תוכנית מתאר חדשה לתל שילה

19 במאי, 2014

תוכנית לבניית מרכז תיירות בשטח של 11,000 מ"ר באתר הארכיאולוגי תל שילה הוגשה בחודש מארס 2014 לוועדת התכנון והבנייה של המנהל האזרחי בגדה. העבודות החלו עוד לפני אישור התוכנית. לאחר פנייה של עמק שווה ליועץ המשפטי של המנהל האזרחי הופסקו העבודות, לא לפני שהתרענו שבכוונתנו לפנות לבג"ץ אם הן תימשכנה. קצב העבודה והיקף התוכנית מעידים על שינוי חסר תקדים באופיו של התל הארכיאולוגי ובמדיניות הישראלית לגבי ההתנחלויות באזור.

בסוף חודש מארס 2014 פרסם המנהל האזרחי תוכנית מתאר חדשה לתל שילה השוכן בצמוד להתנחלות שילה, ובין הכפרים הפלסטינים תורמוס-עיא וקריות, במרחק של כ-20 ק"מ מצפון לרמאללה. התוכנית המוצעת (מס. יוש/205/15) היא יוזמה של המועצה האזורית מטה בנימין ומתמקדת בפיתוח התיירותי של התל וסביבותיו. הפיתוח כולל את ראש התל הארכיאולוגי, מדרונות התל והשטחים מסביבו בהיקף של יותר מ-300 דונם. בתוכנית מוצע לבנות 11,000 מ"ר, שיכללו אמפיתיאטרון (עד 950 מ"ר), אולם אירועים (עד 1,000 מ"ר), מרכזי מסחר ותיירות (כ-3,000 מ"ר), מלונית (עד 4,800 מ"ר) וחניונים ל-5,000 מבקרים. למרות שאין בידנו מידע על היקף ההשקעה, ללא ספק מדובר במיליונים רבים, ובאתר שאינו נמנה עם האתרים הפופולריים.

תוכנית בסדר גודל כזה כמעט אינה מוכרת מאתרים ארכיאולוגיים בשטח ישראל, כל שכן בשטחי הגדה המערבית. ברוב המקרים הבנייה בגנים ארכיאולוגיים היא בהיקף של כמה עשרות עד כמה מאות מטרים להקמת חנות מזכרות, מזנון ומשרד. בתל שילה חלק מהמבנים המוצעים אין להם תקדים בבנייה בגנים ארכיאולוגיים. כך למשל אין מקרים שבהם הרשויות בונות בית מלון, אמפיתיאטרון, שטחי מסחר בהיקפים כאלו, פינת חי (300 מ"ר), מפעל ועוד.

משמעות פוליטית

כבר כיום האתר הארכיאולוגי נמצא בשטח ההתנחלות והכניסה אליו אסורה לפלסטינים. זאת למרות שחלק מהאדמות שייכות לתושבי הכפר הפלסטיני קריות. מבחינת המתנחלים והרשויות הישראליות, הפיכת תל שילה לאתר תיירות מרכזי נועדה להדגיש את הקשר ההיסטורי של עם ישראל לאזור, ליצור מוקד משיכה למבקרים וענף פרנסה למתנחלים. גם אם המתנחלים הם מיעוט בשטח, תנועת המבקרים והרגשת השייכות ההיסטורית לאתר תהווה אמצעי לחיזוק משמעותי של ההתנחלויות באזור.

שרידי האתר ואופן הצגתו

כאשר בוחנים את השרידים הארכיאולוגיים, אפשר לראות שזהו אתר רב שכבתי. שכבת היישוב הראשונה שבו מתוארכת לתקופה הברונזה התיכונה II ב' (המאות ה-16-18 לפנה"ס), וממשיכה עם הפסקות עד המאה ה-20 – אז היה השטח חלק מן הכפר הפלסטיני קריות. רבים מן השרידים באתר הם מן התקופה הביזנטית ומן התקופה המוסלמית הקדומה, התקופות שהותירו את החותם העיקרי באתר. אך הסיפור המרכזי המועבר למבקר במקום (באמצעות הדרכה מקומית, שלטים, סרט ופיתוח מוקדי עניין ארכיאולוגיים) מדגיש את זיהוי המקום עם שילה המקראית ומקום המשכן של בני ישראל, זאת למרות שאי אפשר לדעת אם והיכן היה המשכן. במקביל להדגשת התכנים המקראיים/יהודיים, מבטל הסיור את הקשר ההיסטורי של תושבי האזור הפלסטינים לאתר העתיקות ומתעלם מן המשמעות של השרידים כחלק מעברם ומורשתם.

