אתרי עתיקות במאבק הפוליטי על מרחב בית לחם/'גוש עציון': פוטנציאל כלכלי וחינוכי
8 ביוני, 2016'גוש עציון', כפי שהוא מכונה בפי ישראלים רבים, נמצא בגדה המערבית וגובל בירושלים מצפון. הוא כולל את כל המרחב שממערב וממזרח לעיר הפלסטינית בית לחם. בדרומו הוא גובל ביישובים הפלסטיניים שבאזור חברון (הכפרים חלחול, סעיר ואחרים). שטח זה נתפס בקרב רבים בציבור הישראלי ככזה שיישאר ברובו בידי ישראל בכל הסכם פוליטי בין ישראל לפלסטינים. במהלך השנתיים האחרונות גוברים קולותיהם של פוליטיקאים ישראליים הדורשים להחיל את הריבונות הישראלית על אזור זה. במאבק הפוליטי על סיפוח "הגוש" משמשים אתרי העתיקות כלי מרכזי. כחלק ממדיניות זו משקיעה ממשלת ישראל מיליוני שקלים בפיתוח אתרי עתיקות כהרודיון, ואַמַת הביאר, תוך הדגשת חשיבותם לתולדות עם ישראל והתעלמות מתולדותיהם בתקופות אחרות, או התייחסות מועטת אליהן.
פרסום זה מחולק לשני חלקים. בחלק הראשון אנו בוחנים את השימוש הפוליטי, החינוכי והכלכלי של ישראל ושל המתנחלים באתרי העתיקות, ובחלק השני אנו מציעים שלושה מסלולי טיול באתרי עתיקות הנמצאים בקרבת כפרים פלסטינים, או כאלו הנגישים לפלסטינים. להבנתנו, המאבק על המרחב והמורשת המקומית הוא חלק בלתי נפרד מן המאבק הפוליטי. אתרי העתיקות הם העדות המרכזית הקיימת בשטח על עברה העשיר של הארץ. באתרים אלו טמונים פוטנציאל חינוכי נרחב של לימוד המרחב והעבר ופוטנציאל כלכלי של פיתוח תיירות והגברת תנועת האנשים במרחב. בעוד שישראל מתקדמת מאוד בשימוש הפוליטי, החינוכי והכלכלי שהיא עושה באתרי עתיקות, נדמה שהחברה הפלסטינית עדיין איננה מתייחסת לעתיקות כאל חלק מרכזי של זהותה ולא עמדה עדיין על חשיבותן למאבקה הפוליטי.
בחלק השני של הפרסום אנו מציגים אתרי עתיקות הנגישים לפלסטינים ובעלי פוטנציאל תיירותי-כלכלי וחינוכי לקהילה המקומית. האתרים מוצגים כמסלולי טיול ומתמקדים באתרי העתיקות. המידע הוא בעיקרו ארכיאולוגי ומבוסס על המחקר הקיים בתחום זה.
חזרה למעלה