סדקים – נזקים בבתים בוואדי חילווה שבסילואן

17 במרץ, 2020

הקדמה

במשך יותר מעשור התושבים הפלסטינים של שכונת ואדי חילווה שבסילואן מתלוננים על נזק בבתים שלהם. כמעט כל התלונות הן של משפחות המתגוררות לאורך הרחוב הראשי של ואדי חילווה. רחוב זה נמצא מעל לתוואי החפירה הארכאולוגית של המנהרה המרכזית ברשת מנהרות תת-קרקעיות, ומנהרה זו מכונה בפי עמותת אלע"ד "דרך עולי הרגל". במשך הזמן הנזקים בבתי השכונה מצטברים וגדלים. בשנת 2019 ניסינו למפות את הבתים שהתגלו בהם סדקים וקרסו בהם קירות, לאמוד את היקף התופעה וללמוד מהו אופיים של הנזקים ומה מידת הקִרבה בין המיקום של החפירות לבתים שניזוקו.

סדקים – נזקים בבתים בוואדי חילווה שבסילואן כקובץ PDF

המסמך המוגש כאן הוא סיכום של הממצאים שנאספו במהלך שנת 2019 בפגישות עם תושבים ומשפחות ובביקורים בבתים, והוא התאפשר בזכות נכונות של התושבים לפתוח לפנינו את בתיהם ובסיוע ועד תושבי ואדי חילווה.

שכונת ואדי חילווה מחולקת לשטחים, כל שטח נקרא על שם משפחה, והשמות מציינים את הקשר ההיסטורי של משפחה מסוימת לשטח (לדוגמה, חוש קראעין הוא השטח של משפחת קראעין). המשפחות שנכללו בסקר הן משפחת סיאם, שבבעלותה כשליש מהבתים בוואדי חילווה; משפחת עווידה, שגם בבעלותה כשליש מהבתים; המשפחות חמדאן, אבו עישה ואבו ארמילה (ראו הטבלה המצורפת בנספח א).

רחוב ואדי חילווה, הרחוב הראשי, חוצה את השכונה מצפון לדרום לאורך כ-500 מטרים. החפירות – חלקן מתחת לרחוב הראשי, וחלקן הגדול מתחת לבתים שממערב לכביש הראשי. לאורך הרחוב בנויים עשרות רבות של בתים, לעיתים בצפיפות, ולא תמיד אפשר להפריד בין יחידות הדיור. מהבדיקה עולה שכ-35 מבנים  ניזוקו בדרגות שונות. בקירות וברצפות נגלים סדקים ונזקים אחרים. כל המבנים ממוקמים על תוואי החפירות של דרך עולי הרגל (ראו מפה מצורפת).

עמק שווה פנה אל רשות העתיקות בנושא הסדקים וקריסות הבתים. בתשובתה מיום 24 לאוקטובר 2017 היא טענה: "טענתך בדבר נזקים […] משוללת כל בסיס […]. רשות העתיקות מבצעת את הפרויקט שבנדון על בסיס תכנית הנדסית ובליווי הנדסי שוטף, תוך הקפדה על כללי הבטיחות".

התיעוד המוצג במסמך זה אינו מתיימר להיות תחליף לבדיקה הנדסית מקיפה. אין לנו ראיות מדעיות והוכחות לקשר בין החפירות לבין הסדקים והנזקים. אנו רק משמיעים את הקולות והעדויות של התושבים המתגוררים בבתים שמעל תוואי החפירות.

 

סילואן וארכאולוגיה

הכפר הפלסטיני סילואן ממוקם במזרח ירושלים במדרון הדרומי אשר צמוד לחומת העיר העתיקה מחוץ לה. חיים בו כיום כ-20,000 תושבים פלסטינים וכ-1,000 מתנחלים ישראלים. בכפר יש שכונות משנה אחדות, בהן ואדי חילווה (והיא תידון במסמך זה), אל-בוסתן, בטן אל-הווא ואחרות.

