הילולת שמואל הנביא הפכה את אתר העתיקות בנבי סמואל לחרדי ואת הכפר הפלסטיני לנצור במשך שלושה ימים
9 ביוני, 2016הילולת שמואל הנביא מתקיימת כל שנה באתר נבי סמואל שמצפון לירושלים. השנה, לראשונה, נסגר הכפר הפלסטיני נבי סמואל לתנועת כלי רכב ובמשך שלושה ימים (מיום שבת ה 4 ליוני ועד יום שני ה 6 ליוני). תושבי הכפר לא יכלו לצאת או לקבל אורחים מחוץ לכפר. הכפר תחום על ידי גדר הפרדה ממזרח וצפון וגובל בירושלים מדרום. הוא צמוד לאתר הארכיאולוגי ולגן הלאומי שבתוכו נמצא קבר המזוהה כקברו של שמואל הנביא. מאז שבת הפך הגן הלאומי לאתר חרדי והונהגה בו הפרדה בין נשים לגברים. מכוון שהקבר נמצא בתוך מסגד הממוקם בלב אתר העתיקות, תפילת המוסלמים בימים אלה נעשית תחת אבטחה. בעוד הרשויות נוהגות להציג את נבי סמואל כאתר הפתוח לכל הדתות, אירועי הימים האחרונים הם דוגמא נוספת להתחזקות הנוכחות היהודית במקום ולדחיקת הפלסטינים.
רקע
נבי סמואל הוא כפר פלסטיני וגן לאומי הנמצא מצפון לירושלים. בכפר חיים כ 200 תושבים ומתנחל אחד. בשנת 1971 נהרס הגרעין המרכזי של הכפר על ידי צה"ל והמקום הוכשר כאתר דתי ואתר עתיקות למבקרים. באתר הארכאולוגי ישנם שרידים מהתקופות המוסלמיות הקדומות, עליו נמנה המסגד, שמשמש את תושבי הכפר עד היום, וגם שרידי ישוב ביזנטי, שרידים הלניסטים ושרידים מתקופת הברזל (מאה 7 לפנה"ס). בתקופה הביזנטית (מאות 4 – 7 לספירה) ככל הנראה זוהה המקום עם קבר שמואל הנביא. בתקופה הצלבנית נבנה מבצר סביב הקבר והמקום המשיך לשמש כמקום פולחן גם בתקופות מאוחרות יותר – התקופה הממלוכית והעות'מאנית. האתר קדוש לנוצרים, למוסלמים וליהודים.
הכפר נמצא מחוץ לשטח השיפוט של ירושלים ותושביו אינם מורשים להיכנס לעיר. בשנת 2009 נבנתה חומה בין הכפר לכפרים אל-ג'יב, ביר נבאלה ובית חנינא ובכך למעשה ניתקו את תושבים ממקורות החיים שלהם ברמאללה. בשנת 1995 המנהל האזרחי, באמצעות קמ"ט גנים לאומיים, הכריז על גן לאומי בשטח של כ 3,500 דונם. זהו אחד הגנים הלאומיים הגדולים ביותר בגדה ובישראל וישנו יחס לא פרופורציונלי בין גודלו הרב לגודל אתר העתיקות העומד על כ 50 דונם. הגן הלאומי כולל את שטח הכפר הפלסטיני נבי סמואל ואת מרבית אדמות התושבים. כתוצאה מכך, כל עיבוד אדמה או בניה נמנעים על ידי קמ"ט גנים לאומיים מכוון שזה נחשב לפגיעה בגן הלאומי.
בשנת 2013 הגיש המנהל האזרחי תוכנית לפיתוח הכפר תוך התעלמות מצרכי התושבים ודחיקתם משטח האתר הארכאולוגי שבו חיו מאות שנים. תושבי הכפר הגישו מספר התנגדויות ותוכנית זו עוד לא אושרה. בשנים 2015-2014 משרד הדתות השקיע מיליוני שקלים בשיפוץ מתחם קבר שמואל.
לסיכום
כפי שציינו בפרסום עמק שווה "מקומות קודשים יותר וקודשים פחות" (2016) אנו עדים לתהליך של הפיכת אתרים ארכיאולוגים לאתרים קדושים ובדרך זו לחיזוק האחיזה הישראלית בהם. בתהליך ה'הדתה' של אתרים עתיקים הפלסטינים מודרים מאדמותיהם ומזכותם לערוך בהם פולחן דתי ושגרת חייהם מופרעת בגלל חגים ותפילות של יהודים המתעצמים עם השנים.
נבי סמואל הוא דוגמא לכפר הנמצא בשטח אתר עתיקות, שהוא מקום קדוש לשלוש הדתות. ההתנהלות המפלה של הרשויות הישראליות גורמת לכך שהפולחן היהודי דוחק את הפולחן הדתי ואת הנארטיב של קבוצות אחרות. הפעם סגרו כפר פלסטיני והפכו גן לאומי לחרדי לשלושה ימים. זהו תקדים מסוכן ביחס הרשויות לתושבים הפלסטינים וביחסן לאתרי עתיקות.
למידע נוסף על הכפר ראו פרסום עמק שווה: נבי סמואל – סיפורו של כפר השבוי בגן לאומי
חסימה צבאית בכניסה לכפר נבי סמואל כניסת גברים
תהלים במקום טקסטים היסטוריים
חזרה למעלה