ארכיאולוגים בכירים מתנגדים ל'מתחם קדם' ולבנייה על שרידים קדומים מול חומות העיר העתיקה של ירושלים

2 בינואר, 2014

קבוצה של ארכיאולוגים בכירים מאוניברסיטאות שונות, יחד עם ארגון עמק שווה[1] ותושבי הכפר סילואן, הגישו התנגדות לבניית 'מתחם קדם' ('היכל התנ"ך') העתיד לקום על גבי האתר הארכיאולוגי המכונה 'חניון גבעתי' בסילואן – ומול חומות העיר העתיקה של ירושלים. עמדת הארכיאולוגים מנוגדת לעמדת רשות העתיקות. הטענה המרכזית של המתנגדים היא שהשרידים אשר נחשפו בחפירה צריכים להיות מוצגים לציבור בשטח פתוח. כל בנייה משמעותה הרס ופגיעה בנוף ירושלים העתיקה. לטענתנו, 'מתחם קדם' יהווה תקדים מסוכן, שבו יזם פרטי מקבל היתר לבנות בתוך פארק ארכיאולוגי על גבי תל רב-שכבתי.

לאחר שחרור האסירים בחודש אוקטובר 2013 החליט ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לקדם את בניית 'מתחם קדם' ('היכל התנ"ך') בסילואן. החלטה זו נועדה לחזק את האחיזה הישראלית במזרח ירושלים ולהצהיר למי שייכים ירושלים ועברה. מעבר להיבט הפוליטי שבהחלטתו זו, מדובר במבנה המשנה את נוף העיר העתיקה וחומותיה ומשמש תקדים יוצא דופן לפגיעה בתל ארכיאולוגי. לפנינו מקרה חריג, שבו ניתן אישור ליזם פרטי לבנות מבנה מאסיבי ומרכזי על שרידים רב-שכבתיים בתל מרכזי של ירושלים הקדומה.

רשימת המתנגדים כוללת את: פרופ' רפאל גרינברג, פרופ' זאב הרצוג ופרופ' טובי פנסטר מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' רינה טלגם, פרופ' גדעון פרסטר ויהודית גרין מן האוניברסיטה העברית, ד"ר חיים גולדפוס וד"ר יובל יקותיאלי מאוניברסיטת בן גוריון.[2]

עיקרי הטענות:

1. אתר עתיקות וחפירות ארכיאולוגיות צריך לשמש לטובת הציבור והקהילה. תיחום הממצאים הארכיאולוגיים במבנה סגור יפגע בירושלים כאתר מורשת עולמית ובתוכניות השימור המיועדות לאזור. המבנה המיועד גם יהיה לרועץ לתושבי הכפר סילואן, שהמקום הוא חלק משטח שכונתם.

2. תוכנית 'מתחם קדם' עומדת בניגוד להחלטות שהתקבלו בוועדה המחוזית לתכנון. חלקים שונים בתוכנית עומדים גם הם בניגוד להחלטות הוועדה המחוזית. הפער בין החלטות הוועדה המחוזית לבין התוכנית שהופקדה כוללים הצגת התוכנית ללא תוכנית שימור, שינוי עמ/9, הכנסת שינויים נרחבים בשטחים המסחריים ועוד.

3. אין כל אפשרות לקדם בניית מתחם בסדר הגודל המוצע ולהימנע מפגיעה בשרידים הארכיאולוגיים של העיר העתיקה בירושלים. אילו היתה מטרת התוכנית הגנה על השכבות הארכיאולוגיות, מראש לא היה צורך בבניין מאסיבי שייבנה מעל ל'חניון גבעתי' ומול חומות העיר העתיקה. טענה זו, המוצגת בפירוט בהתנגדות, מספיקה היא לבדה לדחיית התוכנית – אם הכוונה היא לפעול על פי החלטות סטטוטוריות שהתקבלו בעבר, שמטרתן שימור צביונה ההיסטורי של ירושלים העתיקה.

4. בסעיפים השונים אנו מראים כמה פעמים שרשות העתיקות, המופקדת על הגנת השרידים הארכיאולוגיים ועל שימורם, לא הציגה תוכנית המסבירה כיצד בנייה במקום תהיה לטובת שרידים אלה. ברור כי מרכיבים מסוימים של התוכנית, כגון יסודות הבניין, החניה ועוד, יפגעו בשרידים הגלויים והמכוסים.

5. הבנייה המתוכננת של 'מתחם קדם' מהווה תקדים מסוכן של הקמת מבנה על גבי אתר עתיקות רב-שכבתי ומרכזי, הנמצא בקרבה רבה לעיר העתיקה של ירושלים. התקדים יאפשר גם לגורמים אחרים ליזום תוכניות בנייה נוספות סביב חומות העיר העתיקה, שיפגעו בשרידים הארכיאולוגיים שיש להם חלק כה חשוב בנופי האזור ובצביונו הייחודי.

למידע נוסף על תוכנית קדם ומשמעותה הפוליטית לחץ כאן

פרסום עמק שווה עתיד אחר לעתיקות – הצעות לשימור אתרי עתיקות כחלק מפתרון פוליטי לירושלים, מציע דרכים חלופיות לשמור על האתר הארכיאולוגי של 'חניון גבעתי' לטובת כלל הציבור. לקריאה לחצו כאן

---

• תקשורת

התנגדות לתכנית בנייה חניון גבעתי מתחם קדם סילואן עיר דוד עמותת אלעד רשות העתיקות שימור חזרה למעלה