ואדי חילווה נמצאת בקרבת החומה שמקיפה את העיר העתיקה ומסגד אל-אקצא מדרום (ראו מפה מצורפת), בדרך המחברת בין השכונות שמדרום לעיר העתיקה ובין מסגד אל-אקצא. מדי יום ביומו אלפי תושבים פלסטינים עוברים בה בדרכם לעבודה בצפון ירושלים ובמערב ירושלים. מכאן חשיבותה לפלסטינים תושבי השכונה בפרט ולתושבים הפלסטינים של מזרח ירושלים בכלל. מיקומה האסטרטגי הוא מהסיבות העיקריות לפעולות ההשתלטות של ממשלת ישראל ועמותת אלע"ד (אל עיר דוד) על אזור זה. ייהוד השכונה עלול לנתק בין השכונות של מזרח ירושלים ובכך לפגוע באפשרות של הפלסטינים לנוע בקלות במרחב הפלסטיני של ירושלים.

ואדי חילווה בנויה על האתר הארכאולוגי המכונה בשנים האחרונות "עיר דוד", שבו נמצאו שרידים מראשיתה של ירושלים לפני כ-5,000 שנה. עמותת אלע"ד, רשות העתיקות, עיריית ירושלים ורשות הטבע והגנים מבצעות חפירות ארכאולוגיות בשטחים ברחבי השכונה (ראוי להזכיר כאן שבאישור בג"צ, רשות הטבע והגנים העבירה לעמותת אלע"ד את תפעול הגן הלאומי עיר דוד, הממוקם בלב השכונה, שהוא חלק מהגן הלאומי סובב חומות ירושלים). "דרך עולי הרגל" הוא הכינוי שנתנה עמותת אלע"ד, כנראה, לרחוב מדורג המתוארך למאה הראשונה לספירת הנוצרים, ימי בית שני (ככל הנראה ימי הנציב פונטיוס פילטוס). הרחוב נמשך מבריכת השילוח אשר במורדות נחל קדרון צפונה על התוואי של עמק הטירופיאון, המוכר מכתבי יוספוס פלביוס (התרגום המקובל לשמו של עמק זה הוא "עמק עושי הגבינות"). ככל הנראה הרחוב הסתיים ממערב לכותל המערבי, ואולי נמשך עם תוואי הגיא לעבר שער שכם. על סמך הפרסומים באתר עיר דוד אורך הרחוב 600 מטרים ורוחבו כ-8 מטרים. החפירות חשפו עד כה כ-350 מטרים מחלקו הדרומי של הרחוב, ולמיטב ידיעתנו הן עתידות לחשוף את רובו אם לא את כולו.

שיטת החפירה האופקית בסילואן אינה מקובלת בארץ ובעולם, וגם אנשי אקדמיה וארכאולוגים מטעם רשות העתיקות עצמה שטחו בעבר ביקורת על שיטה זו. דוד בארי יושב ראש עמותת אלע"ד והמייסד שלה הבהיר את הבעיה: "בדרך כלל בניין בונים מלמטה למעלה […] פה בנינו מלמעלה-למטה, הבעיה שהכול עומד באוויר, אתה ממשיך לחפור אז אתה באוויר […] ואז הגיע החורף והאדמה מתחילה לגלוש ולמעלה יש בתים של ערבים, זה פחד".[1]

רוב הבתים בוואדי חילווה נבנו לפני שנת 1967, ומאז בנייתם כמעט שלא שונו. יש לכך כמה הסברים: מדינת ישראל היא הסמכות לתכנון ולבנייה בשכונה, והיא מערימה קשיים בכל הקשור לפיתוח ובנייה במזרח ירושלים; המצב החברתי-כלכלי של תושבי מזרח ירושלים הפלסטינים הוא מהגרועים במדינת ישראל; בגן לאומי אסור לבנות מבנים למגורים, לכל היתר בנייה באזור נדרש אישור של רשות העתיקות, העלויות גבוהות והבירוקרטיה חריגה. במצב עניינים זה רוב התושבים אינם פונים אל הרשויות כלל כדי לטפל בבעיות, ובהן הנזקים שהתגלו בבתים בשנים האחרונות.

