גיא בן הינום – עצים וערוגות במאבק הפוליטי על מזרח ירושלים

11 באוקטובר, 2021

הקדמה

מסמך זה עוסק בתהליכים לפיתוח התיירות המתרחשים בשנים האחרונות בגיא בן הינום ומשמשים את הרשויות הישראליות ועמותת הימין אלע"ד להרחבת שליטתן באגן ההיסטורי בירושלים וכפועל יוצא לדחיקת הפלסטינים. בצד הפיתוח הפיזי ניכרת השקעה רבה בקידום נרטיב היסטורי המחזק את הקשר של עם ישראל לאזור.

 

גיא בן הינום נמצא בין מערב ירושלים למזרחה. חלקו המערבי נמצא בישראל, חלק ממנו הוא שטח הפקר, וחלקו המזרחי בשטחים. בחלקו הפלסטיני הוא גובל מדרום לשכונות אבו תור, מצפון-מזרח לשכונות ואדי חילווה וואדי רבבה, שהן חלק מסילואן, ובדרום-מזרח לשכונת אל-בוסתן (ראו מפה 1).

 

 להורדת הנייר כקובץ PDF לחצו כאן

גיא בן הינום הוא חלק מהגן הלאומי סובב חומות ירושלים, ובשנים האחרונות נצפית תנופה חסרת תקדים של פיתוח התיירות בו. בעבר פרסמנו כמה עדכונים על התוכניות והשינויים במקום, כדוגמת הרכבל והגשר התלוי. בשנת 2018 הוציאה עיריית ירושלים צווי גינון על שטחים נרחבים בו, ובכך קיבלה אחריות לעבד ולפתח אותם. בשנת 2019 עמותת אלע"ד פתחה בשטח בית קפה הנקרא בית בגיא. בית הקפה נמצא בפאתי שכונת אבו תור ואינו מושך מבקרים רבים, אולם עמותת אלע"ד מקדמת בו אירועים, חתונות והופעות.

 

 

פוליטיזציה של עצים וערוגות

במהלך השנים 2020–2021 כחלק ממיזם המציע התנסות בחקלאות קדומה רשות הטבע והגנים (רט"ג) ועמותת אלע"ד החלו לפתח שטחי חקלאות בגיא – לרבות בשטחים שהעירייה הוציאה עליהם צווי גינון – והם מציעים למבקרים אפשרות לעבד ערוגות, לדרוך ענבים, לסתת באבן, להכין שמן זית וכד'. מרכז המבקרים של החקלאות הקדומה נמצא בלב הגיא, מתחת לבית הקפה של עמותת אלע"ד. במחצית השנייה של שנת 2021 גודר המרכז ובכניסה אליו הוצבו שערים. הגדר והשערים מסמנים לציבור מי למעשה בעל הבית. בתשובה לפנייה של ארגון עמק שווה לשאלה מדוע גודרו ונסגרו השטחים הציבוריים של הגן הלאומי השיבה רט"ג שהשטח פתוח לכול בשעות הפעילות ונסגר רק בשעות שאין פעילות. בצד מרכז המבקרים יש פיתוח כולל של האזור – בניית טרסות ושיקום הנוף, מהתוואי הצמוד למרכז החקלאות הקדומה ועד לבית הקברות היהודי סמבוסקי בפאתי סילואן בשכונת ואדי רבבה.

 

 

בהסכם שנחתם בין עמותת אלע"ד לרט"ג נקבע שהעמותה תשקיע חמישה מיליון שקלים בפיתוח העמק ובתמורה תקבל את הזכות לתפעל את מתחם החקלאות הקדומה. בכך רט"ג העבירה את הזכויות על השטח לידי העמותה. אלע"ד משקיעה מיליוני שקלים במיזם, ובתמורה היא מקבלת זכויות בשטחים פתוחים רחבים (לפי חישוב של עמק שווה השטח בגיא בן הינום שאינו מיושב הוא כ-120 דונם). בביקורים של אנשי עמק שווה ועיתונאים במתחם החקלאות הקדומה נכחו במקום עובדי עמותת אלע"ד, ולא נראו אנשי רט"ג.

 

בדרום גיא בן הינום ישנם קברים מפוארים חצובים בסלע המתוארכים לתקופת בית שני (המאה הראשונה לפני הספירה – המאה הראשונה לספירה) ואתרי עתיקות כדוגמת קברים מהתקופה הרומית ומהתקופה הביזנטית (מאות 2 – 7)), ובית העצמות, המזוהה עם מתחם קבורה מהתקופה הצלבנית–ממלוכית (מאות 12–16. ההנחה היא שבעתיד מסלול התיירות יכלול ביקור גם באתרים אלו, או באחדים מהם.

 

  

השינויים באזור זה בשנים האחרונות מאפשרים לעמותת אלע"ד לחלוש על שטחים המחברים בין מערב ירושלים למזרחה ומסתיימים בשני מקומות אסטרטגיים מבחינתה. כאמור, מסלול הפיתוח מגיע בצפון-מזרח עד לבית הקברות היהודי סמבוסקי, ואחריו ישנה ירידה לאתר התיירות עיר דוד, המופעל גם הוא על ידי עמותת אלע"ד. העמק בקצהו המזרחי גובל בשכונת אל-בוסתן ועתיד להשתלב עם התוכנית העירונית להפוך את השכונה, או לפחות חלק ניכר ממנה, לגן המדמה את גן המלך המקראי.

