בג"ץ למדינה: מדוע פרוייקט הרכבל נדון בוועדה לתשתיות לאומיות?
27 ביולי, 2020אחרי הדיון בבג"ץ דורשים שופטי בג"ץ מהמדינה להסביר מה התשתית העובדתית שעליה נסמכה הוועדה לתשתיות לאומיות כאשר דנה בפרוייקט הרכבל כפרוייקט תחבורתי – תיירותי
לאחר הדיון בבג"ץ בנוגע לעתירות נגד הרכבל לעיר העתיקה מבקשים שופטי בג"ץ הבהרות מהמדינה לגבי התשתית העובדתית שאפשרה לוועדה לתשתיות לאומיות לדון ברכבל.
הוועדה לתשתיות לאומיות היא הצינור המהיר של המדינה לאשר פרוייקטים לתשתיות לאומיות כגון כבישים, מסילות וכד' תוך צמצום היכולת של האזרחים להגיש התנגדויות. האפשרות היחידה של האזרחים להביע את התנגדותם היא באמצעות השגה אשר נבחנת על ידי חוקר מקצועי שממנה הוועדה.
בהחלטה כותב בית המשפט: "המשיבים יגישו השלמת טיעון ובה יתייחסו לשאלה מהי התשתית העובדתית שעליה נסמכה הוועדה לתשתיות לאומיות לצורך בחינת היותו של פרוייקט הרכבל – כפי שהוא משתקף בתכנית תשתית לאומית 86 – תשתית תחבורה שיש בה כדי לקדם מוקד משיכה תיירותי" וזאת לצד "יכולתו לתרום תרומה ממשית לתיירות באזור" כדרישת סעיף 76ב1". את הטיעונים נדרשת המדינה להשיב עד ה 15.9.20.
תגובת עמק שווה: עוד בשלבים מוקדמים של הדיונים בוועדה לתשתיות לאומיות הצביע חלק גדול מהמתנגדים לפרוייקט על העובדה שלוועדה אין סמכות לדון בו. אנחנו שמחים שעובדה זו לא חמקה מעיני השופטים כפי שחמקה מעיניו של חוקר הות"ל.
אף שהעתירות התייחסו לכך, גם במהלך הדיון לא ידעו נציגי המדינה לענות על השאלה מה הופך את הרכבל למקדם תיירות, ולא בכדי. הרכבל אינו פרוייקט תיירותי, אלא פרוייקט פוגעני שיפגע בירושלים ונופיה ומאמינים שגם לאחר הארכה שניתנה לה, לא תצליח המדינה לעמוד במשימה מאחר ואין שום תשתית עובדתית שתקבע אחרת.