 

היקף הנזק בבתים

תיעוד הבתים שנסדקו כלל 38 יחידות דיור. כמה מיחידות הדיור הן יחידות משנה בתוך מתחם מגורים או בתוך בית עם חצר מרכזית. המשותף לכל המבנים שנבדקו הוא שכולם ניזוקו. דרגות הנזק שונות: יש דירות קרקע שהנזקים בהן ישירים וגדולים, עד להרס ממשי של חלק מהבית, ויש דירות בקומות גבוהות יותר שניזוקו נזקים משניים, יש נזקים שהם בגדר סכנת חיים. מתוך 38 יחידות דיור שניזוקו, ב-10 דירות שבקומת קרקע אפשר להבחין בנזקים קשים – סדקים רחבים ושקיעה של רצפות. כמה מהדירות הללו שופצו אבל לאחר חודשים אחדים הבעיות בהן חזרו. ב-38 הדירות שניזוקו גרים יותר מ-200 אנשים, בהם נשים, קשישים וילדים. ב-8 דירות נמצאו סדקים ונזקים קלים יחסית בקירות.

 

בית משפחת עווידה

בית משפחת עווידה נמצא במרכז ואדי חילווה, במעלה הרחוב שבין בריכת השילוח, היא ברכת אל-חמרה, ובין חומות העיר העתיקה. כמו משפחות פלסטיניות רבות במזרח ירושלים, משפחת עווידה גרה בדגם מגורים של משפחה מורחבת – משמע הורים, ילדיהם ונכדיהם מתגוררים יחדיו ביחידת מגורים אחת או במתחם משותף. זוג הורים ושלושת בניהם על משפחותיהם גרים במתחם משותף ובו שלוש יחידות דיור וחצר משותפת, שם משחקים ילדי המשפחה. ההורים מבוגרים מאוד ומתגוררים ביחידה אחת עם בנם הבכור עמאר, אשתו וארבעת ילדיהם. הגדול שבהם בן תשע והקטן בן שלוש. האח מאזן גר עם אשתו ושבעת הבנים שלהם ביחידה שנייה. האח הצעיר עאמר גר ביחידה השלישית עם אשתו וששת ילדיהם.

לטענת בני המשפחה המתגוררים בבית, זמן קצר לאחר שהחלו לחפור מתחת לביתם גם נבקעו סדקים בקירות. בני המשפחה סובלים גם מהרעשים של החפירות.

 

סדקים בקירות של בית משפחת עווידה, סילואן

 

נוסף לשלוש המשפחות שצוינו לעיל בני משפחה שלהן גרים בבתים סמוכים להם ומציגים מצב דומה. בחורף האחרון קרסה מערכת הביוב באחד הבתים, ורוב הזמן הוא מוצף מי ביוב. המצב מסכן את בריאותם של כל המתגוררים במתחם המגורים.

 

הריסות וסדקים לאחר קיץ 2018

אחד מבני המשפחה סיפר לנו כי לפני חודשים רבים הם גילו סדקים בקיר. בתחילה הסדקים היו דקים, ועם הזמן הסדקים התרחבו. בני המשפחה פנו אל ארגונים ועמותות המתמחים בשיפוץ מבנים, אולם נכון לזמן הריאיון לא קיבלו שום סיוע, גם לא מהגורמים הרשמיים, כדוגמת עיריית ירושלים ולשכת הרווחה.

בן דוד המתגורר בדירה אחרת במתחם, שגם על הקירות שלה ניכרים סדקים, מספר כי לאחר שגילה את הנזקים התקשר למשטרה, והיא שלחה אליו נציגים של העירייה. הנציגים הגיעו עם מהנדס מהעירייה, בחנו את הנזקים ואמרו לו שהבית מסוכן למגורים ושעליו לפנות אותו. בחורף של 2017–2018 הוא נאלץ לעזוב את הבית ולשכור דירה עד שעיריית ירושלים תתקן את הנזקים. אף שהוא פינה את הבית לפני חודשים ארוכים הבית ניצב ריק ואיש אינו מקבל אחריות על המצב ולא מתקן את הנזקים. היום הוא מצטער על הדיווח: "טעיתי טעות גדולה כשהודעתי להם על הנזק, כי התוצאה היא שאני מחוץ לבית, והבית עומד ריק ואף אחד לא בא לעזור לי".

