,וחפירת המנהרות בעיר העתיקה. כולם יחד יוצרים תוואי נוף חדש לעיר העתיקה, בעיקר בסביבות הר הבית/חרם א-שריף, המייצג חזון לאומני לחיזוק השליטה הישראלית במקום תוך פגיעה בנגישות של עמים ודתות אחרים.
פרטים על התוכנית:
לפי התכנון, עתיד 'בית הליבה' לכלול שלוש קומות (כולל מפלס ארכיאולוגיה) ולהשתרע על פני שטח של כ 1.8 דונם, בו עתידה להתרחש מדי יום תנועה של מאות ואף אלפי מבקרים. הוא עתיד לשנות את תוואי הרקיע של אזור הכותל המערבי לכיוון העיר העתיקה ובמקומות מסוימים גם את המבט לעבר הר הבית ומסגד אל-אקצא. המבנה המיועד עתיד לשנות את אופייה של רחבת הכותל ואת נופו של אתר היסטורי- דתי הקדוש לשלוש הדתות מונותאיסטיות.
בשטח המיועד לבניה נמצאו שרידים ארכיאולוגים יוצאי דופן מסוף ממלכת יהודה, המאה השביעית לפנה"ס בנוסף נמצא קטע מרחוב הקארדו שחצה את ירושלים מצפון לדרום בתקופה הרומית ושימש במשך אלפי שנים כחלק ממערך הרחובות המרכזיים של ירושלים ועוד נמצאו מבני דת מהתקופה הממלוכית (מאה 13) והעות'מאנית. חשיבות הממצא הארכיאולוגי אינה נמצאת במחלוקת ועיקר הוויכוח הוא עד כמה המבנה יפגע בעתיקות שנמצאו. חלק מרכזי בביקורת הציבורית מתמקד במהלך של הקרן למורשת הכותל לנכס שטח ציבורי למבנה שישמש את צרכיה, על חשבון צרכי הציבור.
פרויקט 'בית הליבה' מצטרף לעוד כמה פרויקטים הנמצאים בשלבי בניה או אישור שונים. מצפון לרחבת הכותל נבנה מחדש בית שטראוס; מדרום לה נעשו בשנים האחרונות ניסיונות שונים לבנות מחדש את גשר המוגרבים המוביל להר הבית/חרם א-שריף; מעבר לחומה, בכניסה לשכונת סילואן, עמותת אלע"ד מנסה לקדם את מתחם קדם ובמשך כל השנים האחרונות נעשות חפירות של מנהרות סביב הר הבית/חרם א-שריף.
לצד ההתנגדות המקצועית שלנו כנגד בניה על עתיקות שמשמעותה הרס השרידים באתר היסטורי החשוב ביותר לעם היהודי ולמיליארדי אנשים בעולם, בית הליבה משנה את הסטטוס קוו במקומות הקדושים בעיר העתיקה ומעצים את המתח סביב הר הבית/חרם א-שריף.
עיקרי ההתנגדות:
- הבניה אושרה עוד לפני תחילת החפירה – מהמסמכים הנמצאים ברשותנו ניתן לראות שבית הליבה אושר עוד לפני תחילת החפירות במקום. מנכ"ל רשות העתיקות מודה ואומר בן השאר: "… זאת הייתה פעם ראשונה בהיסטוריה של רשות העתיקות שהסכמנו להתחיל לעבוד לפני שיש תוכנית מאושרת…" (תמליל דיון בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מה – 26.10.10, ישיבה מס' 2010013, עמ' 23). כלומר רשות העתיקות מאשרת את תוכנית הבניה עוד לפני סיום החפירה ולפני הצגת תוכנית שימור. במסמכי התכנית יש אזכור רחב על חשיבות האתר הארכיאולוגי ואף שרטוטים של כל שכבה ושכבה, אולם רשות העתיקות אישרה את הבניה עוד טרם החלה הבניה. במצב שנוצר, יש לדחות את התוכנית ולמצוא מנגנון מקצועי, בלתי תלוי שיבחן את חשיבות העתיקות וכיצד יש לשמרם.
