בית הקברות בממילא במערב ירושלים אתר מורשת בין פוליטיקה לנדל"ן

29 באוגוסט, 2013

מיקום וחשיבות

ממערב לעיר העתיקה, מול שער יפו – באב אל-ח'ליל נמצאת שכונת ממילא. השכונה בנויה על אחד מיובליו של נחל קדרון, והיא חלק בלתי נפרד מהאגן ההיסטורי. בממילא שוכן בית הקברות המוסלמי הגדול והחשוב בירושלים (מספר 4 במפה). בית הקברות משתרע מרחוב אגרון בדרום, קניון ממילא במזרח, שכונת נחלת שבעה בצפון ורח' קינג ג'ורג' ומלון פלאזה במערב. כמו בבית הקברות היהודי בהר הזיתים, גם כאן נקברו מנהיגים, אנשי הפקידות הגבוהה, אנשי רוח, עשירי הארץ ונכבדיה, אך בממילא כולם בני הדת המוסלמית. במרכז בית הקברות נמצאת בריכת ממילא. חפירות ארכיאולוגיות במקום מעידות על קבורה מהמאות 12-11 לספירה ועד למאה ה-20.

   

בין הקבורים באתר אפשר לזהות את קובקיה דיא א-דין אדווע'די, מושל צפת בתקופה הממלוכית (מאה 13) – בעל הקבר הגדול והמפואר בבית הקברות; את משפחת דג'אני – מהעשירות במשפחות ירושלים הפלסטינית במאה ה-20, ועוד[1]. כמו כן, ידוע בכתובים שאל-ווסטי, מנהיג מימי צאלח א-דין נקבר בממילא, אולם שרידי קברו לא נמצאו. השתרעות הקבורה סביב הבריכה מעידה שהבריכה קדומה לזמן בית הקברות. בקרב החוקרים הדעות חלוקות אם ראשיתה של הבריכה בתקופה ההלניסטית, הרומית או הביזנטית.

שינויים במתחם בית הקברות

בראשית המאה ה-20 הוקם בקצהו הדרומי של בית הקברות מלון פאלאס, ובזמן בנייתו נחשפו קברים שפונו לטובת הבנייה. במשך שיפוץ מלון וולדורף אסטוריה הנוכחי ובזמן בנייתו התגלו עוד קברים. לאחר קום המדינה הוקמו על שטח בית הקברות גן ציבורי (גן העצמאות), בתי ספר וחניון עירוני.[2] הפעילות לוותה בהרס של הקברים ללא חפירה, מחקר ושימור. שטח בית הקברות הצטמצם מ-200 דונם ל-20 דונם, עיקרו סביב בריכת ממילא. בשנים האחרונות מקדמות עיריית ירושלים ומדינת ישראל כמה תכניות לבנייה ולפיתוח, והמוכרת בהן היא התכנית לבנייה של מוזיאון הסובלנות על שטח גדול ממתחם בית הקברות. בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בשטח המיועד למוזיאון נחשפו מאות קברים מוסלמים. בעקבות הממצאים שנחשפו חיוו את דעתם ארכיאולוגים והמליצו שלא להמשיך ולחפור במקום, אלא לשמר את בית הקברות בתור נכס מורשת. למרות זאת, לאחר מאבק ציבורי ומשפטי אישר בג"ץ את הקמת המוזיאון. במקום נערכה חפירה ארכיאולוגית בשיטת 'סרט נע' – חפירה במשמרות, עבודה מהירה על שטח גדול ופגיעה ביכולת לתעד ולחקור את המורשת המקומית כנדרש[3]. מבית הקברות הוצאו כ-1000 שלדים. חלק מבית הקברות נפגע, אך היום עדיין אפשר לראות בו מצבות מתקופות רבות ובמגוון סגנונות. מקצת מן הקברים מזוהים בתור קברי צלבנים. תוצאות החפירה מעידות על קבורה משך כ-1000 שנה, ועל ארבע שכבות קבורה. סגנונות הקבורה והמצבות מעידים על רבגוניותה של האוכלוסייה המוסלמית הירושלמית באלף האחרון.

