בג"צ יכריע: האם עמותת ימין יכולה לנהל מקום קדוש בלב הסכסוך
4 במאי, 2021לפני כשש שנים עתר 'עמק שווה' נגד המדינה שהעניקה לעמותת הימין אלע"ד את ניהול המנהרה המחברת בין שכונת סילואן לכותל המערבי ומגיעה עד ליסודות הר הבית ומתחם אל-אקצא ■ ב 10.5, יום ירושלים צפוי בגץ להכריע בשאלה ■ המנהרה היא חלק מרשת של מנהרות תיירותיות שחפרה ישראל מתחת לעיר ההיסטורית ויוצרות עיר תחתית יהודית
לפני כשש שנים עתר הארגון 'עמק שווה' לבג"ץ בדרישה להעביר לידי המדינה את ניהול המנהרה המחברת בין הכפר סילואן לבין הכותל המערבי, המוליכה לאתר הארכיאולוגי 'מרכז דוידסון' הצמוד לרחבת הכותל ולהר הבית. המנהרה היא למעשה תעלת ניקוז עתיקה שנמצאת בשטח שהוכרז כאתר מורשת תרבות עולמית של אונסק"ו ומהווה את אחד המוקדים המרכזיים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
את המנהרה המגיעה עד ליסודות הר הבית/מתחם אל-אקצא ומסתיימת במקום הקדוש ביותר לעם היהודי, מנהלת כיום עמותת המתנחלים אלע"ד שמטרתה ייהוד סילואן והאגן ההיסטורי. השנה הועבר לידי העמותה גם מתחם דוידסון. הטענה המרכזית בעתירה היא שאתר קדוש לא צריך להיות מנוהל על ידי עמותה פרטית.
המנהרה היא חלק מרשת של מנהרות אשר נחפרות על ידי עמותת אלע"ד, הקרן למורשת הכותל ובשיתוף רשות העתיקות, עשרות בשנים. להבנת 'עמק שווה', מטרתן ליצור עיר תת קרקעית של אתרים תיירותיים המשנים את סיפורה של ירושלים מעיר שלוש הדתות, לעיר עם סיפור יהודי דומיננטי. מנהרות אלו כוללת את הרחוב הרומי המדורג שנחפר בימים אלו ומוצג כ'דרך עולי הרגל', מנהרות הכותל, תעלת הניקוז בסילואן ורחוב ביזנטי המחבר גם הוא בין סילואן לרחבת הכותל ובעתיד צפוי להתחבר למנהרות הכותל.
תגובת 'עמק שווה': יש משהו סימבולי בעובדה שדווקא ביום ירושלים בית המשפט העליון יכריע האם הפרטתו של אתר קדוש בלב האגן ההיסטורי והפקדתו בידי עמותת מתנחלים הוא חוקי. אנו טוענים שאתרי העתיקות של ירושלים לא צריכים להיות מופרטים לעמותות המתנחלים. במקרה שלפנינו, העתיק גם מוגדר כקדוש. חובתה של המדינה ואחריותה לשמירה על מתחם הכותל המערבי ורחבתו עוגנה בחוק השמירה על המקומות הקדושים והעברת המנהרה לעמותה פרטית המונעת ממניעים פוליטיים אידאולוגיים היא צעד נוסף בהתפרקות המדינה מחובותיה לשמור על אתרים שהם נכסי מורשת אוניברסאליים .
מידע נוסף על המנהרות
חפירות ארכיאולוגיות מודרניות מתקיימות בצורה אנכית, מלמעלה למטה. החופרים חושפים שכבה היסטורית אחר שכבה והשרידים והממצאים שנחשפים נמצאים כפי שהיו כאשר כוסו במהלך ההיסטוריה. כך לומדים הארכיאולוגים על אותה תקופה ויכולים להמשיך לחפור ולעיתים למצוא שכבה היסטורית חדשה שנשארה גם היא בתוך הקשרה.
חלק משמעותי מהחפירות הנחפרות על ידי רשות העתיקות במימון אלע"ד ובהן הרחוב המדורג, הרחוב הביזנטי שנחפר בין מתחם דוידסון לחניון גבעתי ותעלת הניקוז העתיקה, נעשות בחפירה אופקית, שיטת חפירה שאינה מקובלת בארכיאולוגיה למרות שבקרב הארכיאולוגים יש קונצנזוס שערכן המדעי דל, שכן בשיטה זו מאבדים הממצאים את הקשרם.
במסגרת חפירת אחת המנהרות שמומנה על ידי אלע"ד אף פרצה רשות העתיקות דרך בקיר של אחד הארמונות האומיים מהמאה השביעית לספירה – כלומר, מתוך ניסיון לקידום תיירות פגעה רשות העתיקות בעתיקות. בבתים הנמצאים על תוואי חפירת הרחוב המדורג נמצאו בשנים האחרונות מפגעים שונים. ממיפוי שערך עמק שווה, סדקים נמצאו בכ 40 בתי פלסטינים שנמצאים על תוואי החפירה.