סילואן / עיר דוד
15 באפריל, 2013מסילואן להר הבית: חפירות ארכיאולוגיות כאמצעי לשליטה בכפר סילואן ובעיר העתיקה של ירושלים – התפתחויות בשנת 2012
הפעילות הישראלית בעיר העתיקה של ירושלים התמקדה מאז שנת 2005 בחפירות ארכיאולוגיות ובקידום תוכניות בנייה של מבני ציבור ותיירות על שטחי החפירה, בעיקר סביב הר הבית/אל־חָרַם א־שָׁרִיף והכפר סילואן. החפירות הארכיאולוגיות הפכו לציר המרכזי במאמצים ליצירת "עיר עתיקה" חדשה. אתרי החפירה משנים את פני השטח, מחזקים נרטיב היסטורי הממוקד בעם ישראל, וממדרים את התושבים הפלסטינים מסביבתם ומהקשר להר הבית/אל־חרם א־שריף. לחפירות נודעו השלכות נרחבות על אופייה הרב־תרבותי של העיר ועל הסכסוך הישראלי־פלסטיני. במסמך זה אנו מבקשים להציג את המיזמים הארכיאולוגיים־תיירותיים העיקריים שקודמו בשנת 2012 ואת אלה המתוכננים לשנת 2013.
לפי התפיסה שהתקבעה בישראל לאחר סיפוח העיר העתיקה לירושלים, בשנת 1967, העיר העתיקה היא חלק בלתי נפרד מירושלים הישראלית. רעיון זה מנוגד לתפיסה הבינלאומית, הרואה בעיר העתיקה חלק מהגדה המערבית. הפלסטינים רואים בעיר העתיקה חלק אינטגרלי מירושלים הפלסטינית, שתעבור בעתיד לתחום אחריותם במסגרת הסכם פוליטי.
'בית הליבה' וחניון גבעתי: חפירות ארכיאולוגיות והשפעתן על הסטאטוס קוו בעיר העתיקה ובסילוואן
ב 13 בפברואר 2012 נערך דיון בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בעניין בניית מבנה בעל ארבע קומות בשטח המכונה 'חניון גבעתי' בכפר סילוואן. בתחילת חודש פברואר פורסמה בעיתונות הפקדת התכנית לבניית 'בית הליבה' – מבנה בגובה שלוש קומות ברחבת הכותל המערבי. לכאורה אין קשר בין מבנה למבנה; בעוד שאת הבנייה בחניון גבעתי בסילוואן מקדמת עמותת אלע"ד, את 'בית הליבה' מקדמת הקרן למורשת הכותל. הראשונה עמותה פרטית העוסקת בהתנחלות במזרח ירושלים, והשנייה עמותה ממשלתית הכפופה למשרד ראש הממשלה. אולם כאשר בוחנים את התכניות, אפשר לראות דפוס פעולה דומה להכשרת השטח. נדמה שלא במקרה שתי התכניות מקודמות בוועדות בו בזמן כמעט.
במסמך זה אנו בוחנים את משמעותן של החפירות הארכיאולוגיות שנעשו לפני הגשת התכניות לוועדות הבנייה השונות, ואת השפעתן על הבנייה. בשני המקרים לפני תחילת החפירה, הסכימה רשות העתיקות לחפור כדי לאפשר בניית בניין בשטח החפירה. להבנתנו החפירות הארכיאולוגיות שימשו גורם מרכזי בהכשרת השטח לבנייה, הן בהיבט הפיזי – חפירת הצלה לצורכי בנייה והן בהיבט הציבורי –גיוס תמיכה ועניין באמצעות חפירה ארכיאולוגית בתור פעילות מדעית חפה מאינטרסים פוליטיים.
