עדכון: החלטות הממשלה החדשה בעניין ירושלים, מקומה של הארכיאולוגיה בתוכניות אלו והאחריות המיניסטריאלית על רשות העתיקות

26 במאי, 2015

26 למאי 2015

כבר בישיבתה השנייה של הממשלה החדשה (הממשלה ה-34 של ישראל והרביעית בראשות בנימין נתניהו), שהתקיימה בסמיכות ל'יום ירושלים', התקבלו כמה החלטות לחיזוק כלכלת העיר ומעמדה כבירת ישראל.[1] החלטות אלה ממשיכות את המדיניות המוכרת לנו מן העשור האחרון, הקובעת תוכנית חומש (2020-2016) לפיתוח ירושלים. ייחודה של ההחלטה הפעם הוא ההתמקדות באזור הכותל המערבי וההתייחסות למנהרות הכותל ולתוכנית הממשלתית לחשיפתם ולשימורם של ממצאים ארכיאולוגיים:

"בגיבוש תכנית לשדרוג תשתיות ולעידוד ביקורים ברחבת הכותל המערבי – תכנית החומש לשנים 2020-2016 תכלול המשך פעילות לפיתוח של רחבת הכותל ומנהרות הכותל, ובכלל זה חשיפה ושימור של ממצאים ארכאולוגיים, שדרוג תשתיות תחבורתיות וכן הרחבת פעילות חינוכית לתלמידים, לסטודנטים ולחיילים. התוכנית המלאה תובא לאישור הממשלה בתוך שבועיים".[2]

להבנתנו, ההחלטה לכלול את מנהרות הכותל ולהתמקד בשימור ממצאים ארכיאולוגיים מעידה על הדרכים שבהן מתכוונת הממשלה לחזק את מעמדה הפוליטי של ירושלים כבירת ישראל. אנחנו מניחים שהכוונה היא להמשיך השקעתם של עשרות מיליוני שקלים בחפירות מנהרות הכותל, שכבר כיום כוללות שטחים של מאות מ"ר מתחת לרובע המוסלמי.[3] מטרת החפירות היא לחבר במנהרות תת קרקעיות את הכפר סילואן לרחבת הכותל המערבי ומשם להתקדם צפונה עד ל'מערת צדקיהו', הנמצאת ליד שער שכם.[4]

"המשך פעילות לפיתוח רחבת הכותל" משמעותו קידום תוכניות הבנייה של 'בית הליבה', הקמת מעלית שתחבר את הכותל המערבי אל הרובע היהודי,[5] וייתכן שגם קידום התוכנית לחפור את כל רחבת הכותל המערבי וליצור קומה תת-קרקעית, שתשלב שרידים ארכיאולוגיים עם מתחם תפילה.[6] פרויקט מרכזי נוסף שאפשר לזהותו כאמצעי לחיזוק הכותל המערבי הוא מתחם קדם, העתיד להיבנות בכניסה לכפר סילואן, שנמצא במרחק עשרות מטרים מרחבת הכותל המערבי ובקרבת המסלול שעושים רבים מחוגגי טקסי בר מצווה במקום. במתחם עתידים להיבנות 'היכל התנ"ך' ורחבה לחוגגים טקסי בר מצווה. נוסף על כך יתחבר המתחם לעיר העתיקה במנהרה תת קרקעית, העתידה להתחבר למנהרות הכותל (ראו מפה בסוף המסמך).[7]

ההשקעה המתוכננת בחינוך תלמידים וחיילים היא כנראה הגדלת המימון הממשלתי להבאת מבקרים לעיר דוד שבסילואן, לכותל המערבי ולמנהרות הכותל. בכל האתרים הללו הסיפור המרכזי הוא הקשר של עם ישראל לירושלים ו/או לבית המקדש. סיורים מגמתיים אלו מחזקים את התחושה שירושלים היא מקום השייך אך ורק או בעיקר לעם ישראל.

החלטות הממשלה עולות בקנה אחד עם הצהרות בנימין נתניהו על כך שירושלים תישאר תמיד בירת ישראל ועיר מאוחדת. להערכתנו, נתניהו מתכוון לקדם את הצהרתו זו בכל דרך אפשרית, וכאמור המונח 'חשיפה ושימור ממצאים ארכיאולוגיים' משמעותו המשך קידום פרויקטים באגן ההיסטורי (האגן הקדוש) של ירושלים (הכולל את העיר העתיקה, הכפר סילואן וסביבותיהם).