- הבניה במקום מנוגדת לתוכנית השימור לעתיקות של רשות העתיקות ואונסק"ו – רשות העתיקות הכינה ביחד עם פרופ' מייק טרנר, מן הוועדה למורשת עולמית בוועד הישראלי לאונסקו, את הפרק הדן בארכיאולוגיה עבור תכנית מיתאר "ירושלים 2000". נקבע כי באזור העיר העתיקה חייבים לשמר את "המרקם העתיק כולו"; וכי בשל אופייה המיוחד של ירושלים וחשיבותה לדתות שונות, נדרשת זהירות רבה: "קיימת חשיבות רבה לפיקוח הדוק וזהיר יותר כלפי תכניות המוצעות בעיר העתיקה, מאשר הפיקוח על התכנון באתרים האחרים".[1] נקבע כי השטחים הפתוחים הם חלק בלתי נפרד מהמורשת הבנויה של העיר ושימור שטחים פתוחים בעלי ערך היסטורי אינו נופל בחשיבותו משימור המבנים בעיר. אזור העיר העתיקה ורחבת הכותל הוגדרו כאזורים משופעים באתרים מיוחדים, כאלו שראויים להגנה מיוחדת, ויש לשמר אותם "גלויים לעיני הציבור" באתרם, תוך שמירה על הקשרם לסביבה: "יש לשמור על אזור חיץ סביב האתר, ולא לאפשר בניה בתוך האזור שלא לצורך האתר… [ויש] למנוע בניה ה"חונקת" ומעלימה את האתר מעיני הציבור או מקשה על ההגעה לאתר".[2]
- מרכז חינוכי אינו מחייב בניית מבנה של שלוש קומות – הפעילות החינוכית יכולה להתבצע תחת כיפת השמיים או תחת קירוי קל, כפי שנעשה באתרי עתיקות ובגנים לאומיים בכל רחבי הארץ. ההסברים של יזמי התכנית לשימושים הדרושים שלהם מעגליים – לטובת המבקרים בכיתות הלימוד צריך תאי שירותים, מתקני חשמל, חדרי אחסון, וכדי לנהל את הבניין יש צורך במשרדים וחדרים למדריכים – מן הסתם אם לא היה בניין, לא היה צורך בכל החדרים הללו (משרדים, שירותים, מחסנים, חדרי חשמל ועוד) על גבי העתיקות.
- הזכות להקטין את שטח הבנייה בהתאם לממצא הארכיאולוגי – תב"ע 11053 קבעה שלרשות העתיקות תהיה זכות להקטין את שטחי הבנייה בהתאם לממצאים הארכיאולוגיים שיתגלו. אולם חרף הממצא הארכיאולוגי שנחשף, רשות העתיקות לא נתנה את דעתה ולא דרשה לשנות את התכנון למרות חשיבות העתיקות ושמירתם.
- יש להימנע מפגיעה בצביון ירושלים העתיקה – לכן יש לנהוג במשנה זהירות בכל הקשור לפיתוח, בנייה וחפירה בלב אתר המורשת העולמית על מנת לא לפגוע בצביון האתר ומורשתו התרבותית וההיסטורית. 'בית הליבה', הממוקם ספציפית בלב המקומות החשובים ביותר של העיר העתיקה מהווה ללא ספק פגיעה בצביון האתר. תפיסה זו מקבלת ביטוי בהחלטות אונסק"ו לגבי העיר העתיקה לגבי 'בית הליבה' (החלטות אונסק"ו 2013 – 3726, 2014 – 38COM7A.4 , 39 2015-COM 7A.27, ובנספח ז' המצורף). בניית מבנה בגודל המוצע בתוכנית 'בית הליבה' תפגע במעמדה של ירושלים כאתר מורשת עולמית.
דיון בהתנגדויות יתקיים במשרדי וועדת התכנון המחוזית, ברח' שלומציון 1 ירושלים ביום א' ה 6 לספטמבר בשעה 9 בבוקר.
[1] תכנית מתאר מקומית ירושלים 2000, פרק 11, ארכיאלוגיה, עמ' 323.
[2] שם (לעיל הערה 30), עמ' 334.