הודעה לעיתונות – החלטת בג"ץ בעניין תל שילה
19 בפברואר, 2017היזמים נדרשים למסור מידע תכנוני בסיסי לבית המשפט, ובאתר יש להציג לציבור את כל התקופות שהתקיימו בו
בדיון שהתקיים ביום רביעי, ה 15 לפברואר, בפני השופטים רובינשטין, סולברג וברק-ארז, בעניין הבניה באתר תל שילה שבגדה המערבית, נקבע שיזמי התוכנית, מועצה אזורית מטה בנימין ועמותת משכן שילה, צריכים להציג לבית המשפט תוכנית שתראה את מיקום המבנים שברצונם להקים בתוך האתר. בנוסף, עליהם להציג דוגמאות של אתרים אחרים שיראו שהבנייה לצרכי תיירות בתל שילה אינה חריגה. כיוון שאין אף אתר בארץ שיש בו בנייה כה רבה לצרכים מסחריים ותיירותיים, יהיה ליזמים קשה להציג דוגמאות כאלו. מדאיג שבגדה המערבית בנייה בהיקפים גדולים כל כך, בשטח אתר עתיקות, מאושרת ע"י ועדות התכנון וקמ"ט ארכאולוגיה, ונבלמת רק בהתערבות בג"ץ.
עוד נקבע שתל שילה צריך להיות נגיש לביקורי כל העמים והדתות, ושהצגת הממצאים שבו לציבור תכלול את כל השכבות והתקופות. לכאורה זוהי החלטה מובנת מאליה, אולם לדעתנו המובן מאליו נשחק בשנים האחרונות בירושלים ובגדה, ולכן להחלטה זו יוכלו להיות השלכות על הנעשה באתרי עתיקות בגדה וירושלים.
בדיון בבג"ץ הכריעו השופטים שבנייה בהיקף של 11,000 מ"ר של מבנים (אולם אירועים, אולם כינוסים, מלון ואמפיתיאטרון, רפת ועוד) היא חריגה. השופטים חייבו את היזמים לסמן על מפת האתר את מיקום המבנים בתוך האתר הארכאולוגי. לאחר שבמהלך הדיון התקשו המתנחלים להציג דוגמאות לבניה בהיקף כזה באתרים אחרים בארץ, בקשו השופטים שהדוגמאות יוצגו בכתב בעוד חודש. לדעתנו, העובדה שתוכנית בנייה בהיקף כזה אושרה במוסדות התכנון וע"י קמט ארכאולוגיה, מבלי שעד כה נדרש מהיזמים למקם את המבנים המבוקשים על גבי מפה, מעידה על חוסר מקצועיות ועל כך שהגנה על אתרי עתיקות אינה הדבר העיקרי שעומד לנגד קמ"ט ארכאולוגיה ומוסדות התכנון בגדה. בג"צ החליט שידון שוב בעתירה לאחר שהיזמים יציגו תוכנית מדויקת של מיקום המבנים. לרוב בית המשפט העליון לא נוטה להתערב בהחלטות גופי תכנון סטטוטוריים, אבל במהלך הדיון נראה שגם השופטים הבחינו בבניה הלא מרוסנת והחריגה, שמועצת מטה בנימין מבקשת לקדם בשילה.
בנוסף, קבע בית המשפט ש"על האתר להיות נגיש לכל מבקר, יהודי, נוצרי, מוסלמי ואחר, וכן כי צריכות להיות מוצגות בו תרבויות שונות שמצאו ביטוי בהיסטוריה, וכנמסר הדבר מיוצג במיצגים הקיימים, אשר בודאי יזכו לעדכון מתמיד כראוי."
למרות שלכאורה מדובר בקביעה מובנת מאליה, אמירה זו של השופטים היא הפעם הראשונה שבג"ץ עוסק בסוגיה של הצגת אתרי עתיקות ונגישותם לציבורים שונים. העקרונות הבסיסיים שבג"צ קבע כאן הם רלוונטיים, לדעתנו, לאתרי עתיקות בגדה המערבית ובתוך ישראל. יתכן שבכך בג"ץ פותח פתח לשאלת הגישה לאתרי עתיקות אחרים כדוגמת סוסיא, עיר דוד ועוד אתרי עתיקות בתוך התנחלויות. בקביעתם זו השופטים יצאו מנקודת הנחה שאתר עתיקות מציג את מה שנחשף בו, אולם מניסיוננו, ישנם מקרים רבים מדי בהם נרטיב מסוים מאפיל על הממצא שנחשף. במובן הזה, תל שילה הוא רק דוגמא אחת מיני רבות, שהולכות ומתרבות במקומותינו.
לקריאת ההחלטה: http://elyon1.court.gov.il/files/15/250/065/T15/15065250.T15.htm
למידע על העתירה: שכבות של אי חוקיות בתל שילה שמצפון לרמאללה