שרת התרבות והספורט החדשה

מירי רגב, שמונתה לשרת התרבות והספורט בממשלה החדשה, היא האחראית על רשות העתיקות. רגב מזוהה כבר שנים עם הדרישה לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית, ואף פעלה בנושא בעת ששימשה כיו"ר ועדת הפנים בכנסת היוצאת וקיימה דיונים רבים בנושא, ואף יזמה הצעת חוק לאפשר תפילה יהודית בהר.

רשות העתיקות היא אחד הגופים החשובים באגן ההיסטורי (כפי שאפשר להבין משמו) וכזה שיכול לאשר, להתנגד או לקדם בשטח כל עבודת בנייה, פיתוח או חפירה. אחריותה של רגב על רשות העתיקות תקנה לה השפעה רבה בכל הקשור לירושלים העתיקה והר הבית. רשות העתיקות היא גוף הנתפס כגוף מקצועי וא-פוליטי, אך דווקא מעמדה החוקי של רשות העתיקות מאפשר לשרת התרבות לקדם שינוי פוליטי מפליג באגן ההיסטורי של ירושלים – בעיר העתיקה, בכפר הפלסטיני סילואן/האתר הארכיאולוגי 'עיר דוד' ובשטחים הסובבים אותם. בעשור האחרון מבצעות עמותות המתנחלים יחד עם רשות העתיקות חפירות ארכיאולוגיות מן הגדולות שנראו בארץ ויוצרות עיר עתיקה-חדשה, עליונה ותת-קרקעית, המאפשרת למתנחלים לחזק את אחיזתם בכפר סילואן, ברובע המוסלמי וסביב הר הבית/חרם אל-שריף. רשות העתיקות מעורבת גם בקידום התוכנית להקמת 'מוזיאון התנ"ך' במתחם קדם, על גבי שטח החפירות הגדול ביותר באגן ההיסטורי, וכן בחפירת מנהרות ברובע המוסלמי ועוד.

בהר הבית/חרם אל-שריף פעלה רשות העתיקות עד כה בזהירות רבה. כעת, עם מינויה של שרת התרבות החדשה, עלולה ההתנהלות הישראלית להשתנות. במשך שנים לוחצים המתנחלים על רשות העתיקות לאכוף את סמכותה למנוע כל פיתוח בהר הבית (גם כשמדובר, למשל, בהנחת תשתיות חשמל), זאת בשם המנדט של הרשות לסכל כל פגיעה בעתיקות, ואת מה שהם טוענים שהוא הרס שרידים ארכיאולוגיים על ידי הווקף המוסלמי. מבלי להיכנס לשאלה האם טענות המתנחלים נכונות או לא, רשות העתיקות יכולה, מתוקף חוק העתיקות, להשפיע רבות על כל עבודת פיתוח במתחם הר הבית ולהעצים את המתח הקיים ממילא בין ישראלים לפלסטינים.

גנים לאומיים במזרח ירושלים

במסגרת ההסכם הקואליציוני הוחלט על העברת סמכויות רבות לשר האוצר משה כחלון. בין השאר הוחלט על שינוי בחוק הגנים הלאומיים, המאפשר לשר האוצר להכריז על גנים לאומיים חדשים או לבטל הכרזות קודמות על גנים לאומיים.[8] כחלון מזוהה כתומך נלהב של עמותת אלע"ד ושל הפיתוח שהיא מובילה באתר 'עיר דוד'. להבנתנו, לאור כל זאת יש סיכוי שנראה קידום של הגן הלאומי 'מורדות הר הצופים'. כזכור נעצר פיתוח הגן בממשלה הקודמת כאשר השר להגנת הסביבה דאז, עמיר פרץ, פעל לצמצום שטח הגן.

כפי שאפשר להבין מהחלטת והממשלה, ומן הפרופיל הפוליטי והתבטאויות העבר של השרים, נראה שירושלים תעמוד במוקדן של ההתרחשויות. ייתכן שבקדנציה זו, במקום להכריז על בנייה רחבה במזרח העיר – בנייה שעל היעדרה נמתחת ביקורת רבה בקהילה הבינלאומית – תתמקד ממשלת נתניהו הרביעית באגן ההיסטורי בעיר העתיקה וסביבותיה, בפרויקטים שיוצגו כפיתוח לצרכים דתיים-תיירותיים.