תגובה להרס העתיקות באתר מתקופת הברזל המכונה הר עיבל / בורנאט
11 בפברואר, 2021אנו מגנים הרס עתיקות באשר הן ובכלל זה הרס הקיר החיצוני של האתר בהר עיבל ■ הזיהוי של האתר בהר עיבל כמזבח יהושע לא מקובל במחקר ■ הקיר נהרס על ידי קבלן והוצג כפעולה לאומנית במסגרת קמפיין של המתנחלים להשתלטות על אתרים בשטח B
הרס עתיקות באשר הן הוא דבר חמור שאנו מגנים ובכלל זאת גם את הרס הקיר החיצוני של האתר הארכיאולוגי בהר עיבל על ידי קבלן פלסטיני השבוע.
עתיקות רבות נהרסות במסגרת תהליכי פיתוח מטעמים כלכליים ואחרים ותפקידן של הרשויות לפקח על העבודות ולמנוע זאת. השבוע, במסגרת סלילת כביש מעסירה א שמאלייה לשכם נפגע בהר עיבל קיר עתיק. אנו מצרים על כך שרשות העתיקות הפלסטינית, שתפקידה לפקח על עבודתם של קבלנים כדי למנוע מקרים מעין אלה, לא ביצעה את תפקידה כראוי באופן שהביא לכך שבסופו של דבר נפגעו עתיקות.
הר עיבל הוא אתר שנמצא מצפון לשכם שהגישה אליו היא דרך שטח B. האתר נחקר על ידי פרופ' אדם זרטל בשנות השמונים של המאה ה 20 שהציע כי המבנה באתר הוא מזבח המתוארך לראשית תקופת הברזל ויש לזהותו עם המזבח של יהושוע בן נון, המוזכר בתנ"ך. הצעתו של פרופ' זרטל לא זכתה לתמיכה במחקר ורובם המכריע של הארכיאולוגים דחה אותה. חלק מהתיאוריות רואות באתר מגדל תצפית, אחרות טוענות שגם אם האתר היה מזבח הוא אינו מזבח יהושע כפי שזיהה זרטל. כך או כך, ארכיאולוגיה לא עוסקת בדמויות מהמקרא ואינה יכולה להוכיח את נוכחותם ופעולותיהם של דמויות כדוגמת יהושוע בן נון. למרות שמדובר בתיאוריה אזוטרית היא אומצה על ידי המתנחלים מטעמים פוליטיים.
למרות אופן הצגת הדברים בתקשורת הקיר שנהרס הוא קיר חיצוני ואינו חלק מהמבנה. הקבלן שסלל את הכביש היה סבור שמדובר בטרסה, אך בסרטון שפורסם בתקשורת מוצגים דבריו של הקבלן באופן שממנו ניתן להבין שריסוק האבנים הוא פעולה לאומית, אף שבסה"כ תיאר בסרטון את הפרקטיקה של העבודה ושיתף את התושבים בהתקדמות סלילת הכביש. הצגתו בקונטקסט לאומי היא חלק מקמפיין שמטרתו שינוי המצב הקיים ולקיחת סמכות ישראלית על שטחי B.