עדכון: תנופת פיתוח חסרת תקדים באגן ההיסטורי של ירושלים

7 בדצמבר, 2017

להורדת קובץ PDF:  עדכון חצי שנתי – תנופת פיתוח חסרת תקדים באגן ההיסטורי של ירושלים

 

הרכבל לעיר העתיקה

 

בישיבת הממשלה ממאי 2017 הוחלט לאשר את הקמתו של רכבל תיירותי בתוואי שבין מערב העיר לבין סילואן/עיר דוד ואזור הכותל. בשלב הראשון הקצתה הממשלה כ 15 מיליון שקל לקידום תוכנית הרכבל עד קבלת אישור בניה. הרכבל עתיד לצאת משכונת בקעה במערב ירושלים, לעבור בהר ציון ולהמשיך לתחנה סופית בכניסה לכפר סילואן, במרכז קדם שעתיד להיבנות שם (מס' 2 במפה). ניכר שהממשלה, נחושה לקדם את תוכנית הרכבל. לאחרונה היא הוצגה לתושבי השכונות המערביות של ירושלים במטרה לזכות בתמיכתם. הרכבל ממותג ככלי תחבורה אקולוגי כדי לקרוץ לקהלים מבוססים, שוחרי הגנה על הסביבה.

ממשלת ישראל מתכוונת לקדם את בניית הרכבל בתהליך תכנון מהיר המכונה תוכנית תשתית לאומית (תת"ל). מדובר בהליך תכנוני שמופעל במיזמי פיתוח שהממשלה מגדירה כבעלי עדיפות ציבורית. לרוב מדובר בסלילת כבישים, קווי רכבת, תשתיות חשמל וכד'. פרויקטים המסווגים ככאלה נדונים בוועדה לתשתיות לאומיות. פרויקט תשתית לאומית עובר הליך אישור מזורז בוועדות התכנון ומקבל עדיפות על פני תוכניות אחרות. פרק הזמן של הדיונים בוועדות כולל הגשת התנגדות לפרויקט מתקצר. אם, לדוגמא, תהליך אישור בניית 'בית הליבה' בעיר העתיקה או בניית 'מתחם קדם' בסילואן נמשך כשבע-שמונה שנים, אישור בניית הרכבל ימשך, להערכתנו, מחצית מהזמן.

למרות ההחלטה לקדם את הרכבל בהליך תכנון מהיר, כרגע המכשולים העיקריים העומדים בפני הקמתו הם העדר תקציב ממשלתי (15 המיליון שאושרו הם חלק קטן מאד מהעלות הכוללת של הפרויקט) והעובדה שמתחם קדם, שאמור להיות התחנה הסופית של הרכבל, טרם נבנה. נכון למועד כתיבת שורות אלו, מתחם קדם לא קיבל היתר בניה. היתר זה תלוי בין השאר בסיום החפירות הארכיאולוגיות ובאישור סופי מרשות העתיקות ועריית ירושלים.

 

מרכז דוידסון

 

מרכז דוידסון הוא פארק ארכיאולוגי הנמצא מדרום להר הבית/חרם א-שריף (מס' 6 במפה). האתר נמצא באחריות החברה הממשלתית לפיתוח הרובע היהודי. עמותת אלע"ד ומדינת ישראל נמצאות במאבק משפטי על ניהול האתר. לאחרונה פורסם בעיתון הארץ דיווח על הסכם בין המדינה לעמותת אלע"ד שיאפשר את תפעול האתר על ידי העמותה. מלבד הפרסום בעיתון אין בידינו מידע על הסכם בין המדינה לאלע"ד. להערכתנו, המדינה לא תאפשר תפעול מלא של האתר על ידי אלע"ד. נראה שחלקים ממנו יישארו בניהול ישיר של החברה לפיתוח הרובע היהודי וחלקים אחרים יעברו לידי אלע"ד.

ניהול חלקי של מרכז דוידסון הוא הישג חשוב לאלע"ד. הוא יאפשר לעמותה להתרחב לתוך העיר העתיקה ולהשיג דריסת רגל בצמוד לרחבת הכותל המערבי והר הבית/חרם א-שריף. יצירת קשר פיזי ושיווקי בין "מרכז דוידסון" ל"עיר דוד", תוביל לעליה בכמות המבקרים וחיזוק אחיזתה במרחב. כבר כיום ישנה מנהרה המחברת בין חפירות חניון גבעתי (מס' 2 במפה) למרכז דוידסון. להערכתנו, בעתיד יתכנו חיבורים נוספים עם אזורים אחרים בדוידסון, כמו למשל עם שביל המקוואות שמשחזר את מסלול עולי הרגל היהודים למקדש, ונחנך בפברואר 2017, על ידי השר אלקין.