 

ההצגה של המורשת והמסורת

במשך עשרות שנים תושבי השכונות אבו תור וסילואן נהגו לעבד את שטחי החקלאות בעמק. המיזם החדש של החקלאות הקדומה מבטל את עבודת החקלאות על ידי התושבים המקומיים ומעביר את היוזמה לעמותת אלע"ד. כך החקלאות הפלסטינית המסורתית הוחלפה במיזם תיירותי המדמה שיטות חקלאות קדומות, והפלסטינים הוחלפו במתנחלים. הביקור החווייתי וההתנסות בעבודת האדמה מזמנים תהליך של בניית נרטיב היסטורי למקום. מבחינה מסורתית העמק מזוהה עם הפולחן לאל המולך – פולחן אדם המוזכר במקרא – ומבחינה ארכיאולוגית הוא חלק מהשטח שהקיף את ירושלים ולכל אורך ההיסטוריה שימש בני עדות ודתות שונות בעיקר לקבורה. ואולם הנרטיב העיקרי שאנשי רט"ג ואלע"ד מדגישים בעמק הוא הסיפור המקראי המזמין לדמיין את אברהם אבינו פוסע בדרכו לעקדת יצחק בהר המוריה (המזוהה עם מתחם הר הבית, ח'ראם א-שריף). עצי הזית והטרסות מדמים נוף קדומים תנ"כי ונועדו לגרום למבקר להרגיש כאילו הוא הולך בחלקת אדמה בת אלפי שנים שהשתייכה לאבותיו. ואילו הפלסטינים החיים בסביבה היום, אינם מוזכרים ואינם נראים. אפילו את המסורת החקלאית המזוהה עם אורח חייהם ניכסו הרשויות הישראליות ועמותת אלע"ד.

 

 

רצף אחד של אתרי תיירות כחלק מתוכנית שלם

פיתוח התיירות באגן העיר העתיקה מבוסס על הרצון להרחיב את מסלולי התיירות מעבר לעיר העתיקה ולאתר עיר דוד. תהליך זה התחיל לפני שני עשורים לפחות, אולם הוא מואץ בשנים האחרונות, בעיקר עם החלטת הממשלה על תוכנית שלם, שמטרתה יצירת רצף של אתרי תיירות בין העיר העתיקה לאתרים מסביב. יצירת טבעת היקפית תיירותית נועדה לא רק להרחבת שטחי ההתנחלות, אלא גם ליצירת מרחב של אתרים יהודיים רבים ככל האפשר סביב הר הבית, חרם א-שריף, וכך בידודו (ככל האפשר) מהשכונות הפלסטיניות סביבו ומההקשר ההיסטורי שלו באלף ושלוש מאות שנות שלטון מוסלמי בעיר.

המסלול המקוצר מתחיל בביקור בעיר דוד ונמשך לרחבת הכותל המערבי והעיר העתיקה. המסלול הרחב יותר כולל את גיא בין הינום, כחלק מנוף קדומים מדומיין, מסלולי הליכה לעיר דוד, וביקור בקברי בית שני הנמצאים בשטח. הסיורים שעמותת אלע"ד מציעה מתמקדים בסיפורי האבות, המקרא וכמובן בית שני. בגיא בן הינום מודגשים נוף הקדומים וסיפורי האבות, בעיר דוד מסופר סיפורו של דוד המלך, והאתרים מוצגים כחלק ממסלול העלייה של יהודים לבית המקדש בימי בית שני. מִצָפון לשכונת אל-בוסתן נמצא השטח הפתוח של נחל קדרון. בשטח זה נמצאים מבני קבר מפוארים מימי בית שני – יד אבשלום, קבר בני חזיר וקבר זכריה.

 

סיכום והמלצות

הפעילות התיירותית-התנחלותית בגיא בן הינום מזכירה את הדפוס המוכר של שיתוף הפעולה בין הרשויות הישראליות לעמותת אלע"ד. המיזמים המשותפים מאפשרים שליטה על שטחים נרחבים באמתלה של פיתוח תיירות לטובת הציבור. כמו בעיר דוד ובמקומות אחרים במזרח ירושלים, היוזמות הבודדות – כדוגמת בית קפה, מתחם החקלאות הקדומה, הרכבל ועוד – יוצרות יחד שטחים רחבים העוברים לידי עמותת אלע"ד או משרתים את מטרותיה. בהקשר זה, למרות היעדר אוכלוסייה בגיא בן הינום, יש לראות את הפעילות בו כחלק בלתי נפרד מהמאבק על אגן העיר העתיקה של ירושלים  וכאמצעי לדחוק את הפלסטינים ממרחב זה.

לסיכום אנו מבקשים להדגיש כמה נקודות:

1. כמעט תמיד לפיתוח במזרח ירושלים יש מטרות פוליטיות. יש לראות בנעשה בגיא בן הינום חלק מהתוכנית הגדולה לשנות את האופי והנוף של אגן העיר העתיקה וחלק בלתי נפרד ממפעל ההתנחלויות של מזרח ירושלים בכלל ואזור האגן ההיסטורי בפרט.
2. עצירת הפיתוח הדורסני של סביבות העיר העתיקה חיונית לשם שמירה על ירושלים כעיר רב תרבותית ובאופן עקיף לשם שמירה על הסטטוס קוו במקומות הקדושים.
3. המחאה כנגד התרחבות האחיזה שך המתנחלים בשטחים הפתוחים ובאזורי התיירות כדוגמת גיא בן הינום היא חלק מנסיונם של תושבי סילואן ושכונות הסביבה לשמור על אופי השכונות שלהם. לדעתנו יש לראות במאבק הפוליטי על מזרח ירושלים בכלל והאגן ההיסטורי בפרט מאבק אחד רחב, הכולל ניסיון לגירוש תושבים מבתיהם, השתלטות על שטחים ויצירת נרטיב היסטורי התואם הסיפור היהודי-ישראלי.  

3. 

 

 

• העיר המזרחית
• פרסומים