   

בשנים האחרונות התנועה האיסלמית מחדשת ומשפצת את הקברים שנותרו. כיוון שבמשך השנים הוזזו מצבות רבות ממקומן ונמצאו זרוקות בשטח, התנועה פועלת להצמדת מצבות וכתובות לקברים. פעולה זאת נעשית, אף שאי אפשר לדעת אם המצבות מוצמדות לקברים הנכונים.

אתגרים כלכליים ופוליטיים

במהלך המאה ה 20 הפגיעה בבית הקברות נעשתה מסיבות כלכליות עקב מיקומו בלב העסקיים הראשי של ירושלים המערבית. אינטרסים של אנשי עסקים לנצל את הקרקע לבניה כדוגמת מלון פאלאס, לצד סלילת כבישים והקמת בית ספר שנעשו לצרכי פיתוח, צמצמו את שטח בית הקברות. בשנות החמישים הוקם גן העצמאות מעל חלק משטח בית הקברות. ההחלטה לבנות את מוזיאון הסובלנות בשטח בית הקברות הוא השלב האחרון והנוכחי של מגמה קבועה זו.

בקרב קובעי המדיניות והציבור בישראל בית הקברות אינה מזוהה כאתר מורשת משמעותי בתולדות העיר, אלא כנכס נדל"ן חסר שימוש. שילוב של אינטרסים פוליטיים וכלכליים, הבורות וההתעלמות מהמורשת המקומית, הובילה לאישור בניית מוזיאון הסובלנות. בית הקברות הוא העדות המוסלמית המשמעותית ביותר במערב ירושלים ונראה שהרצון להעלים את העבר המוסלמי ממערב העיר היה גם הוא שיקול בהחלטות לבנות במקום.

אפשרויות לעתיד של בית הקברות

לאחר שחלקים רבים מבית הקברות נהרסו או כוסו, נותרה חלקה אחת, המרוכזת סביב בריכת ממילא שהפגיעה בה מועטה יחסית. החלקה שלא נפגעה בעלת פוטנציאל לשימור שיעשה באמצעות הרשויות ולא באמצעות גופים פרטיים (כדוגמת התנועה האיסלמית). חשוב שעבודות הפיתוח והבנייה בשטחים של גן העצמאות, אשר מכסה חלקים נרחבים מבית הקברות, יעשו בד בבד עם שימור העתיקות והקברים שנחשפים. כן, יש להקפיד שעבודות הפיתוח לא יהיו המשך לפגיעה שנעשתה, כמו בעבודות לבניית מוזיאון הסובלנות. תכניות עיריית ירושלים להקמת בית קפה ומרכז לציבור הוא האתגר הראשון שמחייב את העירייה להתחשב במורשת של המקום.

לדעתנו, לאחר ההרס הרב של בית הקברות, יש חשיבות לשמור ולהשקיע בחלקים שנשארו. שילוב בית הקברות במרחב העירוני של ירושלים יחזיר משהו מעברה המוסלמי של העיר לתושביה, ויחזק את כל תושבי העיר – בני כל הדתות וכל האמונות. מיקומו של בית הקברות במערב העיר יוצר הזדמנות ייחודית לתושבים הישראלים של העיר להכיר וללמוד על העבר המוסלמי המפואר של העיר ולזהות עבר זה, כחלק מהמורשת המקומית השייכת לכולנו. רצף הקבורה בו יכול להיות מקום המלמד על תולדות העיר באלף השנים האחרונות. לכן יש חשיבות לבצע שימור ושילוט נכון אשר יאפשר להציג את אחד מבתי הקברות המרתקים של ירושלים לכלל הציבור.

 

• ירושלים

בית קברות התנגדות לתכנית בנייה ממילא חזרה למעלה