משפחת חמדאן ומשפחה בעילום שם

בית של משפחה המבקשת להישאר בעילום שם ניזוק גם הוא. במהלך שנת 2018 הבית שופץ בעקבות הנזקים, אולם בעת האחרונה חזרו הסדקים למבנה. בן משפחה סיפר שבסופו של דבר התיקון לא הועיל כלל.

משפחת חמדאן גרה גם היא בדגם של משפחה מורחבת בבניין קומות – אב, אם, ילדיהם ובני המשפחות שלהם. בסך הכול 15 אנשים גרים בשתי קומות. בחורף שנת 2018 קרס המטבח החיצוני של קומת הקרקע לחלוטין. בני הבית סיפרו כי לפני כן הם שמעו את קולות החפירה מתחת לאדמה וחשו שהבית זז. בשל קריסת המטבח נאלצו בני הבית לפנות את הבית למשך חודשים אחדים, בתקווה שהעירייה או משרד הרווחה יתקנו את הנזק. כאשר הבינו כי הגורמים המוסמכים אינם מתכוונים לתקן את הנזק הם שבו להתגורר בבית, למרות סכנת החיים, מחשש שאם לא ישובו לאכלס אותו המתנחלים ישתלטו עליו.

אבי המשפחה פנה אל העירייה וביקש ממנה עזרה בתיקון הנזק. בתגובה הציעה העירייה שהיא תחפור סביב יסודות הבית כדי לחזק אותם. מהנדסי בניין שהתייעץ עימם אמרו לו שההצעה של העירייה לא תפתור את הבעיה, שכן לטענתם הנזק יחזור על עצמו כל עוד חופרים תחת יסודות הבית.

משפחת סיאם

ביתה של משפחת סיאם נמצא בחלק התחתון של רחוב ואדי חילווה, וגרים בו קרוב ל-20 בני המשפחה. אבי המשפחה סיפר לנו כי כבר לפני שנים אחדות הוא ובני משפחתו הבחינו בסדקים בקירות וברצפת הבית. עם הזמן הסדקים התרחבו מאוד וסיכנו את החיים בבניין. תיקונים דחופים נדרשו. בני המשפחה לא הצליחו למצוא ארגון או גוף ציבורי שיממן את התיקונים והחליטו לתקן בעצמם את הנזק, על אף העלות הגבוהה. למרות השיפוצים והתיקונים, הבעיה עדיין קיימת, ובעיות חדשות בבניין צצות ועולות.

 

סדקים בבתים משנת 2017

 

קריסות ובורות במרחב הציבורי

הסדקים והנזקים בבתים מצטרפים לבורות אשר נפערו בשטחי ציבור בשכונה בעשור האחרון. דיווחים ראשונים על בורות בכביש הראשי ובאזור המסגד מוכרים כבר מחורף 2010, אז עיריית ירושלים גדרה את האזורים של הפגיעות, הביאה מהנדס לבדוק את הנזק ודאגה למלא את הבורות באדמה ובטון.[2] המסגד של ואדי חילווה צמוד לבריכת השילוח מעל תוואי חפירת המנהרות, ובשנת 2013 קרסו המדרגות שמתחת למרכז המבקרים בו המובילות למעיין הגיחון.[3] באותם הימים רשות העתיקות חפרה צמוד מתחת למדרגות. אירוע הקריסה האחרון בשטח פתוח אירע במרס 2019 במגרש חניה הצמוד לחפירה של רשות העתיקות במימון עמותת אלע"ד במרכז רחוב ואדי חילווה (ראו התמונות להלן). בהתמוטטות זו קרס חלק גדול של מגרש החניה. לאחר קריסה זו נעשו עבודות אחזקה וייצוב על ידי עיריית ירושלים במשך חודשים ארוכים.

