מקומות קדושים יותר וקדושים פחות בישראל

9 ביוני, 2016

הקדמה

במסמך זה אנו בוחנים כיצד מתמודדות רשויות המדינה ומערכת החוק והמשפט בישראל עם סוגיית המקומות הקדושים. רשויות המדינה, החוק והמשפט הישראליים משתדלים ליישב את העקרונות ההיסטוריים שירשו מן העות'מאנים והבריטים, את זכויות היסוד שוויון וחופש הדת ואת החקיקה הבינלאומית עם מדיניותן העקבית של ממשלות ישראל – העדפתם והרחבתם של המקומות הקדושים ליהודים ברחבי הארץ ובירושלים בפרט. כפי שנראה כאן, מערכת החוק והמשפט הישראלית נרתמת ביודעין או שלא ביודעין לתת תוקף לפעילותן הפוליטית האינטנסיבית של ממשלות ישראל למען ביסוסה וחיזוקה של הזהות היהודית במקומות הקדושים.

'ארץ הקודש' הוא מונח המתייחס לישראל/פלסטינה ומקורו, ככל הנראה, בתקופה הביזנטית, במאה הרביעית לספירה. הקדושה המיוחסת לחבל ארץ זה על ידי מיליארדי מאמינים ברחבי העולם משפיעה על הסכסוך הישראלי-הפלסטיני ומושכת אליו מעורבות בינלאומית רבה. רוב האתרים הקדושים בארץ, הנחשבים גם אתרים ארכיאולוגים, קדושים ליותר מדת אחת (קדושתו של מקום נשמרת במשך השנים למרות שינויים אתניים, תרבותיים ודתיים שמתחוללים בהרכב האוכלוסייה, אך לא כאן המקום לנתח תופעה מרתקת זו).

Absalom monument   Sons of Hazir tombs

מערכת החוקים והתקנות המתייחסת לרשימת האתרים הקדושים בארץ ומגדירה מהו אתר קדוש וכיצד לאזן בין האינטרסים הדתיים השונים, מבוססת על החלטות שראשיתן בתקופה העות'מאנית. ישראל חוקקה את  חוק השמירה על המקומות הקדושים רק בשנת 1967, בין השאר בכדי להרגיע את הביקורת הבינלאומית על סיפוח ירושלים. רק בשנת 1981, במקביל לחקיקת חוק-יסוד הקובע כי ירושלים היא בירת ישראל, הותקנו תקנות השמירה על מקומות קדושים ליהודים. תקנות אלו כללו רשימה של 16 מקומות קדושים ליהודים. ככל הנראה, לא במקרה נקבעו חוקים ותקנות הנוגעים במקומות הקדושים במקביל להחלטות היסטוריות של ממשלת ישראל ביחס למעמדה של ירושלים. עד היום משמשים חוקים אלה כאמצעי להצגתה של ישראל כמי שאחראית לשמירת זכויותיהם של בני הדתות השונות באתרים שבתחומה. זאת בעוד שבמקומות הקדושים עצמם, מתבצעת פעילות ענפה לחיזוק בלעדיותה של הזהות היהודית, גם במחיר דחיקת בני הדתות האחרות.

מכיוון שמקומות קדושים רבים הם גם אתרים עתיקים, קיים, לכאורה, ניגוד אינטרסים בין גופים ציבוריים, שממונים על שימור העתיקות לגורמים דתיים, החותרים לייעד מקומות אלה לקיום טקסים דתיים. למרות זאת, נראה שבמציאות הישראלית מתקיים שיתוף פעולה בין רשות העתיקות לגורמים הדתיים, וביחד הם מעצבים מחדש את המקומות הקדושים. תהליך זה מתחולל באופן המואץ ביותר באתרים הקדושים בירושלים והוא משנה את אופייה של העיר ודוחק משם דתות אחרות.

לקריאת הדו"ח המלא מקומות קדושים יותר וקדושים פחות בישראל

להורדת הדו"ח המלא מקומות קדושים יותר וקדושים פחות בישראל כקובץ PDF pdf

 


חזרה למעלה