החלטת ממשלת ישראל שלא לבנות גדר הפרדה בכפר בתיר – הקשר להכרזת אונסק"ו ולמפלגת הבית היהודי
23 בספטמבר, 201422 לספטמבר 2014
לאחר שבחודש יוני 2014 הוכרזו אדמות הכפר בתיר כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו, פעל בג"ץ ודרש מהממשלה לאשר מחדש את תוואי גדר ההפרדה באיזור עקב המצב ההכרזה. החלטת ממשלת ישראל מיום ראשון, ה-21 לספטמבר, שלא לחדש את האישור, הפתיעה את הנוגעים בדבר.
ההתנגדות לבניית הגדר כללה קבוצות שונות. בין המתנגדים נמצאו ארגוני סביבה למיניהם, תושבי הכפרים הפלסטינים ומתנחלים מגוש עציון. רשות הטבע והגנים (רט"ג), המנוהלת על ידי שאול גולדשטיין, יו"ר מועצת גוש עציון לשעבר, הייתה הגוף הממשלתי המרכזי שהתנגד לבניית הגדר. גופי הגנה על הסביבה כבר הוכיחו בעבר את כוחם במניעתה של בניית גדר ההפרדה. בין השנים 2009-2008 חברו יחד רט"ג והחברה להגנת הטבע להיאבק בבניית גדר הפרדה ממזרח למעלה אדומים, ועד כה עלה מאבקם בהצלחה.
בנוסף, פנייתה של הרשות הפלסטינית לאונסק"ו על מנת שיוכרזו אדמות בתיר כאתר מורשת עולמית, הצליחה לעכב את בניית התוואי במשך מספר שנים. לזמן מה, נדמה היה שיש בכוחה של הכרזת אונסק"ו למנוע את בניית הגדר באזור בתיר. ברור היה לדרג המדיני, שיש להתחשב בהכרזה זו בעת ההחלטה על בניית הגדר. באמנה למורשת העולמית של אונסק"ו נקבעו קווים מנחים לאופן שבו ידאגו המדינות החברות בארגון ליישום החלטותיו. סעיף 6.3 אומר כדלקמן: "אין לנקוט בצעדים מכוונים, אשר יזיקו במישרין או בעקיפין למורשתה של כל מדינה החתומה על האמנה";
על מנת להימנע מעימות ישיר עם אונסק"ו, הודיעה הממשלה, שהתוואי מתוכנן להבנות מחוץ לשטחו של אתר המורשת. כך יכלה ישראל להמשיך את בניית הגדר כמתוכנן.
בסופו של דבר, סיבת ההחלטה שלא לבנות את הגדר באזור בתיר, קשורה להתנגדות מצד שרי הבית היהודי – נפתלי בנט ואורי אריאל. המתנחלים מזהים את אזור בתיר כחלק מנוף המורשת של עם ישראל, ובדעתם לשמור עליו למען הדורות הבאים. התנגדות שרי הבית היהודי, הדוגלים בסיפוחו של גוש עציון לישראל, הייתה מרכיב משמעותי בהחלטת הממשלה שלא לבנות שם גדר לפי שעה. לפיכך, הסיבות למניעתה של בניית הגדר הינן פוליטיות, וקשורות לתפיסת הימין את האזור המכונה 'גוש עציון'. יש לזכור כי מדינת ישראל משקיעה מאמצים רבים להרחבת השליטה בחבל ארץ זה. כך לדוגמה הוכרזו בסוף אוגוסט 4000 דונם במערב גוש עציון כאדמות מדינה. מניעת בנייתה של גדר ההפרדה בחלק מהשטח שבין ירושלים לגוש עציון, משתלבת עם השאיפה לחזק את הקשר בין ישראל לאזור גוש עציון, ולהכשרת התנאים לסיפוחו בעתיד.
ההחלטה לבנות את גדר ההפרדה באזור בתיר הייתה מיותרת מלכתחילה, וראוי היה לבטלה. השאיפות לסיפוחו של 'גוש עציון' לישראל הן ארוכות טווח, ומניעת בנייתו של קטע קטן מן הגדר באזור כפר בתיר, לא תשנה בהכרח את המאבק הפוליטי למען הסיפוח. כאשר בוחנים את הצלחת המאבק בבניית החומה, יש לקחת בחשבון את האינטרסים של הגופים הפוליטיים שהובילו להחלטה זו.
חזרה למעלה