"אגן העיר העתיקה בידינו?" 

24 במרץ, 2022

השתלטות הימין על האגן ההיסטורי באמצעות הגן הלאומי, ארכיאולוגיה ופיתוח תיירותי

 

בשנים האחרונות אנו עדים לתהליכים מואצים של השתלטות גופי ימין, בגיבוי ממשלתי על שטחים נרחבים באגן העיר העתיקה. ארגונים אלו עושים שימוש ציני בערכי טבע ומורשת על מנת לבצע שינויים בזהות האגן ההיסטורי. עמותת אלע"ד, שמנהלת את האתר הארכיאולוגי עיר דוד מזה שנים, פועלת במודל המשלב שיטות של התנחלות "קלאסית" בבתים של פלסטינים לצד קידום פרויקטים ארכיאולוגיים-תיירותיים המדגישים את ההיסטוריה היהודית במטרה לחבר בין עבר והווה ולקדם את רעיון  "הזכות על הארץ".

השימוש באתרי מורשת משרת מטרה זו בשני אופנים: מחד הוא משנה את מהות המקום ומדגיש את חשיבות העבר (היהודי) על פני ההווה (הפלסטיני) אך גם  מביא קהל יהודי גדול שבעצם נוכחותו במרחב משנה את אופיו ושוחק את ההפרדה בין מזרח העיר ומערבה.

להורדת הנייר כקובץ PDF לחצו כאן

לאחרונה אנו עדים לפיתוח מואץ של שטחים מדרום לעיר העתיקה על ידי רשות הטבע והגנים בשיתוף עם אלע"ד בעיקר בשטחים הירוקים בגיא בן הינום. חלקם בבעלות פלסטינית פרטית, חלקם אדמות מדינה וחלקם נלקחו באמצעות החוק לנכסי נפקדים ובאמצעות צווי גינון (אמצעי חוקי שיש בידי רשויות מקומיות כדי להשתמש בחלקות מוזנחות, שלא נעשה בהן שימוש לטובת הציבור). השתלטות זו מתווספת לשורה של פרוייקטים באיזור החל מתכניות הרכבל והגשר התלוי וכלה ב"בית בגיא", בית קפה ואתר אירועים בהנהלת עמותת אלע"ד במדרון אבו תור.

באוגוסט 2021 נפתחה החווה החקלאית של עמותת אלע"ד בגיא בן הינום – שמטרתה להוות אטרקציה תיירותית שעיקרה הדגמת שיטות חקלאות ״תנ״כיות״. החווה חולשת על  כל חלקו המזרחי של גיא בן הינום. לקיחת האדמות מבעליהן ונוכחות אלע"ד ורט"ג, למעשה מדירה את התושבים הפלסטינים מהשכונות סילוואן ואבו תור ממרחב שהיווה שטח ציבורי מרכזי במשך דורות. בנוסף לעמותות המתנחלים הפרוייקטים מקודמים בשיתוף פעולה של כל הרשויות הרלוונטיות: משרד לירושלים ומורשת, הרשות לפיתוח ירושלים, רשות הטבע והגנים ועיריית ירושלים.

בחודשים האחרונים עלתה גם התכנית להרחבת הגן הלאומי סובב חומות העיר העתיקה אל תוך הר הזיתים ולאיזורים נוספים באיזור גיא בן הינום ואבו תור (מפה בתחתית הנייר). מכתב התגובה מכנסיות מרכזיות בהר הזיתים בחודש שעבר משקף את ההבנה שהרשויות והמתנחלים עושים שימוש לעומתי ופוליטי בגן הלאומי 'סובב חומות העיר העתיקה' ומטרת ההרחבה היא למעשה דחיקה של  קהילות, מוסדות ודתות לא יהודיים מהאגן ההיסטורי תוך יצירה של מסלולי תיירות המספרים באופן כמעט בלעדי סיפור יהודי-לאומי. התוצאה הסופית תהיה יצירת מובלעות קטנות של מוסדות ואתרים לא יהודיים והרס אופיו ההיסטורי של אגן העיר העתיקה של ירושלים כמרחב רב תרבותי הקדוש לשלוש הדתות. קיבוע זהות תרבותית ודתית יהודית יתמוך בתביעותיה של ישראל לריבונות בלעדית על ירושלים ותמנע כל ניסיון עתידי להגיע לפיתרון מדיני בין ישראל והפלסטינים.