 

קריסה של מגרש החניה במרכז ואדי חילווה בשנת 2019

 

סיכום

היווצרות הסדקים בבתים שבוואדי חילווה שבסילואן היא בעיה מוכרת וידועה. למרות זאת נתקלנו בקשיים לאסוף עדויות לכך, מכיוון שרוב התושבים חוששים לספר על הנזקים לבתיהם ומתקשים לקבוע אם מי שמגיע לבדוק את מצב הבית בא לעזור או להזיק להם.

כאמור, התיעוד המוצג במסמך זה אינו מתיימר להיות תחליף לבדיקה הנדסית מקיפה. עם זה, עולות ממנו שאלות קשות בדבר האחריות של הגורמים המוסמכים הפועלים בשכונה –

עיריית ירושלים, רשות הטבע והגנים ורשות העתיקותועמותת אלע"ד מתהדרים בחשיפות ארכאולוגיות מרגשות, מהללים את חפירת הרחוב המדורג ומציגים אותה כאחת מגולות הכותרת של החשיפות האחרונות.

לנוכח עבודות הפיתוח התיירותי והמחקר הארכאולוגי, הגורמים האלה נדרשים לראות את הקריסות והפגיעות של הבתים שנמצאים בלב אתר העתיקות, לבדוק מדוע הן נגרמו  ואם יש קשר בינן לבין החפירות, ולמצוא פתרון הולם לעשרות משפחות שבתיהן ניזוקו לטענתן, במקרה או לא במקרה, במקביל לביצוע החפירות.

 

תגובות הרשויות

 

עיריית ירושלים: למחלקת מבנים מסוכנים בעירייה התקבלה מהתושבים קריאה על קריסת חלק ממגרש ספורט והקיר שמפריד בין המגרש והבית הצמוד והסכנה הוסרה.

 

תגובת רשות הטבע והגנים: "עד היום לא התקבלו אצלנו כל פניות בנושא ואיננו מכירים תופעה כזו כפי שהנכם מציגים. חשוב להדגיש, שהחפירות הארכאולוגיות  באזור הן חפירות של רשות העתיקות, שלמיטב ידיעתנו מתקיימות בהתאם לכל ההיתרים הנדרשים בליווי הנדסי מוקפד.

ככל שנקבל פניה מסודרת, מהימנה וממוקדת נוכל לבדוק את הנושא באופן פרטני. בתוך כך חשוב גם לציין שייתכן שחלק מהבתים עליהם מדובר נבנו בניגוד לחוק ובהתאם גם ללא פיקוח הנדסי כנדרש וזאת סוגייה שכדאי גם לבדוק".

 

תגובת רשות העתיקות: השטח המדובר מועד לפורענות מזה שנים רבות. בשנות ה-80 – עוד בטרם החלו החפירות הגדולות, בתים התמוטטו, וכל חורף היו יוצאים מספר בתים מכלל שימוש. על כך, יכולים להעיד גם דיווחי העיתונות. החפירה מבוצעת בפיקוח הנדסי צמוד. לשם קיומה ננקטים אמצעי בטיחות מהמתקדמים ביותר, ולא נלקח אף סיכון בתחום.

הרשות מזמינה את כל מי שחש עצמו נפגע, לפנות אליה באופן ישיר.

נספח א: רשימת המשפחות המתגוררות בדירות פגועות

נפשות מספר דירות   משפחה
26 3 משפחה גרעינית עווידה א
22 4 משפחה גרעינית עווידה ב
24 5 משפחה גרעינית עווידה ג
3 6 דירות, מתוכן גרים ב-1 סיאם א
5 מושכר למשפחת גמגום
6 1 מושכר למשפחת אבו סביח
8 1 מושכר למשפחת אבו רמילה
6 1 מושכר למשפחת אבו עישה
8 1 מושכר למשפחת עאשור
28 6 סיאם ב
24 4 סיאם ג
6 2 סיאם ד
25 5 חמדאן
16 4 משפחה גרעינית קראעין
207 39 סך הכול

[1] https://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1283656

[2] סרטון “The collaps in Silwan”, שלום עכשיו, 2.3.2010.

[3] עמק שווה, הודעה לעיתונות: התמוטטות בסילואן בקרבת חפירה ארכיאולוגית, 19.12.2013.