דו"ח הכדאיות הכלכלית של הרכבל לעיר העתיקה חושף – אין כדאיות כלכלית לרכבל
18 בדצמבר, 2019דו"ח הכדאיות הכלכלית של הרכבל לעיר העתיקה: הרכבל לא יהיה כדאי כלכלית אם הקמתו תתייקר ב 30% או אם הפלסטינים לא ישתמשו בו
עפ"י הדו"ח אותו סירבו היזמים להציג: סבירות גבוהה שעלויות ההקמה יהיו גבוהות יותר מההערכה הראשונית ■ הוא מוגדר פתרון זמני עד שיוקם קו הרכבת הקלה ■ הפרויקט התיירותי לא יפעל בשבתות ■ רק 8.7% מהמבקרים לעיר העתיקה יגיעו ברכבל
דו"ח הכדאיות הכלכלית שהזמינו יזמי הרכבל מראה שבמידה והקמת הרכבל תתייקר בכ 30% מהאומדן שניתן, לרכבל אין כדאיות כלכלית. כידוע, פרוייקטים תחבורתיים גדולים בארץ חרגו במאות אחוזים מההערכות בשלב התכנון במאות אחוזים (500 מיליון השקלים שהעריכו את עלות ההקמה של הרכבת הקלה בירושלים צמחו ל 2.4 מיליארד שקלים. בשנת 2004 הוערכה עלות הקמת הרכבת הקלה בת"א ב 4 מיליארד שקלים וכיום מעריכים את עלותה בכ 16 מיליארד שקלים וגם עלות הרכבת המהירה לירושלים זינקה ביותר ממאה אחוזים). העובדה שהרכבל הוא פרויקט ייחודי וראשון מסוגו בארץ רק מגדילה את ההסתברות שעלות הקמתו תגדל.
עוד קובע הדו"ח כי אם הנכנסים לעיר העתיקה מהשערים הצפוניים (שער שכם, שער האריות ושער הפרחים – כלומר השערים מהם נכנסים לעיר העתיקה הפלסטינים) לא ישתמשו ברכבל, לא תהיה לו כדאיות כלכלית. לא ברור מדוע חושבים היזמים כי תושבי מזרח העיר יבחרו לנסוע למערבה של העיר כדי לחזור למזרחה. מדוע יבחרו להגיע למושבה הגרמנית ומשם לנסוע ברכבל במקום להגיע מהשכונות הנושקות לעיר העתיקה, אשר קווי האוטובוס של מזרח העיר מגיעים אליה.
בעוד במצגות היזמים טוענים שהרכבל יסיע כ 3,000 איש בשעה, בדו"ח המתבסס על סקר מבקרים בעיר העתיקה שהכין צוות 'תכנית אב לתחבורה ציבורית בירושלים' בשנת 2014 ועל הערכות שהתקבלו בשיטת דלפי, נאמר כי בשבוע שלם ישתמשו ברכבל כ 47,000 נוסעים, כלומר כ 8.7% מהמגיעים לעיר העתיקה. פחות מ 700 איש בשעה בממוצע.
כידוע, הרכבל לעיר העתיקה הוא פרויקט תיירותי שמשרד התחבורה לא היה מעורב בו והוא מקדם רכבת קלה ורכבת כבדה שיגיעו לאותה נקודה כפתרון תחבורתי לאיזור. עורכי הדו"ח מסבירים כי הם יוצאים מנקודת הנחה שמשרד התחבורה לא יבצע פעולות תומכות ליצירת ביקוש, דוגמת סגירת כבישים בפני כלי רכב. משמעות הדבר שלרכבל יהיה ביקוש רק אם ייצרו לו ביקוש באופן מלאכותי.
עוד ניתן להבין מהדו"ח כי למרות שהיזמים טענו כי אינם יודעים מה יהיו שעות וזמני ההפעלה של הפרויקט התיירותי, מידע זה נמצא בידיהם וידוע להם גם כי הרכבל לא יפעל בשבתות ובחגים. עובדה נוספת ומעניינת שעולה מהדו"ח היא כי הרכבל שעלות הקמתו מוערכת ב 220 מיליון ₪ הוא פרויקט זמני עד להקמת קו הרכבת הקלה.
למרות העובדה שהפרוייקט מתוכנן זמן רב, במהלך הדיון בעתירת חופש המידע בבית המשפט שהתקיים לאחר אישור התכנית בקבינט הדיור הממשלתי חזרו ואמרו היזמים כי אינם יודעים עדיין מהי שיטת ההפעלה הצפויה ואיזה מכרז יפורסם. סימני שאלה אלו, לצד חוסר הבהירות עד עתה לגבי סוגיית עלות הנסיעה ברכבל (האם ואיך יסובסד כתחבורה ציבורית אם אינו פרוייקט תחבורתי) מעוררים תהיה לגבי כל האופן בו התקבלו החלטות בפרויקט.
את הדו"ח ביקש לקבל הארגון 'עמק שווה' במסגרת בקשת חופש מידע אך יזמי הרכבל סירבו להעביר אותו והארגון עתר לבית המשפט. לאחר בחינת השופט את הדו"ח והסיבות להסתרתו קיבל השבוע הארגון את הדו"ח, שנותר ברובו מושחר ומוסתר.