'ארכיאולוגיה וגניבת דעת בהר עיבל' – דוח חדש של 'עמק שווה'

6 ביוני, 2023

ארכיאולוגים ערכו חפירה פירטית (ללא היתרים) בהר עיבל בסיוע הרשויות ■ ממצאים מהאתר הועברו מהגדה המערבית לישראל ולחו"ל באופן שמעלה תהיות לגבי חוקיותו ■ המאמר המדעי על 'הקמע מהר עיבל' שפורסם לאחרונה גרר ביקורות נוקבת מצד המומחים ■ 'עמק שווה': נדרשת חקירה מקיפה ושקופה בנושא ע"י שורה ארוכה של גורמים שהתנהלותם סביב הממצא והוצאתו מהאתר בעייתית

דוח חדש של 'עמק שווה' מתחקה אחר המסלול שעשה הקמע לכאורה מהר עיבל, מאז הצגתו ועד המאמר המדעי שפורסם לאחרונה. הדו"ח מאיר אור על שורה של כשלים מדעיים, אתיים וייתכן שאף חוקיים סביב הוצאת הממצא מהאתר במהלך חפירה פירטית בשטח B שבוצעה בדצמבר 2019, דרך הוצאתו מהגדה המערבית ומהארץ בניגוד לכללים הנדרשים לפי אמנות בינלאומיות.

בחודש מרץ 2022 רעשה הארץ סביב תגלית ארכאולוגית אשר הוגדרה כ"מכת מוות לכל מכחישי המקרא" – לוחית עופרת זעירה אשר נמצאה ב"מזבח הר עיבל". מראשיתו, סיפור הגילוי בהר עיבל היה אפוף דרמה והתגלות כמו-דתית; פעולה חסויה של חוקרים ואנשי מעשה יהודים ונוצרים בטריטוריה שבשליטה פלסטינית (שטח B); והפעלת טכנולוגיה פורצת-דרך (לכאורה) כדי להתגבר על ״תעלומה״ בת 3200 שנה.

כמו במקרים אחרים בההיסטוריה של "תגליות" שהתגלו כמפוקפקות, גם הפעם עלה מן הסיפור ריח חריף של מניפולציה וגניבת-דעת: פרטיו היו רצופים פערים, סתירות, וחוסר שקיפות, טענותיו נבנו כמגדל קלפים, ובעיקר – היתה בו סמיכות מחשידה למסע פוליטי-ארכאולוגי של גופים אידיאולוגיים-משיחיים. ככל שהספקות גברו, כך גברה תוקפנותם של המצדדים באמיתות הממצא, אשר טענו כי מדובר בפוליטיקה אקדמית.

ככל שהוויכוח התלהט, כל דיווח על הקמע, כולל לאחר פרסום המאמר (שנמצא ככזה שמתקשה לעמוד ברף המינימלי הדרוש), לוו במסכת של טיעונים על שליטה בשטח ובנרטיב ההיסטורי, שלא היה להם כל קשר לפריט עצמו. כך הפך הקמע, בעל כורחו, לסמל של היחס בין ארכאולוגיה, והדמיון הלאומי הישראלי.

מהדו"ח עולה כי יחידת קצין המטה לארכיאולוגיה וראש המנהל האזרחי היו מודעים לפעולות שנעשו באתר, אך לא פעלו למנוע אותן או לבצע פעולות מתקנות כנדרש מהם. מסכת העדויות על מפעל הסינון כפי שמובא בדו״ח מעלה מספר שאלות מהותית אודות השתלשלות האירועים באתר הר עיבל בשטח שאינו נתון לריבונות ישראלית, ובדבר הפעולות שבוצעו על ידי יחידת קמ״ט ואף רשות העתיקות הישראלית בהקשר לכך.

תגובת עמק שווה: כאשר התשתית אינה דמוקרטית ולא כולם שווים בפני החוק, הגבול בין מחקר אקדמי לפעולה פוליטית וסיפוח מטשטש. זוהי עדות נוספת לכך שההקשר הפוליטי של הפעילות הארכיאולוגית בשטחים, מקרין גם על טיב הפעולה המדעית והופך אותה למקבילה הדתית-פוליטית של חקר השפעות העישון בידי חברות טבק. המטרה ידועה מראש – לאשש את הסיפור המקראי כאמת היסטורית ובכך לחזק את הזיקה והזכות היהודית למרחב.

אנו קוראים לכל הרשויות האמונות על שמירת העתיקות, בכללן קמ"ט ארכיאולוגיה, רשות העתיקות, משרד הביטחון, משרד התרבות ומשרד המורשת, לקיים חקירה מיידית, מקיפה ושקופה אודות הפעולות שבוצעו, לכאורה ללא רישיון, באתר עתיקות ידוע, מוכרז ושאינו בגבולות מדינת ישראל או באחריותה.