 

בית הליבה

 

בנייתו של 'בית הליבה' (מס' 8 במפה) החל לאחרונה ברחבת הכותל עבור הקרן למורשת הכותל . הבניין אמור להיות בן שלוש קומות ויהיה הבניין הראשון שוועדות התכנון אישרו ברחבת הכותל מאז הקמתה על ידי ישראל, בשנת 1967, על גבי שכונת המוגרבים. הליך אישורה של תוכנית הבנייה ארך כשמונה שנים וכלל התנגדויות רבות של תושבים, ארכאולוגים, מתכננים וגם של עמק שווה. לכאורה מדובר במבנה שלא ישפיע בצורה מהותית על הסטטוס קוו בעיר העתיקה, בעיקר מכוון שהוא ממוקם בין רחבת הכותל המערבי לרובע היהודי. לאחר אישור בניית בית הליבה בוועדות התכנון, יהיה קל יותר לאשר מבנים נוספים, אם בעיר העתיקה ואם מסביב לחומות. למשל, תקדים בנייתו של בית הליבה יכול לסייע לקידום בנייתם של הרכבל ו"מרכז קדם".

 

חפירות תחת רחבת הכותל המערבי

 

בחודש אוקטובר 2017 התפרסמו בתקשורת ידיעות על גילוי תיאטרון מהתקופה הרומית מתחת לרחבת הכותל המערבי (מס' 9 במפה). החפירה הארכיאולוגית נעשתה בקצה הצפוני-מזרחי של הכותל המערבי, מתחת למקום המכונה קשת וילסון. חפירה זו, כמו חפירות אחרות הנעשות במימון הקרן למורשת הכותל המערבי, נעשתה במטרה להרחיב את החללים התת קרקעיים של מנהרות הכותל המערבי (מס' 10 במפה).

בשנים 2009 ו 2010 התקיימו דיונים בין רשות העתיקות והקרן למורשת הכותל המערבי במטרה לגבש תוכנית לחפירת מפלס תת קרקעי תחת כל רחבת הכותל המערבי. הוסכם שהחפירה תתבצע בשלבים ובמשך שנים רבות. בפרסום עמק שווה "התכנון הכללי לחפירת כל רחבת הכותל – חושך בקצה המנהרה", המבוסס על מידע שהגיע לידינו מרשות העתיקות והקרן למורשת הכותל, יש התייחסות לפרויקט זה ולשלבים השונים בדרך להשלמתו. מדובר בפרויקט לאומי שממשלת ישראל ומשרד ראש הממשלה תומכים ומקדמים אותו.

להבנתנו, החפירה המצומצמת שנעשית מתחת לקשת וילסון היא חפירה אחת, שלאחריה יבואו  עוד חפירות, שהן חלק מתוכנית רחבה לחפור באיטיות מפלס תת קרקעי תחת רחבת הכותל המערבי.

 

סיכום: תוכנית שלם קורמת עור וגידים

 

לכאורה, כל פרויקט המתואר במסמך זה עומד בפני עצמו. כך למשל, הרכבל נתפס כפרויקט תחבורתי-תיירותי של הממשלה, מרכז דוידסון הוא מאבק פנים ישראלי בין עמותת אלע"ד לממשלה, בית הליבה הוא פרויקט בנייה של הקרן למורשת הכותל המערבי, והחפירות מתחת לרחבת הכותל נעשות בצעדים מדודים, נגיסות שמונחות לכאורה ע"י התשוקה לחשוף את עברו של המתחם העתיק ביותר בירושלים. מבט חד יותר מראה שכל פרויקט קשור לאחר. כך למשל תקדים בניית בית הליבה עתיד להקל על בניית מבנים נוספים בעיר העתיקה וסביבותיה, החללים התת קרקעיים עתידים להתחבר למתחם ארכיאולוגי אחד גדול, והרכבל אמור להזרים מאות מבקרים ביום לעיר העתיקה, במסלול עילי, שיתמקד בהיסטוריה היהודית של העיר ובכך ישנה את פני העיר העתיקה מבחינה אדריכלית, תיירותית ותודעתית. נראה שעבודת העמותות והגופים השונים, במקומות שונים באגן ההיסטורי, מונחית ע"י תוכנית עבודה רחבה – תוכנית שלם שהוצגה בישיבת הממשלה במאי 2017 ומציגה מרחב ארכיאולוגי-תיירותי מעל ומתחת לפני הקרקע, מהכפר סילואן ועוד רחבת הכותל, עם חיבור למנהרות הכותל המערבי שתחת הרובע המוסלמי. המטרה היא לשנות את פני העיר העתיקה וליצור בה מרחב חדש – נרטיבי ופיזי –  שנשלט לחלוטין על ידי ישראל ומדיר את כל מי ומה שסותר את תחושת הבעלות הלאומית והדתית של ישראלים על  ירושלים כולה, ולמשך זמן בלתי מוגבל – נצח נצחים.

 

©  עמק שווה, דצמבר 2017

• תקשורת

בית הליבה העיר העתיקה ירושלים העתיקה מרכז דוידסון עמותת אלעד