פגיעה בעתיקות

מעבר למשמעות הפוליטית של הבנייה בתל שילה, התוכנית המוצעת כוללת בנייה בלב התל עצמו – דבר שלא נעשה באתרים ארכיאולוגיים בישראל ומנוגד לתפיסה הבסיסית של אנשי מקצוע: לא בונים באתר רב שכבתי.[1] השטח הרחב המיועד לבנייה, קרבת הבנייה ללב האתר, הבנייה המאסיבית על גבי העתיקות והריסתן – כל אלה משמעותם נזק בלתי הפיך לאתר הארכיאולוגי. למרות שהתוכנית בתל שילה היא קיצונית בהיקפה, אנשי הארכיאולוגיה של המנהל האזרחי אינם מתנגדים לה.

בנייה שהחלה עוד לפני אישור התוכנית

במהלך חודש אפריל החלו באתר עבודות תשתית על פי התוכנית החדשה, למרות שעדיין לא התקיים דיון בנושא והתוכנית לא אושרה. עמק שווה פנה למנהל האזרחי בדרישה להפסיק את העבודות עד לקבלת תוקף חוקי לתוכנית. בתשובה לפנייתנו נענינו שהעבודות נעשות על פי חוק ועל פי התוכנית שאושרה בשנת 1992. לאחר חליפת מכתבים, שכללה התראה לפני פנייה לבג"ץ, התקבלה תשובה מהמנהל האזרחי, האומרת שהמועצה האזורית מטה בנימין החליטה להפסיק את העבודות ולהחזיר את המצב לקדמותו.

להבנתנו העבודות הופסקו מכיוון שהם נעשו שלא כחוק, ורק לאחר שאנשי המנהל האזרחי והמועצה האזורית הבינו שהשלב הבא יהיה פנייה לבג"ץ הם החליטו לעצור את העבודות ולהבטיח שהמצב יחזור לקדמותו. התנהלות זו, של התעלמות מהחוק עד לרגע לפני תביעה משפטית, היא מדאיגה בכל מערכת של מנהל תקין ומעלה את השאלה אם האתר 'תל שילה' נמצא בידיים הנכונות.

סיכום ופעולות לעתיד

בימים אלו הוגשה התנגדות של עמק שווה, יחד עם תושבי הכפר קריות, במטרה למנוע את התוכנית המוצעת. עיקרי הטענות מבוססות על פגיעה באתר, על חובתו של המנהל האזרחי לאפשר לתושבי הסביבה גישה לאתר המורשת המרכזי שבאזורם ועל העובדה שבשטח האתר יש מסגדים, שהתוכנית תיצור מצב בלתי הפיך שימנע כל שימוש בהם (אמנם כיום לא מתפללים כבר במסגדים, אך זהו עניין עקרוני).

התוכנית בתל שילה היא פוליטית ומטרתה חיזוק ההתנחלויות. במאבק בהליך התכנוני מהווה הלחץ הציבורי והמדיני גורם מרכזי ובעל משקל רב.

לקריאת דו"ח  עמק שווה על תל שילה (חירבת סילון)  לחצו כאן


[1] כך למשל בסוף שנות התשעים יצאה הקהילה הארכיאולוגית נגד תוכנית הבנייה בתל רומיידה שבחברון, מכיוון שזהו אתר ארכיאולוגי. הביקורת נגד הבנייה נשמעה מפי ארכיאולוגים בעלי דעות פוליטיות שונות.


חזרה למעלה