בחירות 2015 והשפעתן על המאבק הפוליטי בהר הבית, סילואן והעיר העתיקה של ירושלים

19 במרץ, 2015

19 במרס 2015

הרכב הכנסת הבאה של מדינת ישראל אומר רוב לימין ולחרדים. אבל להיחלשותן של מגמות הימין הקיצוני והוצאת נציגיהן מרשימת הליכוד נודעת משמעות רבה בכל הקשור למאבק הפוליטי סביב הר הבית והאגן ההיסטורי של ירושלים. מצד אחד יש בכנסת נוכחות פחותה לתומכי 'בית המקדש השלישי', אולם מצד שני נתניהו ימשיך לקדם את הפרויקטים המרכזיים שבהם היה מעורב בסילואן ובעיר העתיקה.

בכנסת האחרונה, התמיכה העיקרית בשינוי הסטטוס קוו בהר הבית הגיעה מצד חברי כנסת ממפלגות הבית היהודי והליכוד. הבולט מבין הדורשים שינוי בסטטוס קוו היה ח"כ משה פייגלין, שבבחירות האחרונות נדחק למקום לא ריאלי בליכוד ולא יכהן בכנסת הבאה. במפלגת הבית היהודי, הקול הרם ביותר שנשמע בעניין בית המקדש היה זה של שר השיכון לשעבר אורי אריאל. בכנסת הבאה אריאל יהיה הנציג הכמעט יחיד של מפלגת הבית היהודי שינסה לקדם את הנושא. מכיוון שמעמדו בבית היהודי נחלש מאוד בעקבות תוצאות הבחירות, נראה שגם לעמדותיו ולמעשיו תהיה השפעה פחותה מאשר בעבר. שליטתו של בנימין נתניהו בליכוד עלולה להביא לכך שגם קולות אחרים, כמו זה של ח"כ מירי רגב, שנאבקה לשינוי הסטטוס קוו בהר הבית, ייחלשו ויתאימו את עצמם למדיניות הממשלה.

בכל הקשור למאבק הפוליטי בכפר סילואן ובעיר העתיקה בנימין נתניהו הוא הדמות המרכזית, כפי שהוכיחה התנהלותו לאורך שתי הקדנציות האחרונות שלו כראש הממשלה. "הקרן למורשת הכותל המערבי", הגוף האחראי על בניית גשר המוגרבים (תוכנית שנמצאת בהקפאה) ועל חפירת מנהרות הכותל המערבי, הוא גוף ממשלתי השייך למשרד ראש הממשלה. הפרויקט המרכזי של הקרן הוא חפירות מנהרות הכותל מתחת לרובע המוסלמי. מנהרות אלה נחפרות לאורך כל העשור האחרון  וצפויות להמשיך להיחפר באותה תנופה. חפירת המנהרות מתבצעת על ידי רשות העתיקות במימון "הקרן למורשת הכותל המערבי". החפירות מרחיבות את השטחים התת קרקעיים שמתחת לבתי הרובע המוסלמי, המכונים "מנהרות הכותל' ונמצאים בניהול ישיר של הקרן. כיום מסתיימות המנהרות ברח' ויה דולורוזה.

בכפר סילואן תומך נתניהו בגלוי בקידום מתחם קדם שיוזמת עמותת אלע"ד. בשנת 2012 החליטה ממשלת ישראל שהמתחם יכלול את "היכל התנ"ך".[1] ההערכה היא שנתניהו ימשיך לתמוך בבניית המתחם. התפיסה של עמותת אלע"ד, האומרת שיש לחזק את הקשר של עם ישראל עם סילואן כעיר דוד, מגובה בהתנהלותה של ממשלת ישראל בעשור האחרון – ונראה שמגמה זו תימשך.

את תמיכתו של נתניהו בפרויקטים העוסקים במורשת הלאומית היהודית אפשר לראות בהחלטות שהתקבלו בשתי הממשלות האחרונות. בשנת 2012 החליטה ממשלת נתניהו להשקיע מאות מיליוני שקלים בפיתוח תיירותי וארכיאולוגי בירושלים.[2] עוד לפני כן, בשנת 2010, יזם נתניהו את פרויקט אתרי מורשת לאומית, הכולל השקעה של עשרות מיליוני שקלים באתרי עתיקות בגדה המערבית ובירושלים.[3]

לסיכום אפשר לומר, שבעוד שהדמויות הקיצוניות, המזוהות מבחינה ציבורית ותקשורתית עם המאבק על  ירושלים יהודית ששאי אפשר יהיה לחלקה, אינם חלק מן הכנסת הנוכחית, הרי הגוף המשפיע ביותר על האגן ההיסטורי הוא משרד ראש הממשלה, ועל סמך העבר, נראה שנתניהו ימשיך לתמוך בפיתוח ישראלי בסילואן ובעיר העתיקה. העדרם של חברי כנסת קיצוניים, העולים להר הבית ומעצימים את המתח עם העולם המוסלמי, יכול לשחק לידיו של נתניהו, ששקט פוליטי בירושלים מקל על קידום מטרתו ליצור בשטח מציאות שתקשה עוד יותר על חלוקת העיר.

[1] הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה מיום 20 במאי 2012.

[2] החלטת ממשלה מס' 4651, "פיתוח העיר ירושלים", 20 במאי 2012.

[3] י' מזרחי, פרויקט 'אתרי מורשת לאומיים' בגדה המערבית – חשיבות ארכיאולוגית ומשמעות פוליטית, עמק שווה, יוני 2012.


חזרה למעלה