 

רקע

מאחורי הכרזתו של הגן הלאומי 'סובב חומות ירושלים' בשנות השבעים עמד הרצון והצורך לשמור על הרצועה המקיפה את העיר העתיקה מפני פיתוח ובנייה באמצעות רצועה ירוקה סביב לחומות. רעיון זה עלה כבר בתחילתו של המנדט הבריטי, אך מימושו בפועל התרחש רק תחת שלטון ישראל. כשלושה חודשים וחצי לאחר המלחמה כבר אושרה הקמתו של הגן הלאומי בוועדת שרים מיוחדת לנושא וב-1974 הוכרז באופן רשמי הגן הלאומי 'סובב חומות' ובו בשטח של 1,100 דונם.

לצד ההגיון והחשיבות לשמר את העתיקות והנופים הקדומים של האיזור, בדגש על גיא בן הינום, יוצר הגן הלאומי מורכבויות ואנומליות רבות. העיקרית שבהן היא הכללתה של שכונת המגורים וואדי חילווה שבסילואן (על תושביה) בתוך הגן הלאומי. הכללה זו מכפיפה את התושבים והבתים לדרישות שימור מחמירות וכמעט בלתי אפשריות. אנומליה נוספת החלה לפני כשני עשורים כאשר הפעלתו של האתר הארכיאולוגי והתיירותי עיר דוד, שהוא חלק מהגן הלאומי, הועברה מידי רשות הטבע והגנים לידי עמותה פרטית (אלע"ד) שמטרתה ייהוד האזור ודחיקתם של התושבים הפלסטינים ממנו.

אזור אחר שביקשה ישראל בתחילה להכניס לשטח הגן הלאומי אך בסופו של דבר נסוגה מכך הוא הר הזיתים הקדוש לשלוש הדתות: יהדות, נצרות ואיסלם. האזור כולל רצף של אתרים וכנסיות המסמלים אירועים מרכזיים בחייו של ישו לפי הברית החדשה ומסלולי הצליינות קושרים אותו לכנסיות המרכזיות שבתוך חומות העיר העתיקה. על אף שההר הוא חלק אינטגרלי מהמרחב הבינה מדינת ישראל שהכללתו בגן הלאומי תיתפס כאיום על אופיו של המרחב הנוצרי שבין הר הזיתים והעיר העתיקה והשטח לא הוכרז כגן לאומי.

כיום, כמעט חמישים שנה לאחר שהוכרז הגן הלאומי, מבקשת רשות הטבע והגנים להרחיב את שטחו בכ-25%. ניכר, כי מאחורי ההרחבה עומדים מניעים פוליטיים ונסיון להכניס חלק מהמרחבים שלא נכנסו בתכנית המקורית, בהם גם הר הזיתים. מעבר להתנגדות של הכנסיות שיושפעו מכך, ההרחבה המוצעת עלולה לפגוע גם בתושבי השכונות הפלסטיניות הסמוכות.

 

גיא בן הינום

גיא בן הינום נחשב לגולת הכותרת של התכנית המקורית לגן הלאומי. השטח שימר את נופיו הקדומים שלא עברו מעולם פיתוח מודרני. אלא שהיום נמצא הגיא בעיצומה של תנופת פיתוח שכמוה לא ידע מעולם, וזאת בחסות ובסיוע של רשות הטבע והגנים. מאחורי התכניות המאיימות על הגיא עומד הרצון של מדינת ישראל לשנות את המצב הפוליטי באזור יחד עם עמותת אלע"ד ובשם האינטרס הפוליטי השנוי במחלוקת מוכנה המדינה לפגוע בערכי מורשת ונוף שהופכים את האיזור לנכס מורשת בינלאומי.

למרות שמדובר בשטח גן לאומי הסכימה רשות הטבע והגנים לאשר את תכנית הרכבל שבמסגרתה יוצבו שני עמודי ענק בגיא ומעליו יעופפו שבעים וארבע קרוניות בשעה. לכך יתווסף גם גשר תלוי שיעבור מהר ציון אל מתחם האירועים של אלע"ד באבו תור. הקמת הגשר תמומן על ידי הרשות לפיתוח ירושלים ולצורך בנייתו כבר פורסם מכרז על ידי מוריה – חברה עירונית של עיריית ירושלים.