משילוח לסילואן: מדריך למבקר בירושלים הקדומה (עיר דוד) והכפר סילואן
המדריך נכתב בתור המשך לסיור הארכיאולוגי האלטרנטיבי, שאנו מציעים בכפר סילואן ובאתר 'עיר דוד' מאז שנת 2007. ארכיאולוגים ישראלים מדריכים את הסיורים בשיתוף תושבים פלסטינים מסילואן. המדריך מתמקד בשרידי תרבויות העבר שבאתר הארכיאולוגי של ירושלים הקדומה (עיר דוד), אך אינו מתעלם מן הכפר הפלסטיני סילואן שהאתר שוכן בתחומו. ביקור באתר ארכיאולוגי מהווה הזדמנות להכיר תרבויות מגוונות מתקופות שונות, תוך התמקדות בחיי היומיום בכל תקופה ותקופה. הכפר סילואן ירושלים סמוך מאוד להר הבית, בלב הסכסוך הפוליטי. כל פעילות באזור סכסוך משפיעה עליו ומושפעת ממנו, ומכאן שאין חפירות ארכיאולוגיות, מסלולי תיירות ואף מדריכי תיירות חפים מפוליטיקה. אין מדריך זה מתיימר להתנער מהמצב הפוליטי או לטעון לאובייקטיביות. להיפך, מטרת המדריך לעורר מודעות למציאות בסילואן היום, ולתפקידה של הארכיאולוגיה בסכסוך ובהבנת העבר של העיר.
המדריך מציע כמה סיפורים והשערות בדבר תולדות העיר והבנת שרידיה. אין באפשרותנו לכלול את כל ההסברים והמחקרים העוסקים בתולדות ירושלים הקדומה ומאפייני התרבות שלה. המחקר הארכיאולוגי הוא דינמי: תיאוריות או הנחות חדשות עשויות להאיר באור חדש את הבנתנו את השרידים הארכיאולוגים. המסייר באתר אף מפרש ומוסיף על פי השקפת עולמו והשכלתו להבנת העבר, ולעתים אין הבנתו נופלת מזאת של חוקרים מלומדים.
אפשר לבקר באתר הארכיאולוגי של ירושלים הקדומה ובכפר סילוואן במספר מסלולים; למשל להתחיל בביקור בכפר או להתחיל בביקור באתר, לשלב בין הכפר לאתר וכדומה. הביקור באתר ובכפר הוא אישי, והחוברת היא אמצעי ליצירת חוויה אישית. אנו תקווה שתחלקו את החוויה האישית ואת הנאמר במדריך עם הסובבים אתכם.
ארכיאולוגיה בצל הסכסוך: ירושלים הקדומה (עיר דוד) – סילוואן כמשל
עניינה של החוברת הוא הארכיאולוגיה בלב אחת הערים המורכבות ביותר בעולם, ירושלים, ובעיקר בתל של ירושלים הקדומה/עיר דוד, השוכן בכפר סילואן שבמזרח העיר. במוקד יעמדו יחסי הגומלין בין המחקר הארכיאולוגי בירושלים הקדומה ובין סביבתו: מקומה של הארכיאולוגיה בסיפור ההיסטורי המונחל לציבור ובכוחו להשפיע על דעת הקהל; ההשפעה של הארכיאולוגיה על החברה והקהילה החיה לצד אתר ארכיאולוגי-תיירותי; והשימוש הפוליטי הנעשה בארכיאולוגיה כדי להתנחל ולהצדיק התנחלות באזור ששרוי בסכסוך.
ירושלים הקדומה היא אתר ארכיאולוגי ייחודי בעל חשיבות עולמית משלושה טעמים: היא מזוהה עם ראשיתה של העיר ירושלים והמקום מזוהה עם ירושלים של ממלכת יהודה; היא שוכנת בשטחו של כפר פלסטיני; והיא סמוכה להר הבית, אחד המקומות הרגישים ביותר במזרח התיכון מבחינה דתית ופוליטית. שלושת המרכיבים הללו הם אתגר לכל מחקר המתבצע במקום, הן מבחינה ארכיאולוגית והן מבחינת ההשלכות החברתיות והפוליטיות שלו. החוברת תנסה להציע אלטרנטיבה למקומה של הארכיאולוגיה בירושלים הקדומה. אלטרנטיבה שתתמודד עם הסיפור המוצע כיום לציבור ועם הבעיות החברתיות והפוליטיות שנוצרו בעקבות ניהול האתר על-ידי מתנחלים ואופן העבודה של הרשויות הישראליות האמונות על הארכיאולוגיה במקום.