בנוסף ערכה רשות הטבע והגנים חוזה עם עמותת אלע"ד שהעביר לתפעולה את כל השטח המזרחי של הגיא, שנמצא בין סילואן לאבו תור. חלקים מהגיא שכלל אינם חלק מהגן הלאומי ואינם נמצאים בשליטתה של רט"ג, הועברו גם הם במסגרת החוזה שנערך בין שני הגופים לאלע"ד. בהתאם לחוזה ובסיוע עיריית ירושלים ורט"ג בנתה בשנתיים האחרונות אלע"ד מבנים בלב הגיא, הקימה טרסות בגדה הצפונית שלו וסללה שבילים חדשים בכל חלקיו. אף שחלק גדול מהאדמות נמצאות בבעלות פלסטינית פרטית, פועלת בהן העמותה ומביאה אליהן בשיתוף רט"ג ועיריית ירושלים תלמידים שעובדים על אדמתם של הפלסטינים.

כחלק מהתכנית להרחיב את הגן הלאומי שהציגה רשות הטבע והגנים היא ביקשה להכליל בגן הלאומי את אותם שטחים בגיא שאינם בשליטתה והועברו במסגרת החוזה לידי אלע"ד, שטחים אלה סמוכים למתחם האירועים של העמותה בגיא וסביר להניח שגם בהם מתכננת העמותה לעשות שימוש.

 

הר הזיתים

כאמור, כחלק מהתכנית להרחבת הגן הלאומי שבה ועלתה גם התכנית שנזנחה בשנות השבעים להכריז על הר הזיתים כחלק מהגן הלאומי. בתגובה לעלייתה של התכנית לדיון בוועדה המחוזית הגיבו בחודש פברואר הכנסיות בחריפות. תגובתם לא היתה אמורה להפתיע אף אחד. הכנסיות ערות להשתלטותה של עמותת אלע"ד על שטחים נרחבים בגן הלאומי בסילוואן וגם למתרחש בגיא בן הינום בימינו. מגמות אלו שעליהן אנו מצביעים כאן, מדאיגות את הכנסיות כבר שנים. במכתב ששלחו לשרה תמר זנדברג, שאחראית מתוקף תפקידה כשרה להגנת הסביבה על רשות הטבע והגנים, כתבו הכנסיות: "בשנים האחרונות איננו יכולים שלא להרגיש את הניסיונות מצד גורמים שונים המבקשים למזער שלא לומר לחסל, כל מאפיין לא יהודי של עיר הקודש באמצעות שינויי הסטטוס קוו בהר קדוש זה".

לצערנו המציאות מלמדת שעמדת הכנסיות אינה מופרכת. בשנים האחרונות מדינת ישראל מנסה לשנות את הסיפור של ירושלים מעיר שלוש הדתות, לעיר בעלת סיפור יהודי-לאומי  מרכזי, ופעמים רבות מאחורי הנוכחות וההשתלטות של עמותות הימין על שטחים בעיר ההיסטורית לא עומד רק הניסיון לבסס את הזהות היהודית של אותם מקומות אלא גם לדחוק מהם את הדתות האחרות. כזו היא תכנית "שלם" שמטרתה לחבר בין כל האתרים היהודיים באזור באמצעים שונים ותהפוך את האתרים האחרים בסביבה ככאלה שעומדים בפני עצמם. גם תכנית הרכבל שתשנה את המסלול של העיר העתיקה כך שיתחיל משער האשפות ובביקור בכותל ועיר דוד במקום שער יפו שמוביל את המבקרים דרך הויה דלורוזה וכנסיית הקבר, היא חלק מאותה המגמה.

ההכרזה על הר הזיתים כחלק מהגן הלאומי עשויה גם היא לפרק את רצף האתרים בעלי הזהות הנוצרית בהר ולהכניס אותם למובלעות הנמצאות בתוך אזור בעל זהות יהודית מתנחלית, כפי שאנו רואים שנעשה בימים אלה במרחבים הסמוכים לו. לצד התכנית להרחבת הגן הלאומי עומדות שתי תכניות נוספות על הפרק שעשויות להשלים את התמונה.

מרכז מבקרים חדש להר הזיתים: לאחרונה חתמו משרד ירושלים ומורשת ועיריית ירושלים על הסכם עם הוועד הבינלאומי להגנת הר הזיתים להקמת מרכז מבקרים חדש בהר שיכלול מרכז מידע, אודיטוריום, בית כנסת, ספריות וחנויות. מרכז זה יצטרף למרכז אחר של עמותת אלע"ד שכבר קיים בהר.

תכנית שימור לא-טור:  עיריית ירושלים יזמה לאחרונה שינויים בקריטריונים לשימור של השכונה הפלסטינית א-טור שנמצאת גם היא על ההר. שימור הוא כמובן חשוב ובעל ערך, בטח באגן ההיסטורי, אבל כמו בסילוואן מדובר בניסיון להכיל דרישות מחמירות מהתושבים החיים באיזור, כשלצידם אנחנו רואים תהליכי פיתוח דרמטיים הפוגעים בעקרונות המנחים את התכנון באיזור.