סרט: בצילו של דוד המלך
לחיות עם דוד המלך זה לא כיף גדול. תשאלו את תושבי סילוואן, כפר פלסטיני מדרום להר הבית. מאז שהחפירות הארכיאולוגיות התחילו בכפר במאה ה-19, ארכיאולוגים מכל העולם באים לחפש אחרי שרידים מעירו של דוד המלך. בעשר השנים האחרונות המרוץ אחרי העתיקות מאיים על תושבי הכפר. האם העבר חשוב יותר מההווה? או שמשהו אחר מסתתר מתחת לאבנים העתיקות ולא רק האהבה לארכיאולוגיה?
לצפייה בסרט דרך יוטיב:
התיישבות יהודי תימן בכפר סילואן
במאה ה-19 התיישבו יהודים תימנים בכפר הפלסטיני סילואן אשר מדרום להר הבית בירושלים. בקרב רבים, בעיקר אנשי ימין ומתנחלים, התיישבות זו נתפסת כסיבה נוספת לחיזוק ההתנחלות בכפר. כאשר בוחנים את תולדותיהם של יהודי תימן בכפר מגלים תמונה שונה לגמרי: שכנות טובה, עזרה הדדית, כבוד, וחירוף נפש של הפלסטינים למען שכניהם היהודים.
על מנת לצפות במכתב המקורי בגרסה קלה לקריאה, נא ללחוץ כאן.
ההתנחלות החדשה
עמותת אלע"ד – אל עיר דוד (1986) פועלת בעיקר בכפר הפלסטיני סילוואן שנמצא במזרח ירושלים, דרומית לעיר העתיקה והר הבית. מטרת העמותה לייהד את הכפר וליצור התיישבות יהודית קרובה להר הבית. (סילוואן נמצאת במרחק של כמה עשרות מטרים ממסגד אל-אקצא). המסמך המופיע כאן עוסק במושגים חשובים, תולדות עמותת אלע"ד בסילוואן, דו"ח קלוגמן ואלע"ד והשימוש בארכיאולוגיה.
עצומת אקדמאים הקוראים לאוניברסיטת תל אביב להימנע מחפירה בכפר סילואן
אנו, חברי הקהילה האקדמית בישראל, מבקשים להביע את מחאתנו נגד התנהלות המתקיימת באוניברסיטת תל-אביב בידיעת הנהלתה. נודע לנו שנחתם הסכם בין גורמים באוניברסיטת תל-אביב לרשות העתיקות לפיו המכון לארכיאולגיה ינהל חפירה בכפר סילוואן במימון, חלקי לפחות, ובפיקוח של עמותת אלע"ד, המחזיקה על פי חוק בשטח המכונה "הגן הלאומי עיר דוד".
עמותה זו שמה לה למטרה לייהד את האזור המכונה "האגן הקדוש", והיא עושה זאת הן על ידי השתלטות ישירה על בתים בכפר סילוואן ובסביבותיו (בחסות חוק נכסי נפקדים וברכישה ישירה) והן על ידי חפירות ארכיאולוגיות ופיתוח גן לאומי שם.
החלטת המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל-אביב להצטרף למפעל הפיתוח התיירותי של "עיר דוד" היא מעשה בעל השלכות ציבוריות רחבות היות וה"פיתוח" במקום זה נעשה בהקשר פוליטי מובהק ובאמצעות גוף אידיאולוגי אשר אחיזתו באתר היא במחלוקת ציבורית ומשפטית.
אופייה הציבורי של הפעילות הארכיאולוגית, הנערכת ברשות הרבים ומשפיעה באופן ישיר על חייהם של תושבי האזור גרם לגופים בינלאומיים שונים, בהם גם ארגון ICOMOS (גוף מייעץ לאונסק"ו -UNESCO בנושא שימור ומורשת הכולל נציגות ישראלית), לקבוע שכל התערבות מקצועית במורשת הבנויה מחייבת שותפות של תושבי המקום. ללא שותפות כזו, הופכת החפירה הארכיאולוגית בשטח בנוי לפעולה שלטונית חד-צדדית ושרירותית, ואינה ראויה להיחשב כמחקר אקדמי.