 

הקדרון ומערת עובדיה מברטנורא

 לצד הצרת האפשרויות העומדות בפני התושבים והכנסיות, משקיעה ישראל השקעה ניכרת בפיתוח התיירותי של אתריה היהודיים של האיזור, וכמו בגיא בן הינום, אנחנו מזהים התאמה בין חלק מאותם אתרים לתכניות להרחבת הגן הלאומי.

כזו היא טיילת הקדרון, שאם תצא לפועל התכנית להרחבת הגן הלאומי תהפוך הטיילת והמונומנטים ההלניסטיים המרשימים שבה לחלק מהגן הלאומי. לפי ספר התקציב של הרשות לפיתוח ירושלים מתוכננת בטיילת השקעה בהיקף של מיליון שקלים בשנת 2022. במסגרת התקציב יוקמו פינות ישיבה והצללה והטיילת תחובר למסלול עם הרחוב המדורג (שעמותת אלע"ד מכנה דרך עולי הרגל). אזור זה הוא אזור שבו פועלת אלע"ד בשנים האחרונות ומספיק לקרוא את הכותרת שבחרו ברשות לפיתוח ירושלים לסעיף זה – 'מסלול בית שני' כדי להבין את התכנים שסביר להניח יוצגו במקום.

עוד השקעה של הרל"י שתחזק את אופיו היהודי של האיזור מתוכננת בקבר עובדיה מברטנורא הנמצא בסופה של הטיילת בסמוך לבית המעיין שנמצא תחת ניהולה של אלע"ד. בשנה הקרובה תשקיע הרשות סכום של 750,000 ש"ח במרחב של המערה. ההילולה במקום החלה ב 2006 ועמותת אלע"ד היא שהכשירה את המקום כך שניתן יהיה לקיים בו אירועים והילולות .

סיכום

למרות שאנו חיים בעידן שדוגל בשקיפות, תכניותיה של מדינת ישראל ועמותות המתנחלים לאגן ההיסטורי לרוב אינן שקופות וניתן ללמוד עליהן זמן קצר לפני שהן יוצאות לביצוע. בגיא בן הינום הופיעו לפתע אנשי עמותת אלע"ד והחלו  לעבוד במקום ורק אז התברר שהעמותה חתמה על חוזה פטור ממכרז להפעלת האתר.

התכניות לפיתוח קבר עובדיה מברטנורא או טיילת הקדרון עדיין אינן חשופות ולכן קשה להתנגד להן. כשזה המצב, וכאשר המציאות נגלית רק בדיעבד, קשה עדיין לחזות מה יעשו המדינה ועמותות המתנחלים בהר הזיתים לאחר שיוכרז הגן הלאומי. חלקן יכולות להתממש גם ללא הכרזה על הרחבת הגן, אבל ברור שמי שמעוניין בשימור של האזור יכול לעשות זאת גם ללא הגן הלאומי.

ערכי מורשת ונוף הם חשובים, במיוחד באזור מיוחד זה שבו כל כך הרבה אתרים שמספרים סיפור היסטורי עשיר ורב תרבותי. הניסיון מלמד שהשימוש שעושה ישראל בגן הלאומי באיזור הוא פוליטי והוא מסייע לשינוי הנרטיב הרב גוני של האיזור והחלשתם של סיפורים שאינם יהודיים. הפגיעה בסיפורים מתחרים היא בסופו של דבר פגיעה בירושלים שיחודה בהיסטוריה העשירה שלה.

את התמונה שעולה כאן אי אפשר להפריד מהנעשה בסילואן ושייח ג'ראח שבהן משתלטות עמותות הימין על שכונות המגורים הסמוכות לעיר העתיקה. כל אלה יחד משנים באופן קיצוני את האגן ההיסטורי וסביבתו ועימם את אופיה האנושי הרב תרבותי של ירושלים וזהותה ההיסטורית הרב שכבתית והרב דתית. מעבר לפגיעה הקשה בקהילות ירושלמיות, אלו תהליכים שצריכים להדאיג כל מי שירושלים כעיר של שלוש הדתות עם היסטוריה מגוונת ומרתקת יקרה לליבו.

• ירושלים

גיא בן הינום גנים לאומיים האגן ההיסטורי הר הזיתים מתנחלים עמותת אלעד רשות הטבע והגנים שימור תיירות