החפירה המתוכננת בסילוואן עתידה להתנהל אמנם בשטח "הגן הלאומי", אך בסמיכות לבתי תושבים (מרחק כמה עשרות מטרים) וכחלק מפעולת פיתוח כוללת של עמותת אלע"ד, הנעשית בעל כורחם של תושבי הכפר ופוגעת קשות ובאופן יום יומי באיכות חייהם. החפירות באזור נערכות תחת אבטחה כבדה הן של מג"ב והן של מאבטחים פרטיים, עובדה שמעצימה את החיכוכים עם תושבי הכפר.
מעבר להשפעה הישירה של החפירה על חיי התושבים, ולהיותה חלק מתכניות הפיתוח של העמותה, מדובר כאן בכניסה לשותפות עם ארגון פוליטי קיצוני ועל כן בנקיטת עמדה דה פקטו בסוגיה שנויה במחלוקת קשה, מדינית ומוסרית. בכך האוניברסיטה נותנת לעמותה את ההכרה המקצועית לה היא שואפת, הכרה שמוסדות אקדמיים, בארץ ובעולם, נמנעו עד כה מלספק.
אנו פונים להנהלת אוניברסיטת תל-אביב בדאגה עמוקה מפני מעורבותה במעשה שלא ייעשה בהתערבות יחידה מיחידותיה האקדמיות בפעילות פוליטית מוסווית כפעילות מדעית, כשזו פוגעת בזכויות התושבים להשתתף בקביעת אופי מקום מגוריהם. למעשה זה עלולות להיות השלכות קשות בכל הנוגע לשמו של המחקר המדעי בישראל בקרב קהילת החוקרים הבינלאומית בתחום הארכיאולוגיה ובכלל.
בימים אלה של סכנות הולכות ותוכפות לחופש המחקר בישראל יש לראות בהתקשרות המערבת חוקרים במעשים פוליטיים מובהקים עוד שלב של שיעבוד חופש המחקר לשרירות פוליטית. לדעתנו על הנהלת אוניברסיטת תל-אביב להנחות את אנשי המכון לארכיאולוגיה הנוגעים בדבר להפסיק מיד את התקשרותם הגורמת להם להיות מעורבים במעשי עמותת אלע"ד ובפגיעה בחיי תושבי סילוואן.
סרטון: 'מתחם קדם' בירושלים ממבט של תושב
מורשת מופרטת: כיצד מוותרת רשות העתיקות על עברה של ירושלים
מבוא: חניון גבעתי ומרכז קדם
הקובץ שלפניכם הוא הראשון בסדרת דו"חות שמתבססים על מסמכים פנימיים של רשות העתיקות. מסמכים אלה מתעדים את יחסי רשות העתיקות עם עמותת אלע"ד – עמותה שמטרתה הדתית-אידיאולוגית היא יישוב יהודים בתוך הכפר סילואן – ואת פעילותן המשותפת של רשות העתיקות ושל עמותת אלע"ד באגן ההיסטורי של ירושלים. מסמכים אלה נמצאים בידי "עמק שווה" כתוצאה מפנייתנו לרשות העתיקות על פי חוק חופש המידע.
מאחר שעמותת אלע"ד אינה גוף ציבורי וכמעט ואין בידינו מסמכים מטעמה, המידע העולה מן המסמכים של רשות העתיקות מציג צד אחד של הדיאלוג בין השתיים. יתר על כן, המסמכים מתעדים את הדיונים והמגעים בתוך רשות העתיקות באופן חלקי, ולעיתים קרובות אינם אלא סיכומים. למרות זאת, מאפשר לנו מידע זה לשרטט בפירוט חסר-תקדים תהליך, שראשיתו מחלוקות גלויות בין עמותת אלע"ד לרשות העתיקות, וסופו קשר סבוך וקשה להתרה. מכאן שבלי שיתוף הפעולה של רשות העתיקות בסילואן, לא היתה "עיר דוד" של אלע"ד מה שהיא היום.
חלקו הראשון של הדו"ח כולל את תיאור הנושאים המרכזיים ופרשנות להם, תוך ציון מפורט של מקורות המידע (סיכומי פרוטוקולים, מכתבים ומסמכים אחרים). חלקו השני של הדו"ח כולל את המסמכים עצמם כפי שנתקבלו לידינו, על פי סדר הופעתם.
חזרה למעלה